יוצאים לאוצר: ההרפתקה המושלמת עם הילדים

כמבוגרים ויתרנו די מזמן על חלומות הילדות שלנו. כנראה כבר לא נהיה אסטרונאוטים, אינדיאנים או שודדי ים. אבל היי, בשביל זה בדיוק עושים ילדים, לא? כדי למלא את הראש שלהם בפנטזיות משוגעות, שאולי יפגשו את רצפת המציאות יום אחד אבל ייתנו להם תקווה שיום אחד גם הם יהיו אינדיאנה ג'ונס. בעצם למה לא? חיים רק פעם אחת. לא צריך לעצור את החיים כדי להפוך להרפתקנים, בשביל זה ישנה ההמצאה הקסומה שנקראת "חגים". ממילא אתם מחפשים הרפתקאות, אז לפחות תפרגנו למשפחה שלכם בהרפתקה אמיתית, למשל לחפש אוצר.

רגע, מה? אוצר? ובכן, תתפלאו, אבל אנשים נוטים לאבד/להחביא/לשכוח דברים יקרי ערך, ורק תחשבו כמה זהב השאירו בפיסת המדבר הזו הכנענים, הבבלים, הרומאים, הערבים, הטורקים והישראלים. כמעט בכל חורבה בנגב יש חפירות ארכיאולוגיות, אז במקום לארגן למשפחה שוב טיול לנחל דוד קחו את הילדים לחפש אוצר. לא בטוח שתמצאו משהו, אבל החיפוש, כידוע, לא פחות חשוב.

>> כל הארועים הכי שווים עם הילדים בסוכות

הכסף של גנב הברינקס

איפה: לא ידוע

השלל: 4.7 מיליון ש"ח

אחד מסיפורי הפשע היותר מגניבים של העשור הקודם. אילן קופרמן־סגל, אזרח בעל עבר פלילי, יוצר לעצמו זהות בדויה שמבוססת על עורך דין (אמיתי) בשם שגיא אונגר. הוא מתקבל לעבודה בחברת ברינקס ובורח עם משאית מלאה כסף. כשהשוטרים מגיעים למקום הם מוצאים משאית ריקה כמעט לחלוטין. הגנב נתפס בסופו של דבר אבל אף אחד, כולל מיטב החוקרים והמודיעים של המשטרה, לא מצליח לגלות מה קרה לכסף שהיה במשאית. קופרמן־סגל נשפט ל־11 שנות מאסר והשתחרר לפני שנתיים. מאז? מעניין מאוד, הוא עובד בתור שליח. ההערכות הן שהוא מתקשה להוציא את הכסף מהמחבוא עקב המעקב המשטרתי הצמוד ולכן, תיאורטית, יש מקום במדינה שבו מוחבאים 4.7 מיליון ש"ח. ההערכות מדברות על מקומות כגון בית העלמין בחולון, חוף הים או בית המשפחה בחיפה. בכל מקרה, תכינו את חפירה ותבדקו שאין ניידות בסביבה.

מגילות הנחושת

איפה: אזור מדבר יהודה

השלל: זהב בכמות לא ידועה, ובעל ערך היסטורי עצום

בין מגילות קומראן, אלה שנתגלו בים המלח, הייתה מגילה אחת עשויה מנחושת. התוכן שבה לא כל כך דיבר על היסטוריה או אמונה אלא על דברים הרבה יותר… ארציים. המגילה הייתה רישום של אוצרות שהוחבאו בתקופת מרד בר כוכבא מפני הרומאים, עם תיאורים מדויקים באשר לטיב האוצר ולמיקום שלו. בסך הכל ישנם 60 או 64 אוצרות. אז מה הבעיה? ובכן, עברו מאז משהו כמו 2,000 שנה ופני השטח קצת השתנו. מה שאומר שהאוצרות עדיין שם, אבל אין דרך אמינה לחיפוש. מצד שני זה אומר שהניחוש שלכם ושל הילדים שלכם טוב כמו הניחוש של מיטב הארכיאולוגים.

עתיקות אשקלון

איפה: מול גן לאומי אשקלון

השלל: לא ידוע. מטבעות זהב או כסף בתיאוריה

הים התיכון מול גן לאומי אשקלון הוא אתר צלילה די פופולרי, לא רק בזכות הספינות הטבועות מול מה שהייתה פעם עיר פלישתית חשובה. על פי ההערכות יש לא מעט זהב או כסף הקבורים בים שמול העיר. דיווחים שונים ממבקרים מספרים על עתיקות ושאריות חרסים שנסחפות מדי פעם לחוף. קבוצת מגלי אוצרות מקיבוץ גליל ים (כן, זה נשמע מוזר) ניסתה למפות בצורה יסודית את האזור, אך לשווא. אבל העובדה שבמקומות כמו קיסריה סערות חורף כבר חשפו אוצר מהתקופה הרומית רק מגבירה את הסקרנות של המחפשים.

קבר הרודיון

איפה: גן לאומי הרודיון

השלל: לא ידוע

הבונה הגדול של ארץ ישראל קבור כ־12 ק"מ מדרום לירושלים, כך התגלה לפני עשור. עקב העובדה כי מדובר בתגלית חדשה יחסית (אף שהאתר עצמו היה מוכר במשך עשורים) מגיעים לא מעט שודדי אוצרות אמיתיים, כאלה עם שוט ואקדחים, מירדן ומהגדה, במטרה לנסות למצוא אוצרות קבורים במתחם הענקי שכולל גם תיאטרון, מרחצאות ועוד דברים נחמדים שחשוב לאדם לקחת איתו לעולם הבא. כאן מדובר באמת באתר שעוד לא נחשף לחלוטין ומצד שני בגן לאומי שמור היטב. תהיו זהירים.

זהב מיסים טורקי

איפה: חורבת אבו־חוף או תל נג'ילה. או כל מקום אחר בצפון הנגב

השלל: זהב

האגדה הולכת ככה: לפני 100 שנה שומע גובה מס מטעם השלטון הטורקי כי הבריטים מגיעים. הוא בורח מעזה, יורד מהרכבת עם הזהב ויורה בכל מלוויו. אחר כך הוא קובר את הזהב סמוך למסילת הרכבת הטורקית ומסמן לעצמו במפה, עם איקס והכל, איפה הזהב קבור. על פי רשות העתיקות האתרים של חורבת אבו־חוף (ליד קיבוץ להב) ותל נג'ילה (ליד קריית גת) הם המוקדים העיקריים של לא מעט מחפשי אוצרות, ואתם ביניהם.

קבר שיח אבו הרירה

איפה: תל הרור, סמוך למושב שיבולים

השלל: לא ידוע

בנגב יש לא מעט קברים של שיחים עתיקים, אבל התל הזה, שלפי האגדה הוא מקום קבורתו של אחד מתלמידי מוחמד, בולט בגלל שכבות ההיסטוריה שבו: לפני שהפך לקבר המקום היה כנראה העיר המקראית גרר, ושרידים מאוחרים יותר מצביעים גם על יישובים פרסיים. לאחר שהפך לקבר היו מקריבים ערביי האזור קורבנות פעם בשבוע, עד שהמקום ננטש והפך לבית קברות טורקי בתחילת המאה. בקיצור, לא מעט היסטוריה וקבר אחד של שיח שייתכן מאוד שלקח איתו לקבר אוצרות, מנהג מקובל אז. השאלה היא רק מה.