חיי הלילה של גבעתיים מקבלים חיזוק עם שורה של ברים חדשים

כולם רוצים להיות "כמו בתל אביב": מתפריטי האוכל, דרך הקוקטיילים ועד הפלייליסט. הזמן הפנוי של חול המועד הוא הזדמנות לבדוק את השטח - ואל תעשו כזה פרצוף, זה לא ששלחנו אתכם לרמת גן

טיפהמרה. צילום: חן לוי
טיפהמרה. צילום: חן לוי
10 באוקטובר 2016

כמו הרבה סודות מתקתקים הנסתרים מטווח הראייה ההטרונורמטיבי, גם את גבעתיים הלסביות גילו קודם; לפני כשנה הכרזנו עליה כבירת הלסביות החדשה. בינתיים גם חיי הלילה בעיר ממשיכים להתפתח בהתאם, לא באופן שמשמש ברירת מחדל לתושבי המקום, אלא באופן שמושפע ישירות מהרוח התל אביבית ומנסה לספוג ממנה כמה שיותר. כי זה שגבעתיים זולה יותר למגורים (לפי אתר מדלן, שכר הדירה הממוצע לדירת שלושה חדרים בתל אביב עומד על 5,570 ש"ח; בגבעתיים – 4,630 ש"ח), לא אומר שמשלמי הארנונה שלה צריכים ליהנות פחות.

מרבית מקומות הבילוי בעיר מרוכזים ברחוב כצנלסון ורחוקים זה מזה כמה דקות של הליכה. גבעתיים, במידה רבה, מסמנת מגמה רחבה יותר שבה תושבי הפרברים כבר אינם טורחים לפקוד את תל אביב בשביל כל בירה עם צ'ייסר. הברים שלה, לפיכך, כבר אינם מרגישים צורך להישען על מטבח מהוקצע או על לוקיישן מנצח. האוכלוסייה החדשה מאפשרת את פריחתם של ברים כמיטב המסורת התל אביבית, לרבות פאבים שכונתיים, מרקחות לקוקטיילים מפונפנים או מעוזים של מוזיקה אלקטרונית. יש פה דרישה כנה לקרחנות, וכעת יש גם מי שיספק את הסחורה.

Beaker

"אם לא מזמינים מראש קשה למצוא כיסא פנוי אחרי עשר בערב, ולא רק בסופי שבוע. גבעתיים מתעוררת, שלא לומר ערה ובועטת", אומר אסף יעקובי, אחד מבעלי Beaker בר הממוקם בחלק הפחות תוסס של רחוב כצנלסון, עורק המסחר והבילוי המרכזי של העיר. ביקר, על שם הדמות הצפצפנית מהחבובות, נולד בעקבות התבוננות מקרוב של יעקובי ושותפיו אביחי נפתלי (מלהקת פרנקלין) ומתי אהרוניאן (מרצה בבר אילן) על מה שקורה בעיר. "כולנו חיים פה ומרגישים את הזרמים. עד לא מזמן רוב הברים בעיר היו בין בר למסעדה והרגשנו את הצורך בבר שכונתי כמו בתל אביב".

כדי לעמוד בסטנדרטים התל אביביים צורפו לצוות ההקמה המעצב רובי ישראלי (רעמסס, זוזו, וולטר), שהשתמש בקומיקס כקונספט מוביל, והמיקסולוגית ריי ווייט (322, בלבוי, רעמסס). בתפריט תמצאו אוכל ברים קלאסי כמו פוקצ'ה, כרובית מטוגנת, אדממה וצ'יפס, אבל בקוקטיילים ניכרת עדכניות (מסקל, סירופ לבנדר מתוצרת בית). מאז הפתיחה בחודש מרץ המקום צובר תאוצה ובסופי שבוע השולחנות נשפכים אל המדרכה.

Beaker. צילום: חן לוי
Beaker. צילום: חן לוי

כצנלסון 110 גבעתיים, ראשון־רביעי ומוצ"ש 19:00־1:30 , חמישי 19:00־2:30 , שישי 13:00־אחרון הלקוחות, 2374747־050

TipaMara

כמעט צמוד לביקר נמצא TipaMara, קוקטייל בר שהוא מעין אנטיתזה לביקר מבחינת שטח, מספר מקומות, אווירה וסגנון. טיפהמרה גדול בערך כמו סלון בדירת סטודנטים, אוחז בשיק סטייל דרום ארצות הברית ואפלולי יחסית לביקר הרועש והשמח. כשדלת הברזל סגורה קשה לאמוד מה הולך בפנים וצריך לעמוד על קצות אצבעות כדי להציץ בחרך המסורג. מאחורי הבר עומד עדי יצחק שכולם, כולל אימא שלו, קוראים לו אייזיק. יש לו שלוש שנות ותק באימפריאל ועוד כמה שנים בחו"ל וכך הרכיב תפריט קוקטיילים מגוון, שמזגזג בין קלאסיקות (מוחיטו, נגרוני) לקוקטיילים מקוריים וגרסאות שהן הומאז' לקוקטיילים של חברים מהארץ ומחו"ל. "רצינו ליצור מקום קצת פחות מוקפד מהקוקטייל ברים בתל אביב מבחינת גינונים ולחבר בין השכונתי הישן לקוקטיילים טובים. יש קוקטייל שמוגש בכוס קלקר אבל על המוצרים אין פשרות והם איכותיים כמו באימפריאל".

