אוקיי, עכשיו הבנתם למה מגי אזרזר היא אחת השחקניות הטובות בארץ?

אחרי סתיו כואב וחורף של חוסר ודאות, תעשיית הטלוויזיה הישראלית מתחילה להתמרק לקראת הקיץ: אוטוטו "האח הגדול" חוזרת, yes שולפת מהמחסנים את "פאודה" והנה גם בשידורי "קשת" מכוונים גבוה בשוק הדרמות: אתמול שודר הפרק הראשון של "אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו" (מה יש להם עם שמות ארוכים מדי לסדרות?), הסדרה שערוץ 12 שם עליה את הז'יטונים שלו.

>> על גג העולם: 20 הסדרות הכי טובות בטלוויזיה עכשיו
>> הסדרה שרצתה יותר מדי: לפעמים גם בכאן 11 מפספסים

כן, אביב-קיץ 2024 מסתמן כשעתן היפה של הדרמות – וזה מתבקש למדי. קומדיות הרי ייחשבו למנותקות בהלך הרוח הנוכחי, ריאליטי חוזר במשורה (עוד נראה איך רשת יעברו עם שידור של "האח הגדול" באקלים הזה) ועל שעשועונים או תכניות אירוח גדולות – אין על מה לדבר. נשארנו עם סדרות דרמה/מתח, אפרופו ההצלחה הגדולה של "מנאייכ" ו"באש ובמים הנטפליקסית, עם "האיש שרצה לדעת הכל" שעלתה אתמול בתאגיד, ומולה "פאלו אלטו" שהיתה אמורה לעלות כבר ב-2023, אבל שידורה נדחה מסיבות מובנות.

וכמה שמו עליה את הז'יטונים? אפשר ללמוד את זה מהחלטה שקשת יודעת לקבל לגבי סדרות שהיא חפצה ביקרן – שתי פרסומות בלבד לאורך כל הפרק (שתיהן, אגב, של בנק לאומי – אם למישהו היה חסר לראות את גל תורן), מה שאומר שקשת, אחרי כמה פספוסים וכישלונות בתחום הסדרות – רוצה לראות פה רייטינג.

הסדרה (כמו "האיש שרצה לדעת הכל", אגב) מבוססת על ספרו של יניב איצקוביץ' (שיצא ב-2020 והיה מועמד לפרס ספיר), שהוא גם יוצר הסדרה. במוקד שלה עומדת העיר חיפה – וחוקרת בשם איריס אברמוב (מגי אזרזר), שמנסה לג'נגל בין משפחה שקורסת, לבין מלחמה עיקשת במשפחות הפשע של העיר, הבהאים וחזירי הבר. ההשקעה של "קשת" בהחלט ניכרת – מדובר בסדרה סופר איכותית ברמת הכתיבה, הצילום והקאסט. מגי אזרזר, כרונולוגית אחרי ההצלחה היחסית של "טיטו ורוחו" ב-HOT, מלוהקת לתפקיד הראשי ועושה עבודה פנומנלית. החיקוי שלה ב"ארץ נהדרת", שהציג אותה כמנייריסטית תזזיתית, עושה לה עוול. היא מציגה כאן דמות מורכבת ונוגעת ומשחק של ניואנסים עדינים. מי שלא הבין עד היום למה היא נחשבת לאחת השחקניות הטובות בישראל – יבין כנראה הפעם.

שלומי שבן ומגי אזרזר, "אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו" (צילום: קשת 12/ארצה הפקות)

חוץ מזה, אפשר למצוא גם את גולן אזולאי (בתפקיד השוטר היריב), אופק פסח (שמוכר לנו מ"עלומים") וגם שתי בחירות מעניינות במיוחד; גברי בנאי האגדי, שמגלם את אבא של איריס; והזמר שלומי שבן, שמלוהק לתפקיד בעלה של איריס בסדרה. זה הפך כמעט לקלישאה של סדרות ישראליות – הליהוק הפחות שגרתי, זה שאמור למשוך עניין, הקטגוריה ע"ש סאבלימינל ב"מנאייכ". לפי הפרק הראשון, בנאי כהרגלו היה מרשים (ומרגש), שבן הופיע מעט מדי כדי לדווח עליו הביתה.

ועוד קרדיט אחד צריך לתת ל"פאלו אלטו": היא שואבת אותך פנימה, כולל סצנת פתיחה שאוטומטית מוציאה את הצופה מאיזון; הדיאלוגים כתובים ברמה מאוד גבוהה (אפילו עם לא מעט הומור, למרות האווירה הדי רצינית מסביב) ומעל הכל יש אסופת שחקנים טובה מאוד  שמייצרת סדרה שמשאירה טעם של עוד לקראת ההמשך (הפרק השני ישודר כבר ביום רביעי, ללמדכם שוב על מידת האמון של קשת בפרוייקט הזה). ויותר מכך: "פאלו אלטו" מראה שאפשר גם אחרת. קשת ורשת התמכרו לתמהיל הקלאסי והמובן מאליו של חדשות + ריאליטי, ומשקיעות מעט מדי משאבים בהפקות מקור איכותיות ובקידומן.

מגי אזרזר, "אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו" (צילום: קשת 12/ארצה הפקות)

"פאלו אלטו" מוכיחה שוב את מה שטוענים ארגוני היוצרים שוב ושוב: גם בגוף סופר מסחרי ומהוקצע כמו קשת אפשר לייצר סדרה טובה, מעניינת, שאומרת משהו ומעניקה לצופים תוצר טלוויזיוני מושקע שגם משיג את הרייטינג שלו. עכשיו רק נשאר להתפלל שנוכל לראות את כל העונה. בהתחשב בלו"ז החדשותי, זה לא יהיה מובן מאליו בכלל.