שלב השאלה הזהה: מה חושבים הפוליטיקאים התל אביבים על העיר?

יאיר לפיד (כחול לבן)

מה עמדתך לגבי פתיחת עסקים ומסחר ביום שבת?
"אני לא מתנגד לפתיחת עסקים ומסחר באזורים חילוניים, בטח לא במתחמי מסחר כמו ביג או כמו הקניונים. אני מתנגד לחוק המרכולים, הפגנתי נגדו, הצבעתי נגדו וחלק ממצע כחול לבן אומר שאם ננצח בבחירות נבטל אותו. עם זה, בהמשך הדרך הייתי מעדיף לצעוד במתווה של אמנת גביזון־מידן שמדברת על כך שייפתחו בשבת פחות חנויות ויותר מקומות של תרבות ופנאי. אני אוהב את השבת הישראלית – את השירים ברדיו, את האווירה של יום מנוחה. לא הייתי רוצה לוותר עליה".

האם אתה תומך בהרחבת התחבורה הציבורית בשבת?
"כן, בטח. שוב, רק באזורים חילוניים כמובן. לו היו מנסים לעשות תחבורה ציבורית בשבת בבני ברק הייתי הולך להפגין נגד. בערים ושכונות חילוניות, לעומת זאת, צריך תחבורה ציבורית של מיניבוסים, רצוי חשמליים. זה יאפשר לנו לשמור על אווירת השבת הישראלית, אבל לא נהיה במצב שבו סבא עשיר יכול לבקר את נכדיו וסבא עני תקוע בבית".

"מה שאתם מכנים 'אוכלוסיית מבקשי המקלט' אינה קבוצה הומוגנית. יש לנו חובה מוסרית לטפל באנשים שהם פליטים מאזורי אסון. לגבי מהגרי העבודה, מותר לישראל להפעיל את חוקי ההגירה שלה כמו כל מדינה אחרת"

מה עמדתך לגבי התערבות ממשלתית בתכנים של מוסדות תרבות? האם תקצוב מוסדות תרבות צריך להיות מותנה בתכנים שעולים בקנה אחד עם אופי הממשלה?
"ברור שלא. אם יש גורם אחד שלא הייתי מסכים שיגיד לאזרחים מה מותר או אסור לחשוב – זו הממשלה. אם מישהו חורג מהחוק נגד הסתה או נגד גזענות, אז שהחוק יטפל בו".

מה צריכה הממשלה לעשות עם אוכלוסיית מבקשי המקלט בדרום תל אביב?
"מה שאתם מכנים 'אוכלוסיית מבקשי המקלט' אינה קבוצה הומוגנית. יש לנו חובה מוסרית לטפל באנשים שהם פליטים מאזורי אסון כמו דרפור, מפני שמדינה יהודית לא שולחת אנשים אל מותם. לגבי מהגרי העבודה, מותר לישראל להפעיל את חוקי ההגירה שלה כמו כל מדינה אחרת".

כיצד יטופלו מחירי הדיור המאמירים, המקשים על צעירים לקנות דירה? ומה על שוק השכירות הפרוץ, שבו על אף חוק שכירות הוגנת שנחקק לפני שנתיים אין שינוי מהותי במעמד השוכרים – מה אפשר לעשות בתחום הזה?
"בניגוד לכל מה שפורסם, תוכנית הדיור שלי במשרד האוצר לא הייתה מע"מ אפס, אלא דווקא בנייה של 150 אלף דירות להשכרה. זה ייצור שוק מקביל שיוריד באופן דרמטי גם את מחירי הדירות לקנייה. למה? כי צעירים יוכלו לגור בנוחות, במחיר מפוקח, באזורים מרכזיים, וזה יפחית מאוד את הלחץ על קניית דירה, גם מפני שתהיה להם האפשרות אחרי כמה שנים לקנות את הדירה ששכרו. כדי ליישם את התוכנית הקמתי בזמנו חברה ממשלתית בשם דירה להשכיר (אני אוהב את לאה גולדברג) שבנתה פרויקטים כאלה בגליל ים ובחיפה שהצליחו מאוד (אתם מוזמנים לנסוע לראות אותם). אם ניבחר, נוכל להמשיך את התוכנית והמחירים יירדו. איך אני יודע? כי ברבעון האחרון שלי כשר אוצר וראש קבינט הדיור מחירי הדירות ירדו בפעם הראשונה מאז 2007".

