עיר בהרחקה: האם הכדורגל עזב את תל אביב לתמיד?

יום שני, 21:00, על המגרש ובשידור בטלוויזיה עומד לצאת המשחק הכי גדול של העונה – מכבי תל אביב נגד הפועל תל אביב. בעונות אחרות המשחק הזה גם היה מכונה "משחק העונה" – זה שמפגיש את שתי המועמדות לאליפות. השנה – כשקבוצה אחת מתקשה לרדוף אחרי האלופה מבאר שבע והאחרת בכלל מנסה להישאר בחיים – הדרבי הוא כל מה שיש לקבוצות האלה ולאוהדים שלהן. בשני המחנות האלה לא מסכימים על הרבה דברים, אבל על דבר אחד יש קונצנזוס – "הדרבי מעל הכל". גם כשהן היו בצמרת ונאבקו על האליפות, רבים היו מסכימים שהיכולת להסתובב כמו טווס ברחובות העיר שלך חשובה עוד יותר מזכייה באליפות, שהחשש שלא תוכל לצאת לרחוב ושיראו את פרצופך הנפול גובר על החשש שתפסיד את הכתר הלאומי. השבוע הרגיש הדרבי התל אביבי קצת אחרת.

התחושה לא מקרית. השנה נערך הדרבי התל אביבי מחוץ לתל אביב. בנייתו מחדש של אצטדיון בלומפילד ביפו הביאה לכך שלראשונה אי פעם בערך, מכבי וגם הפועל לא מארחות השנה את משחקיהן בעיר. מכבי מארחת בנתניה, והפועל (כמו בני יהודה) – שאירחה את הדרבי השבוע – משחקת בפתח תקווה. כך העיר שבעבר יום הדרבי והשבוע שמקדים את המשחק היו בשבילה ימי חג שלוו בהתרגשות, בצבעוניות ובמתח, נותרה אפורה. לא צהובה ולא אדומה. "אין אווירה של דרבי", הודתה אוהדת מכבי שרופה שהתהלכה על הטיילת בתל אביב לפני המשחק ונותרה בלי כרטיס. "אין אווירה, אז גם אין תחושה של פספוס גדול מדי".

המייקס פלייס ריק

זה לא תמיד היה ככה. אוהדים ותיקים בני העיר זוכרים איך היו מופיעים בבתי הספר ביום המשחק עם החולצות הנכונות, מקדימים את בואם לבלומפילד כדי לרכוש כרטיסים למשחק, מקשטים את העיר בגרפיטי ובכתובות נאצה על העיר שלהם. היה חשמל באוויר.

"כשהיה את בלומפילד, הייתה אווירה של דרבי", משחזר ענבל מנור, פרשן כדורגל וסגן עורך צ'רלטון (מפעילת ערוצי הטלוויזיה ספורט 1 ו־2). למשחק הייתה השלכה גם על הימים שאחרי – הצד המנצח היה מסתובב כמו טווס, חוגג ברחובות העיר, בעוד המפסיד היה מפחד להוציא את הראש מהבית".

"איך לא הורדתי את הצמיד מהבית חולים, יא אללה". הדרבי התל אביבי, השבוע (צילום: אלן שיבר)

"האווירה שהייתה נעלמה מאז שאין בלומפילד", מודה מאור הראל, מבכירי האדומים ביציע ומי שהקים את קבוצת האוהדים שהיום היא הפועל תל אביב בכדורסל. "גם כשמכבי שיחקה במפעלים אירופיים, למשל – משחק שאותי כאוהד הפועל לא מעניין – עדיין היית מרגיש את זה. היית רואה אוהדים של מכבי מסתובבים בעיר כבר בצהריים, עם החולצות שלהם בקינג ג'ורג' ובסנטר. היו אוהדים של היריבה שהגיעו מחו"ל למייק'ס פלייס. היית רואה את את זה בברים ביפו ובפלורנטין, היום אין את זה".

