כל מה שאתם צריכים לדעת לקראת שנת הלימודים הקרובה

מתחילים תואר ראשון? מזל טוב! לפניכם שנים של הרחבת אופקים, חיי חברה שוקקים ורביצה חסרת תכלית על הדשא של גילמן. אה, גם מבחנים, עבודות, סמינרים, הרצאות, משרות סטודנט מעליבות ועייפות מצטברת. איך לשרוד את התואר בשלום? ממה כדאי להימנע? האם לעבוד במקביל? ואיפה אפשר להשיג את המנה הטבעונית השווה בקמפוס? חלק מזה תצטרכו ללמוד בדרך הקשה, אבל אתם כנראה צריכים קצת עזרה. ביקשנו ממדגם מייצג של סטודנטים, מתרגלים ומרצים שיחלקו איתנו את הדבר האחד שלא ממש סיפרו להם לפני שהם התחילו את התואר. נתראה בדשא.

אף אחד לא מבטיח שתסיימו את התואר תוך שלוש שנים

עידן (28), מתחיל את שנתו השישית בלימודי כלכלה באקדמית תל אביב־יפו: "כשאתה מגיע לתואר כולך מוכן לטרוף את הלימודים, הכל מעניין ומסקרן אותך. תוך שנה גיליתי שאצלי זה לא ממש המצב והחלטתי להחליף חוג, ואז אני שוב מוצא את עצמי בשנה א', ואז צה"ל פינק אותי במילואים ועוד מילואים וצוק איתן באמצע, ואז גיליתי שיש את הקורס הזה שאם מפספסים ממנו יותר מדי שיעורים בלתי אפשרי להשלים לפני המבחן (היוש סטטיסטיקה), והופ אתה עושה קורסים פעם שנייה ושלישית. מפה לשם – שנה שישית".

חוג לא מתאים הוא לא גזר דין מוות לקריירה האקדמית שלכם

גיא (29), דוקטורנט במחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן: "הגעת לאוניברסיטה וגילית להפתעתך שהנדסה זה די משעמם ואתה בכלל נועדת לחוג ללימודי צרפת. איך אמר המדריך לטרמפיסט? Don't Panic. כשזה קרה לי אחרי חודש בלימודים, התחלתי סדרה של ריבים עם ראש החוג והמזכירות שבסופם התחבאתי מתחת למיטה ותהיתי אם הסיפור שלי ושל האוניברסיטה נגמר. בסמסטר השני כבר הצלחתי להשתחל לקורסים חדשים והכל התחיל להסתדר. שינויים כאלה קל הרבה יותר לעשות בשבועיים הראשונים ללימודים, אבל כנראה עדיף להתחרט מאוחר מאשר בסוף התואר".

לא בטוח שהידע התיאורטי יעזור לך למצוא עבודה

בר (25), סטודנט שנה ג' להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב: "כשאתה מגיע ללמוד הנדסת חשמל אתה מניח שאתה הולך ללמוד מקצוע, אבל לא מגלים לך שדי נדיר למצוא בהרצאות תכנים וניסיון שרלוונטיים לעולם המעשי, ורוב ההרצאות יוקדשו לתיאוריה – שלא ממש עוזרת לך כשאתה מגיע לשוק העבודה. בחייאת, אתה מכיר מעסיק כלשהו שרלוונטי עבורו אם אתה יודע או לא יודע את המסה המשוערת של חלקיקי קווארק?".

מתי ואיך להבריז מהשיעור

דנה (28), מתרגלת בבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב: "כשהייתי צעירה צהובה פעורה בתואר ראשון הייתי בטוחה שכל הברזה מכל הרצאה אפשרית תהרוס לי את התואר. אז וואלה, לא. להבריז משיעורים זה שכיח ומקובל, פשוט צריך לעשות את זה חכם. הכלל הוא פשוט: ככל שיש יותר אנשים בהרצאה, כך הסיכוי שיבדקו בה נוכחות נמוך יותר. בדרך כלל מדובר בקורסי מבוא גדולים שחוזרים על עצמם בדיוק באותה מתכונת שנה אחרי שנה, הסיכומים עוברים בירושה בדרופבוקס של החוג, ויש סיכוי לא רע בכלל שיש באתר של האוניברסיטה הקלטה בווידיאו של ההרצאה. לא בטוחים אם המרצה בודק נוכחות או לא? תשאלו את הפעורים שנשארו בכיתה".

לפרוש מהלימודים זה ממש לא סיפור

עודד (25), פרש לאחרונה מלימודי פסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים: "אני יכול לומר שהכינו אותי לכל. שמעתי מה כדאי ללמוד, איפה כדאי לגור, איך כדאי לעשות, כמה קשה יהיה. מה שלא הייתי מוכן אליו הוא ההתמודדות שלי עם כל זה. חשבתי שאני מעדיף עבודות על מבחנים (אני לא). חשבתי שסבבה לגור רחוק מהמרכז (זה מבאס). חשבתי שתואר זה קשה אבל עם חריצות ודבקות במטרה אפשר להתגבר על זה (אני לא חרוץ או דביק). בסוף פרשתי, וזה ממש לא ביג דיל".

איפה מוצאים אוכל טבעוני בקמפוס?

נטע (25), סיימה לאחרונה תואר ראשון בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם ובחוג ללימודי מזרח תיכון באוניברסיטת תל אביב: "הפכתי להיות טבעונית רק באמצע התואר ולשמחתי גיליתי שאפשר למצוא אוכל טבעוני טעים, בריא ומגוון באוניברסיטה. בכל הקפטריות יש חלב סויה (אף שהוא בתוספת תשלום), ולרוב אפשר למצוא כריכים טבעוניים (חלקם במחיר מפוקח). באתר ההסעדה יש מסעדה צמחונית חלבית בשם Fresh Market עם המון אפשרויות טבעוניות של כריכים, סלטים, אוכל מבושל ושייקים מעולים".