שאלה לגבי משבר האקלים: בכל העולם מדינות מתחילות להכיר במשבר הסביבתי שגורם להתחממות, עליית פני הים ואסונות סביבתיים הולכים וגוברים, עקב פליטות גזי חממה מתעשיות מזהמות. מה צריכה ישראל לעשות בעניין?
"ישראל צריכה להיות חלק מהמאמץ הגלובלי ולהיאבק במשבר האקלים דרך פעולה ממשלתית תקיפה ועמידה מול האינטרסים של תעשיות מזהמות. אני הייתי אחד ממובילי המאמץ המוצלח לסגור את מכל האמוניה בחיפה, וצריך לפעול באותה נחישות גם כלפי מזהמים אחרים. איפה הייתי מתחיל? תחשבו על המילים: השרה לאיכות הסביבה מיקי חיימוביץ'".

סאמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת)

מה עמדתך לגבי פתיחת עסקים ומסחר ביום שבת?
"אני תומך בפתיחת עסקים בשבת, אבל יש לעשות זאת תוך כדי התחשבות בקהילות מקומיות דתיות".

האם אתה תומך בהרחבת התחבורה הציבורית בשבת?
"בהחלט כן, תחבורה ציבורית היא הרבה מעבר לדרך נוחה להגיע ממקום למקום. תחבורה ציבורית היא אחד הכלים הכי חשובים לשוויון הזדמנויות. עצם העובדה שאין תחבורה ציבורית בשבת פוגעת פגיעה קשה בחופש התנועה של האזרחים וביכולתם למצות את אפשרויות התעסוקה הקיימות. מובן שיש להתחשב ולפגוע כמה שפחות בקהילות מקומיות דתיות".

מה עמדתך לגבי התערבות ממשלתית בתכנים של מוסדות תרבות? האם תקצוב מוסדות תרבות צריך להיות מותנה בתכנים שעולים בקנה אחד עם אופי הממשלה?
"חד משמעית לא. תפקידה של התרבות והאמנות בחברה היא לאפשר חופש ביטוי וגם לפתח חשיבה ביקורתית כלפי העולם בכלל, וכלפי הממשלה ומדיניותה בתחומים השונים בפרט. תרבות יכולה להיות כלי מרכזי בפיתוח וקידום חברה דמוקרטית".

"כמי שחי בשכירות המטורפת של יפו וכמי שנאבק למען זכות הדיור במשך שנים רבות, אני מתכוון להשקיע חלק ניכר מזמני בכנסת במאבק למען הזכות לקורת גג"

מה צריכה הממשלה לעשות עם אוכלוסיית מבקשי המקלט בדרום תל אביב?
"המצב של מבקשי המקלט הוא מצב בלתי נסבל ולא אנושי. אי אפשר להזניח בצורה הנוראה הזאת עשרות אלפי בני אדם שעזבו את ארצם כתוצאה מרדיפה ואיום ממשי. המדינה חייבת לבחון באופן מיידי את כל בקשות המקלט ולתת פתרון קבע לאנשים הסובלים באופן יומיומי כתוצאה מהיותם חסרי מעמד".

כיצד יטופלו מחירי הדיור המאמירים, המקשים על צעירים לקנות דירה? ומה על שוק השכירות הפרוץ, שבו על אף חוק שכירות הוגנת שנחקק לפני שנתיים אין שינוי מהותי במעמד השוכרים – מה אפשר לעשות בתחום הזה?
"התנערות המדינה מחובתה לספק פתרונות דיור לאזרחים היא מחדל נורא. הממשלה חייבת לקחת אחריות על הזכות החשובה ביותר בעיניי – הזכות לקורת גג. זכות זו היא זכות קיומית ובלעדיה אי אפשר לקיים חיים. הכלכלה הניאו ליברלית החזירית שהוביל נתניהו הביאה למצב הקטסטרופלי של הדיור כיום. כמי שחי בשכירות המטורפת של יפו וכמי שנאבק למען זכות הדיור במשך שנים רבות, אני מתכוון להשקיע חלק ניכר מזמני בכנסת במאבק למען זכות זו.

"חוק השכירות הוא אמנם צעד חיובי ועל המדינה לאכוף את החוק בצורה יסודית, אך זה לא מספיק. יש להוסיף את עניין העלאת שכר הדירה בחידוש חוזה, ולהגביל אפשרות זו עד לשלושה אחוזים מדי שנה. חוקי שכירות הוגנים קיימים במדינות רבות בעולם ומאפשרים לאנשים להתמודד עם מחירי השכירות הגבוהים בכך שהם מונעים מבעלי הדירות לנצל את המצב הלא סביר בשוק ולהעלות את שכר הדירה בצורה לא מבוקרת".