הנדידה מבלומפילד, כך נראה, השפיעה על התמונה במידה ניכרת. "מי שלא אוהד דפוק, אבל באמת דפוק, למה שיבוא עד לפתח תקווה למשחק שאתה הולך להיות מושפל בו מול היריבה הכי שנואה שלך?", תוהה אוהד אחר, גם הוא מוכר ביציע.

אפשר להאשים את בלומפילד ואת השיפוץ שלו, אבל לא בטוח שזה הסיפור כולו. המגמה של התרחקות העיר מהכדורגל מורגשת לא מהיום, ושיפוץ האצטדיון העירוני לכל היותר האיץ את התהליך. בסופו של דבר לא בטוח שהמצב ישוב לקדמותו כשהשיפוץ יסתיים: שתי הקבוצות בוחנות בימים אלה הקמת אצטדיונים משלהן מחוץ לעיר. הפועל התעניינה בבת ים, ומכבי בחנה אפשרויות בראשון לציון וברמת השרון.

שתיקת הצופרים

איך מסבירים את ההתרחקות הזאת מהכדורגל? סיבה אפשרית אחת היא מבנה האוכלוסייה בעיר. תל אביב של העשורים האחרונים היא משכנם של מהגרים שעברו אל העיר מרחבי הארץ. חלקם אמנם אוהדי הקבוצות התל אביביות, אבל להבדיל מקבוצות בפריפריה, הם לא בהכרח הרוב ביציע. הנתונים שבידי מכבי, למשל, מגלים שבשנה שעברה פחות מ־15 אחוז מהמנויים שלה היו תושבי העיר. בהפועל לא ערכו פילוח כזה, אבל מעריכים שהנתונים דומים.

"התושב הממוצע של מרכז תל אביב לא מתעניין בכדורגל, בטח לא הולך למשחקים", מנתח מנור. "אם מוסיפים את המחירים פה ואת העובדה שרוב האוהדים שלא מגיעים מהעיר מעדיפים לא להסתובב בעיר עצמה לפניו, ברור למה תל אביב הפכה לעיר שהיא הכי רחוקה מלהיות עיר של כדורגל".

מכאן המעיל נראה ירוק. אוהדי מכבי תל אביב (צילום: אלן שיבר)

"אם תשווה אותה לערים גדולות בעולם, תל אביב היא היום חד משמעית לא עיר של כדורגל. ברומא, במילאנו, בלונדון, יש מקומות התכנסות לאוהדים, מקומות מרכזיים, הם נאספים בכיכרות הגדולות. פה אין דבר כזה", ממשיך מנור. וזה לא הדבר היחיד שדופק את התל אביביות. לירן אוהלי, צהוב מוכר ביציע וממקימי עמותת אחים לסמל, מסכים: "באופן כללי תל אביב היא לא עיר של אווירת כדורגל. אין פה מקומות שהאוהדים נפגשים בהם כל יום כמו בערים בפריפריה. יש יותר מדי מה לעשות בעיר הזאת".

בשעה 23:00 הסתיים המשחק באצטדיון בפתח תקווה. מכבי ניצחה בו 0:1, העמיקה את הצרות של הפועל בתחתית ושמרה על הסיכוי שלה לזכות באליפות. האוהדים הצהובים המעטים שעשו את הדרך הארוכה חגגו, אוהדי הפועל חזרו לצרות שלהם. אבל בקינג ג'ורג' לא שמעתם צופרים ובבתי הספר לא ראיתם למחרת יותר מדי חולצות של מכבי. אחרי ניצחונות אוהדי מכבי אוהבים שיר אחד שלהם במיוחד: "מסלמה עד נחל הירקון/ מהטיילת ועד איילון/ כל נקודה בעיר שייכת לי". מישהו ראה לזה עדות השבוע?

*דור בלך הוא כתב כדורגל בערוץ הספורט