הבועה

מדוע לא ננקטים צעדים להצלת העצים המורעלים ברחוב מלצ'ט?

פעילים טוענים כי העירייה ומשרד החקלאות לא פועלים כדי להציל את העצים הפגועים. "אם מישהו היה מרעיל מים בבור מיד היו מבררים, אבל מישהו מרעיל שישה עצים וטוב, יאללה, עצובים וגמרנו"

מתוך קבוצת הפייסבוק של המחאה
מתוך קבוצת הפייסבוק של המחאה
6 באוקטובר 2019

בימים האחרונים התפרסמו כתבות על הרעלה מסתורית של עצים בשטחים המיועדים לבנייה ברחוב מלצ'ט בלב תל אביב. ביום רביעי התקיים מפגש של פעילים, המוחים על אוזלת היד של הגופים והרשויות העירוניות הממונים על שמירת הטבע והסביבה. בהפגנה נכחו פעילים ותושבי השכונה והגיעו לתמוך גם נציגים ממועצת העיר ביניהם אסף הראל.

ישנן שאלות מהותיות שלא עלו לכותרות בדיונים על הנושא, ודווקא הן אמורות להדליק נורות אדומות רבות אצל התושבים והרשויות – האם ניתן עדיין להציל את העצים? ומהו החומר שבו השתמשו על מנת להרעיל אותם? האם הוא מסוכן לסביבה? לתושבים? לבעלי החיים? למערכת המים? מחקרים שונים הראו כי עצים מתקשרים ומעבירים חומרים מאחד לשני באמצעות מערכת השורשים שלהם, ונראה שכשישה עצים ברחוב כבר נגועים.

אתמול התקיימה הפגנת תושבים ברחוב מל'צט תל-אביב נגד הרעלת עצים עתיקים בשפ"פ בעקבות פרויקט יזמות חדש במגרש. ההפגנה…

פורסם על ידי ‏האיגוד הישראלי של אדריכלי הנוף Israeli Association of Landscape Architects‏ ב- יום חמישי, 3 באוקטובר 2019

 

איתי כץ, ממארגני המחאה, לא מבין איך אין בהלה מוגברת לנושא ומדוע אף אחד לא מנסה להציל את מה שנותר מהעצים הנגועים. "כל הרשויות משחקות אותה אהבלות, משרד החקלאות נותן לכולם את התשובה שהנושא בחקירה, העירייה כנ"ל. יש עץ אחד נגוע שיכול להיות שאפשר להציל ואף אחד לא זז וכל הגופים יודעים. הם מתנערים מזה. הם לא לקחו אפילו דגימה של החומר כדי לגלות מה הרעל הזה, גם האגרונום העירוני וגם משרד החקלאות".

מה היית מציע לעשות?
"צריך להביא מומחה בהקדם האפשרי שיבדוק אם אפשר להציל את העץ, במיוחד כשהחשש הוא שהרעל עלול לעבור לסביבה. כל עוד לא יודעים מהו הרעל, זה לא אחראי כלפי התושבים ובעלי החיים. אולי נושמים את זה, אולי זה מסוכן? אף אחד לא עושה כלום בינתיים. אם מישהו היה מרעיל מים בבור, מיד היו מבררים מה זה, אבל מישהו מרעיל שישה עצים וטוב, יאללה, עצובים וגמרנו. אני חושב שבזה העירייה קצת דו פרצופית כי היא מוציאה תגובה גנרית לכל העיתונאים, אבל מה אתם עושים חוץ מזה. אני לא מבין איך האגרונום העירוני לא לקח דגימה ולא ענה לאף אחד על השאלה אם אפשר להציל את העץ ומה הוא עושה עם זה. איך הוא ישן בלילה?".

מעבר לתרומה לנראות, לצל, ולאופי הציורי שמשווים עצי הפיקוס לרחוב, ישנה חשיבות גדולה וברורה מעליה לצמחייה בערים גדולות שבהן יש מיעוט של טבע עירוני, בעוד הצורך בו רק הולך וגדל. "זה נדיר שעצים עירוניים צומחים בגודל כזה ובכמות כזו, זה זן נכחד", אומרת רבקה וייסברג, פעילה במחאה. "כששינויים בעקבות התפתחות עירונית קורים מהר מאוד בסביבה מסוימת כמו בתל אביב, הטבע לא יכול להסתגל בזמן ולכן אנחנו חייבים לשנות את ההתנהגות. אנשים שמתייחסים לטבע שלהם בצורה כזו פושעת בסוף צריכים ללכת עם מסכות על הפנים כמו בערים לא מפותחות שיש בהן רק זיהום. זה זמן להתעורר".

מדוברות העירייה נמסר בתגובה:
"מדובר בעצים במרחב הפרטי ולא הציבורי, עליהם אמונה העירייה. הנושא נמצא בבדיקת משרד החקלאות שאחראי ומוסמך לבצע בדיקות של חומרים רעילים כמו אלו שהוחדרו לעצים".

תגובת משרד החקלאות:
"משרד החקלאות רואה חשיבות רבה בשמירה על העצים והגנה עליהם, בין אם מדובר בעץ צעיר ובין אם מדובר בעץ ותיק המיועד לשימור. החוק אינו מבחין בין העצים השונים, ועל כל כריתה של כל עץ המדווחת למשרד החקלאות, פקיד היערות של המשרד פותח בחקירה. רובם המוחלט של האירועים מסתיים בפתיחת תיק או בקנס. במקרה של כריתת העצים ברחוב מלצ'ט 13, פקיד היערות הראשי במשרד החקלאות קיבל את הדיווח על החשד להרעלה בכתובת המדוברת ופתח בחקירה. בימים האחרונים הגיעו למקום נציגים ממשרד החקלאות ובחנו את העצים. נכון לזמן זה, לא ניתן למסור פרטים בדבר החקירה עד להשלמתה ולקבלת החלטה של התובע המשרדי. ככל שיידרש, משרד החקלאות ימצה את הדין עם הנוגעים בדבר".