על צבים ונשים: שני הרימייקים שנפגשים הקיץ על המסך

שני סרטי אקשן קיציים וקלילים, נצרים למותגי ענק משנות ה־80 שבמרכזם רביעייה הנלחמת ברוע, נפגשים בקופות. נשמע דומה, אבל למעשה לא יכולים להיות סרטים שונים יותר מ"צבי הנינג'ה" ו"מכסחות השדים"

מתוך "מכסחות השדים"
מתוך "מכסחות השדים"
26 ביולי 2016

מי הקהל?

צבי הנינג'ה

כשמפיקים מחליטים לחדש מותג ישן, הם מקווים שהסרטים החדשים ימשכו צעירים, וגם מבוגרים שזוכרים את הסדרה מימי נעוריהם ובאים לחוות משהו שאבד להם מאז הילדות המעפנה שלהם בעזרת סרט אקשן הוליוודי בנאלי. לא זה המקרה ב"צבי הנינג'ה". מייקל ביי (שהפעם מפיק, לא מביים) החליט לוותר לחלוטין על הקהל הנוסטלגי ואפילו על הקהל הצעיר שנדבק לסדרה המצוירת החדשה של ניקלודיאון. צבי הנינג'ה של הקולנוע הם גדולים, שריריים ומכוערים. הם נראים כמו האנשים במכון הכושר שהכניסה שלהם מסמנת לך שהאימון שלך הסתיים.

מכסחות השדים

"מכסחי השדים 3" היה חלום ישן של המפיקים שנתקע בפיתוח, אבל אחרי שהתקוות לסרט שלישי עם הדמויות המקוריות נמוגו, הוחלט להתניע מחדש את המותג עם צוות חדש. במטרה לשמור על הרעיון של אנשי קומדיה שיוצרים סרט אקשן, למשימה נבחר פול פיג. פיג כבר הוכיח שהוא צריך להיות אצולה הוליוודית חדשה אחרי שביים את "מסיבת רווקות" – סרט שהפך לתופעה תרבותית ענקית. הוא גם אחראי לסדרת טלוויזיה שעד היום יש המבכים את ביטולה בתום עונה אחת בלבד – "פריקים וגיקים". פיג החליט שהדרך הכי טובה להתחיל סדרה עם דמויות חדשות היא להפוך את היוצרות ולהפוך את כל הדמויות הראשיות לנשים. הוא גייס את הקומיקאיות האהובות עליו, קריסטן וויג ומליסה מקרתי, למה שהיה אמור להיות "מסיבת רווקות וכיסוח שדים". מה יכול להשתבש? הכל. קהל הגיקים – לא האוכלוסייה הכי פמיניסטית בהיסטוריה – שנא את הרעיון. הטריילר לסרט הפך לאחד מהסרטונים השנואים בתולדות יוטיוב, עם קרוב ל־700 אלף דיסלייקים, והרשת התמלאה בנאצות מיזוגיניות להפליא. המפיקים, שקיוו שהסרט יוכל לדגדג את בלוטות הנוסטלגיה של מעריצים, גילו שהנוסטלגיה הזאת עובדת עד שזה מגיע לגברים שנאלצים לראות בתפקיד הראשי נשים, רחמנא ליצלן.

תולדות הסדרה

צבי הנינג'ה

ב־1984 יצאה חוברת הקומיקס הראשונה של "צבי הנינג'ה". הסדרה השולית שהתחילה כפרודיה על קלישאות של מארוול, הודפסה בשחור־לבן ובכמויות מזעריות, אך זכתה תוך כמה חודשים להצלחה גדולה. ב־1987 רצתה חברת צעצועים לשווק בובות של צבי הנינג'ה אך חששה כי לא יהיו מספיק זאטוטים שירצו לקנות את הצבים המוטנטים, אז הם החליטו להפיק להם סדרת אנימציה קצרה שהפכה במפתיע לאחת מתופעות התרבות הגדולות של סוף שנות ה־80 ושל תחילת שנות ה־90. ב־1990 הופיע סרט הלייב אקשן הראשון של הצבים. הסרט זכה להכנסות נאות אבל לביקורות איומות, וההמשכונים עברו לידיים אחרות עד שהסרט השלישי, שבו הצבים נשלחים לסין העתיקה, קבר את עתידה הקולנועי של הסדרה. בשנים האחרונות, בעקבות ההצלחה של הסדרה החדשה בערוץ ניקלודיאון, שבו הצבים לחיים קולנועיים.