תנוחו

נגה (23), למדה בתוכנית הרב תחומית במדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב: "מותר לשבת בדשא החביב עליכם, להירגע ולאכול סנדוויץ' בשקט, גם אם זה אומר לאחר קצת לקורס. וגם – אתם לא צריכים שירותי 'ספרות זולה' ואל תשלמו לאגודת הסטודנטים. זה יעניק לכם קרמבו אחד בחורף, ארטיק אחד בקיץ ושני סמסטרים עם המחשבה 'הייתי צריך להשקיע את זה בוויד'".

התואר יעלה הרבה יותר ממה שחשבתם

ליטל (24), סיימה לאחרונה תואר ראשון בעיצוב תקשורת חזותית בשנקר: "עיצוב זה עסק יקר. מלבד שכר הלימוד, שאינו זול, חומרי העבודה יקרים מאוד והחלק הגרוע הוא שקשה לצפות את ההוצאות. למשל, חייבים להדפיס את העבודות להגשה, וכמובן לא מדובר במדפסת הביתית אלא בהדפסות מיוחדות בבית דפוס. במקצועות מסוימים, כמו עיצוב, תצטרכו גם להתארגן על מחשב איכותי ויקר כדי לעמוד בדרישות של שיעורי הבית, וגם לסטודנטים שלא לומדים עיצוב מחכות שלל הוצאות מפתיעות שאיש לא הזהיר מפניהן. ועוד לא דיברנו על דברים כמו שכר דירה, אוכל וחשבונות. תגידו שתסתדרו – חסכו כמה שיותר כסף לפני תחילת התואר ונצלו את החופשות בשביל לעבוד במלוא המרץ".

חטיפים מהקפטריה כנראה יגרמו לכם לנמנם בשיעור

שירן (26), סיימה לאחרונה תואר ראשון במדעי התזונה במכללה האקדמית תל חי: "המזון בקפטריות ברוב המקרים עמוס בשומן, במלח ובסוכר. בקיצור – רעל. ובתכלס? לקנות את ארוחת הצהריים בקמפוס יוצא ממש, אבל ממש יקר. עשו לעצמכם מנהג קבוע פעמיים בשבוע ובשלו לעצמכם את האוכל ללימודים. צמצמו בפחמימות ובשומנים והקפידו על מנות עשירות בירקות ובחלבונים: סלטים, חזה עוף, טופו, והרבה הרבה קטניות שיעניקו לכם אנרגיה במהלך היום וישאירו אתכם בפוקוס לאורך ההרצאה".

בחרו את הקרבות שלכם

נעמה (26), סטודנטית לתואר ראשון בבית הספר לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב: "כשגם ככה אין לכם שנייה לנשום, פרופורציות וסדר עדיפויות הם דבר חשוב מאין כמוהו. למה לשרוף זמן על מועד ב' בקורס קיקיוני בשביל ממוצע מושלם, או להשקיע בכל הכוח בקורס בחירה קטן כשיש לכם קורסי חובה קשים ותובעניים לעבור? גם בעניינים חברתיים ובין אישיים חשוב להימנע מהיסטריה – אל תפתחו חזית עם כל סטודנט שאמר שטות כלשהי בשיעור ואל תפרסמו פוסט שיימינג באורך של עבודת סמינריון על כל שטות שהמרצה שלכם עושה. לא באתם לריב, ואם אתם כבר מתכוונים לעשות את זה, כדאי שתהיה לכם סיבה ממש טובה".

אל תפחדו לטעות

פרופ' צבי מזא"ה, בית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב: "הצורה שבה מלמדים סטודנטים לתואר ראשון מציגה את המדע כמשנה סדורה, מנומקת, הגיונית. כך גם אני למדתי כשהייתי תלמיד לתואר ראשון. אבל לעתים רחוקות בלבד יספרו לכם שיש פער עצום בין האופן שבו לומדים ומלמדים באוניברסיטה לבין האופן שבו המדע התפתח באופן היסטורי. הסטודנטים למעשה לומדים מוצר סופי אחרי מאות ואלפי שנים של טעויות ותיקונים שעיצבו את האופן שבו אנחנו מסתכלים על המציאות, וזה עלול ליצור אצל הסטודנטים דימוי שגוי של 'איך עושים מדע'. העמיקו בהקשר ובצורה שבה הידע שבו אתם מחזיקים התפתח, זה יעזור לכם לייצר ידע חדש. אל תפחדו לתהות ולטעות, תעזו ללכת בכיוונים חדשים ולא צפויים – גם אם יהיה (ובהחלט יהיה) קשה מאוד לאורך הדרך".

תשאירו לעצמכם קצת זמן לחיות

שי צ'רני (24), יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, שנה ד' בלימודי משפטים וניהול: "בשביל להפוך את החוויה הסטודנטיאלית למשמעותית באמת אני ממליצה לכם להיות כמה שיותר מעורבים. האוניברסיטה היא כר פורה לגילוי ומחקר, לאו דווקא אקדמי. צאו מהכיתה ופרצו גבולות, העשירו את עצמכם בידע על עצמכם, על הסובבים אתכם ועל החברה שבה אתם חיים. הסטטוס של סטודנט אינו רק סטטוס אקדמי, מדובר בסטטוס חברתי. אנחנו אנשים צעירים בחברה, בעלי השפעה ויכולת ממשית לשנות, בייחוד כשאנחנו מאוגדים. צאו, היו מעורבים והשפיעו על הסביבה שבה אתם חיים. זו המהות האמיתית של להיות סטודנט".