שאלה לגבי משבר האקלים: בכל העולם מדינות מתחילות להכיר במשבר הסביבתי שגורם להתחממות, עליית פני הים ואסונות סביבתיים הולכים וגוברים, בשל פליטות גזי חממה מתעשיות מזהמות. מה צריכה ישראל לעשות בעניין?
"ההתנהלות הכלכלית של ישראל הובילה לכך שאין ביקורת ואין אכיפה מספקת על התעשיות המזהמות, מה שגורם לפגיעה קשה בסביבה ובאזרחים. רק לחשוב על התנהלות המדינה בעניין הזיהום בחיפה שפגע באופן קשה בבריאותם של אנשים רבים מוכיח כמה חשוב לאכוף וליזום חוקים שימנעו את הישנותם של מקרים מסוג זה. התעשיות המזהמות פוגעות לא רק באיכות החיים של כולנו, אלא גם בחיים עצמם".

סתיו שפיר (המחנה הדמוקרטי)

מה עמדתך לגבי פתיחת עסקים ומסחר ביום שבת?
"אני בעד ביזור הסמכויות בענייני דת ומדינה לרשויות המקומיות. לתושבים צריכה להיות הזכות להחליט על צביון החיים שהם חיים. אישית אני בעד חיה ותן לחיות, אך הצרה שלנו במדינה הזאת היום, היא שהכלל הזה תקף רק בכיוון אחד. הרבנות האורתודוקסית קובעת וכל האחרים צריכים להתכופף. החילוני או הדתי המודרני או הרפורמי חייב להתיישר עם הלכות של פוליטיקה שהולכת ומקצינה ברבנות. אני תומכת בפתיחת עסקים בשבת, אבל חשוב מאוד שנקפיד על יום מנוחה שבועי לעובדים ולבעלי העסקים העצמאיים שגם להם מגיע לנוח ולהיות עם המשפחה. בצרפת למשל יש כמה ימים שבהם בעלי העסקים נדרשים לסגור בשעות מסוימות – לא כעניין דתי אלא כעניין סוציאלי".

האם את תומכת בהרחבת התחבורה הציבורית בשבת?
"אותו הדבר – אני מאמינה שגם כאן הכוח צריך להיות בידי הרשויות המקומיות. תחבורה ציבורית היא שירות חיוני. תשאלו את עצמכם איך זה שעשרות מפעלים מורשים (בצדק) לפעול בשבת כי כיבוי המכונות פוגע בייצור ומביא להפסדים, אבל תחבורה ציבורית שאמורה לשרת את כל שכבות האוכלוסייה ולאפשר לאנשים להנות מהשבת שלהם – אסור. לכן אני חושבת שחייבים לאמץ מודל שמעניק הרבה יותר סמכויות אוטונומיות לרשויות מקומיות כדי שיוכלו להתאים את השירותים לאופי הקהילה, וזה כולל בין היתר תחבורה ציבורית בשבת".

"אנחנו מדינה שטופת שמש שלא משתמשת במשאב הזול, הפשוט והנגיש כל כך שיש לנו כאן – השמש – והופכים אותו לאנרגיה"

מה עמדתך לגבי התערבות ממשלתית בתכנים של מוסדות תרבות? האם תקצוב מוסדות תרבות צריך להיות מותנה בתכנים שעולים בקנה אחד עם אופי הממשלה?
"קודם כל, לפחות אחוז מהתקציב חייב לעבור לתרבות. תרבות אמיתית לא צריכה ולא יכולה ליישר קו עם השלטון, בשביל הדברים האלה יש לך שבתרבות עם דוד ביטן. ההחלטה על תקצוב חייבת להיות בידי אנשי מקצוע בלתי תלויים ששופטים על פי קריטריונים מקצועיים. חלק מתפקיד האמנות הוא לחתור תחת המקובל והידוע, לעורר את המחשבה והדמיון – ואת זה אי אפשר לעשות באווירה של פחד. ישראל היא מדינה שצמחה על בסיס היצירתיות שלה, בכל התחומים. השתקת התרבות היא הקפאת הקדמה, הסובלנות, המעוף, ואסור לנו לתת לזה לקרות".