טיפהמרה. צילום: חן לוי
טיפהמרה. צילום: חן לוי

במטבח – אם אפשר לקרוא ככה לכוך הפצפון – עומד סוס לבן במלעיל, ששמו האמיתי אורי עטיה. התפריט עומד ברף הקוקטיילים מבחינת תחכום: ארטישוק על בריוש עם שמן כמהין, פרמזן וארוגולה; קרוסטיני קרם טונה עם תפוח אדמה, שום קונפי, אריסה ולימון כבוש; כתף בקר עם פלפל, צ'דר, חרדל וקולסלאו ועוד מנות שמרפררות למטבח האמריקאי אבל דוברות תל אביבית שוטפת. בשישי בצהריים מתקיימת קבלת שבת, אך בשישי בערב סגור בגלל מדיניות של בעל הנכס.

כצנלסון 112 גבעתיים, ראשון־חמישי 18:00־1:30, חמישי ושבת 18:00־2:30, שישי 13:00־18:00, 3396861־03

כורזין בר

מי שלא צריך לסגור בשבת הוא כורזין בר, בר חדש באזור התעשייה של גבעתיים. כורזין הוא כל מה ששני הברים האחרים החדשים אינם ומזכיר בפשטותו את הברים של האייטיז. "זה כי אני בעצמי מהאייטיז", אומר הבעלים שולי ("שם משפחה לא חשוב"). "קניתי את זיגל מזוהרה
והפעלתי אותו כמה שנים. עכשיו יש לי נכסים באזור התעשייה וחשבתי שיכול להיות
נחמד לפתוח פה בר".

בשעות הערב המתחם חשוך וצריך ללכת בעקבות המוזיקה, סטים של דיפ האוס שבעל הבית עורך בעצמו. הבר הוא מקבץ שולחנות ברחבה חצי פתוחה שאיך שהוא מצליחה להיות ירוקה ונעימה בתוך סביבת הבטון המג'ויפת. התפריט מסתכם בדף אחד: בירות, יין ואלכוהול בסיסי, שתייה קלה ואוכל. עם המשקאות מגיעות קעריות קטנות של זיתים, חמוצים מתוצרת מים וערבס (חומוס מבושל). אם ממש רעבים אפשר להזמין צלמת ים (סביצ'ה), סלט שוק, פיצה מתוצרת בית או את ה"נקניקייה הטובה בעולם" מתערובת טלה ובקר של אלן טלמור. צלחות במבוק חד פעמיות מצהירות שלכאן לא באים כדי להתפנפן אלא לבלות, והמחירים הסבירים מאפשרים להעביר ערב בלי לקרוע את הכיס.

כורזין 5 גבעתיים, כל יום 20:00־אחרון הלקוחות, 5672946־058

זקן השבט

בוגארט, הממוקם בצד הצפוני של הרחוב, הוא הוותיק ביותר ונפתח לפני כחמש שנים במקום שזקני גבעתיים זוכרים כספריית וידיאו מיתולוגית. כשהמקום נהיה דחוס מדי החליטו הבעלים לפתוח את בוגארט RED שעיצובו קצת יותר מושקע ויש בו במה קטנה להופעות חיות, ערבי סטנדאפ והרצאות.

בוגארט, כצנלסון 50 ו־55 , 8816070־054

בוגארט. צילום: קולט
בוגארט. צילום: קולט

לשעות השמחות

על פינת הרחוב שמול בוגארט RED ממוקם הפרגולה, שאיכשהו מצליח להיות עוד יותר צעיר ושמח. באמצע השבוע, בשעות 18:00־22:00 , יש הפי האוור של 1+1 על תפריט האלכוהול, מה שגורם לכך שהאקשן מתחיל מוקדם.

פרגולה בר שכונתי, כצנלסון 52 , 6866681־054

כמעט כמו בתל אביב

אוטו בר שומר בעיצובו על ה־DNA התל אביבי, אבל הווייב רגוע יחסית ופונה גם לפחות צעירים שבינינו. ג'אנגו בר הוא הרציני שבחבורה הוותיקה, לפחות בכל הקשור לדרינקים – שמונה בירות מחבית כולל כאלו שלא פוגשים בכל מקום (הובגובלין, אדלווייס וקסטיל רוז') ומבחר נאה של בירות בבקבוק, יינות, וויסקי וקוקטיילים. בימים ראשון־שני בשעות 18:00־1:00 יש מבצע יינות ובירות מהחבית ללא תחתית ב 79 ש"ח, סיבה טובה לצאת
מתל אביב ולחצות את האיילון.

אוטו בר, כצנלסון 59, 5826956־052

ואחד שייפתח ממש בקרוב

לא רחוק משם, במקום שבו שכן לא מזמן סניף בנק לאומי (כצנלסון 67), עומד להיפתח מגה בר קוקטיילים. מבעד לזגוגית אפשר לראות שיקום בו בר גדול בצורת פרסה. על הקירות החיצוניים הותקנו מנורות רחוב, אולי רמז לאפשרויות ישיבה בחוץ. הבעלים שומרים כרגע את הקלפים קרוב לחזה עד להשקה בקרוב.

ג'אנגו בר, כצנלסון 43, 9041394־03

ג'אנגו בר. צילום: צחי טסלר
ג'אנגו בר. צילום: צחי טסלר