מכסחות השדים

לעומת ההיסטוריה הארוכה והמסחרית מאוד של "צבי הנינג'ה", ל"מכסחי השדים" יש היסטוריה פשוטה של שני סרטים וסדרת אנימציה. בתחילת שנות ה־80 ניסה דן אקרויד להמשיך לרכוב על ההצלחה של "SNL" וכתב תסריט שהוא שילוב בין סרט הרפתקאות לבין קומדיה. בחזונו הוא ראה את עצמו ואת ג'ון בלושי משחקים בתפקידים הראשיים. עקב מותו של בלושי גייס אקרויד את הרולד ריימיס כדי שישכתבו את התסריט עבור שניהם. לסרט הצטרפו ביל מאריי וריק מוראניס, והבמאי איבן רייטמן – שהיה ידוע כבמאי קומדיות – חיבר הכל יחד. הסרט יצא ב־1984 והפך להצלחה בן לילה ולאייקון תרבותי, וזכה גם לסרט המשך. ההצלחה הפכה במהרה גם לסדרת אנימציה לילדים ששודרה בשבתות בבוקר ולליין עצום ומאוד רווחי של צעצועים. במהלך שנות ה־90 אקרויד ניסה לפתח תסריט לסרט שלישי, ובכך החל אחד הסיפורים הארוכים והמתסכלים בתולדות הוליווד – ביל מאריי סירב להשתתף בסרט החדש, סרט עם גיבורים צעירים יותר בוטל, מאריי שוב סירב להשתתף, עד שהרולד ריימיס הלך לעולמו וקבר את חלום ההמשך עד האתחול.

מה גורל הסרט אומר על הוליווד?

צבי הנינג'ה

צעצועים מוכרים סרטים מוכרים צעצועים. למדנו את זה ב"רובוטריקים", למדנו את זה ב"מלחמת הכוכבים" החדש – כל מה שמשנה בסופו של דבר זה צעצועים; ול"צבי הנינג'ה" יש האופציה למכור המון צעצועים שונים, כי צבי הנינג'ה נראים עכשיו כמו כל כך הרבה דברים – דגמים של הסדרה המקורית, הסרט המקורי, הסדרה החדשה, הסרט החדש, הקומיקס, ועוד היד נטויה. עבור מפיקי הסרטים לא משנה אם תבואו לסרט החדש, העיקר שיש עוד צעצועים.

מכסחות השדים

אם הסרט ייכשל ינצחו האנשים שצעקו שנשים הורסות הכל, והוליווד תיבהל, כי הוליווד מפחדת מהצל של עצמה. הנשים יחזרו לתפקידי משנה או לשמש כמושא אהבה, גם בקומדיות מודעות לעצמן. אם הסרט יצליח, אולפני הסרטים אולי ישקלו לתת לנשים להתחיל להיות גיבורות בסרטי אקשן. אולי הן אפילו יוכלו להיות מצחיקות, כיפיות ומעוררות השראה, ולא סתם פנטזיה גברית בביריות פלוס שיער מושלם כמו ב"המלאכיות של צ'רלי". אולי יפסיקו לדחוף להן עלילות משנה גרועות שבהן הן מתאהבות בגבר, מה שגורם להן להפוך לקצת מפגרות, כי הורמונים… אולי זה יוכל להיות טבעי ונורמלי שאישה עומדת במרכז סרט, גם אם זו קומדיית אקשן פופית וכיפית.