מה צריכה הממשלה לעשות עם אוכלוסיית מבקשי המקלט בדרום תל אביב?
"התנגדתי לגירוש מבקשי מקלט, גם כשבסיעת העבודה היו חילוקי דעות. ישראל חייבת מדיניות מבקשי מקלט סדורה שגם תפעל ברוח האמנה ותבדוק את המעמד של מבקש המקלט ותאפשר למי שנרדף בארצו מעמד פליט, שיכלול שילוב בחברה ואפשרות להתאקלם עד שהמצב במדינה שממנה ברח יתייצב. לצד זה צריך לפזר את האוכלוסייה ולהימנע מהמצב שקרה בדרום תל אביב – שם המדינה גם לא ראיינה את מבקשי המקלט ולא קבעה להם מעמד וגם הזניחה את התושבים המקומיים, את התשתיות, את המאבק בפשיעה ואת השירותים החברתיים. זו פשוט הפקרות מבישה. כשאין מדיניות, מקבלים את המצב הנורא של דרום תל אביב נוסף על זגזוגים ושיח שנאה שמלובה על ידי פוליטיקאים קטנים".

כיצד יטופלו מחירי הדיור המאמירים, המקשים על צעירים לקנות דירה? ומה על שוק השכירות הפרוץ, שבו על אף חוק שכירות הוגנת שנחקק לפני שנתיים אין שינוי מהותי במעמד השוכרים – מה אפשר לעשות בתחום הזה?
"צריך לטפל בשלושת החלקים של שוק הדיור. בשכירות – מה שהתחלתי לעשות בחוק שכירות הוגנת שקבע לראשונה כללי משחק בשוק הפרוץ הזה, אך באופן שימשיך לשכירות ארוכת טווח במחיר מפוקח; בדיור ציבורי – שיאפשר לעשרות אלפי משפחות הזקוקות לכך קורת גג יציבה ואפשרות לבנות את חייהן; והכל לצד טיפול במחירי הדירות לרכישה, שלמדינה יש כוח עצום לקבוע כבעלת הקרקע.
"הטיפול במחירים המאמירים צריך להיות בעיקר בצד של ההיצע אבל לא רק בססמאות על 'שחרור קרקעות', אלא בהרבה יותר מעשים ובהתערבות ישירה של המדינה: לתמרץ יזמים ואת הגופים המוסדיים להשקיע יותר במיזמים לדיור בר השגה ולשכירות לטווח ארוך ולהגדיל את התמריצים ככל שמקצים יותר דירות מוזלות בכל פרויקט".

שאלה לגבי משבר האקלים: בכל העולם מדינות מתחילות להכיר במשבר הסביבתי שגורם להתחממות, עליית פני הים ואסונות סביבתיים הולכים וגוברים, עקב פליטות גזי חממה מתעשיות מזהמות. מה צריכה ישראל לעשות בעניין?
"אני שמחה על השאלה בין היתר כי התנועה שבראשה אני עומדת בתוך רשימת המחנה הדמוקרטי שהקמנו היא התנועה הירוקה, שחברים בה בין היתר חברת הכנסת לשעבר יעל כהן פארן שהיא הלוחמת הכי גדולה בתחום. מדינת ישראל חייבת לאמץ תוכנית לאומית להיערכות ולהתמודדות עם משבר האקלים. לא יכול להיות למשל שרשות החירום הלאומית (רח"ל) לא תתייחס בכלל לנושא האקלים במפת האיומים. זה לא שונה מסכנת צונאמי או רעידת אדמה. אני כן מזהה התעוררות גם אצלנו בארץ, אבל ברור שזה לא מספיק.

"ישראל התחייבה בוועידת האקלים בפריז לקדם עד שנת 2030 שיעור של 17 אחוז אנרגיות חלופיות, לצמצם ב־20 אחוז את הנסועה בתחבורה פרטית ועוד. אנחנו מדינה שטופת שמש שלא משתמשת במשאב הזול, הפשוט והנגיש כל כך שיש לנו כאן – השמש – והופכים אותו לאנרגיה. הגז הטבעי איננו פתרון לנצח – הוא חייב להיות אמצעי מעבר זמני לקראת אנרגיה נקייה ובת קיימא באמת. בד בבד מוכרחים כמובן לקדם תחבורה ציבורית איכותית שתוריד את הצורך בשימוש במכוניות פרטיות מזהמות, תחסוך לכל המדינה שעות מזיקות (בריאותית ונפשית) בפקקים ותרחיב את חופש התנועה. כמי שפעלה רבות לקדם תחבורה ציבורית איכותית ותשתית לתחבורה קלה של אופניים, קורקינט ועוד, אני מבינה מאוד את הצורך לשנות את המצב בישראל ולצמצם את הזיהום ואת פליטת גזי החממה לאוויר. ירוק זה לא טרנד, הגיע הזמן שנפנים את זה. זה שינוי הכרחי שנוגע לקיום הכי בסיסי שלנו פה".

מרב מיכאלי (העבודה)

מה עמדתך לגבי פתיחת עסקים ומסחר ביום שבת?
"יום מנוחה בשבוע הוא עקרון סוציאלי שאנחנו חייבות וחייבים לשמור עליו והוא צריך להיות יום משותף לכולןם, כדי שנוכל לבלות בו עם הקרובות והקרובים שלנו. צריך גם לזכור שמי שמוכנות לעבוד בשבת הן מי שזקוקות וזקוקים להכנסה הנוספת, לא לגמרי בחירה חופשית. לעומת זאת ברור שחייבים להתקיים חיי תרבות, בילוי ופנאי לציבור, לכן אלה התחומים הראשונים שצריכים לאפשר בהם עבודה בשבת וגם מסחר מצומצם, שמאפשר את הגמישות של החיים העכשוויים".

האם את תומכת בהרחבת התחבורה הציבורית בשבת?
"תומכת מאוד. היעדר תחבורה ציבורית בשבת היא פגיעה מוחשית בחופש התנועה. היא פגיעה בכל מי שלא יכולה להחזיק מכונית, והיא מעניקה תמריץ גרוע לקניית מכונית ולהכבדת הפקקים. תחבורה ציבורית במקומות הרלוונטיים בשבת חייבת להתקיים".

מה עמדתך לגבי התערבות ממשלתית בתכנים של מוסדות תרבות? האם תקצוב מוסדות תרבות צריך להיות מותנה בתכנים שעולים בקנה אחד עם אופי הממשלה?
"דמוקרטיה משמעה בין השאר חופש ביטוי. חופש הביטוי נדרש בדיוק לרעיונות שהממשלה לא מסכימה איתם, לביקורת על הממשלה. חופש כזה לא יכול להתקיים כשהממשלה מפקחת על התכנים במוסדות התרבות והאמנות. פיקוח כזה הוא פגיעה עמוקה בדמוקרטיה של המדינה ואסור שיתקיים, זה כמובן בניגוד לחקיקה בלתי תלויה בממשלה כזו או אחרת שאוסרת על הסתה ואפליה. בשביל לקבוע איפה עובד הקו במקרה מסוים קיים בית המשפט, לא הממשלה".

מה צריכה הממשלה לעשות עם אוכלוסיית מבקשי המקלט בדרום תל אביב?
"כיו"ר סיעת המחנה הציוני קידמתי הצעת חוק סיעתית לטיפול במבקשי המקלט ולשיקום דרום תל אביב. התוכנית היא קודם כל לבדוק את מעמדןם של מבקשות ומבקשי המקלט, דבר שממשלות הימין נמנעות בכוונה מלעשות, ואז בהתאם למעמדם לפזר אותם במקומות בהם יש צורך בעובדות ועובדים, לתמוך ברשויות שתקלוטנה אותןם, לפזר אותם ברחבי הארץ, לאפשר להם לעבוד בכבוד, עם ביטוח בריאות ממלכתי – יש פה אוכלוסייה צעירה וחזקה שיכולה לעבוד ולתרום למדינה, ובמקום לאפשר להם לחיות פה בכבוד אנחנו הופכים אותם לבעיה. החלק השני של התוכנית הוא הקמת מינהלת לשיקום דרום תל אביב, שתתאם בין כל משרדי הממשלה כדי סוף סוף להשלים את שיקום השכונות שבגין הבטיח לפני 40 שנה, והליכוד מעולם לא קיים. האמת היא שנתניהו ממש אימץ את התכנית כמעט במלואה לפני כשנתיים אבל אז הוא נבהל מכמה צייצני ימין בפייסבוק וגנז את ההחלטה".

כיצד יטופלו מחירי הדיור המאמירים, המקשים על צעירים לקנות דירה? ומה על שוק השכירות הפרוץ, שבו על אף חוק שכירות הוגנת שנחקק לפני שנתיים, אין שינוי מהותי במעמד השוכרים – מה אפשר לעשות בתחום הזה?
"התוכנית הכלכלית של העבודה־גשר מציעה בנייה ממשלתית של 200 אלף דירות בחמש שנים, ורכישתן בפורמט של ליסינג בהשתתפות המדינה ובמחירים נמוכים שאפשריים למשפחות צעירות. חוק שכירות הוגנת שעבר הוא אכן חוק חלש ולא מספק בעליל. נדרשת חקיקה שלא תפגע בבעלי הדירות אבל תגן על שוכרות ושוכרים מפני ניצול לרעה של כוחןם של משכירות ומשכירים".

שאלה לגבי משבר האקלים: בכל העולם מדינות מתחילות להכיר במשבר הסביבתי שגורם להתחממות, עליית פני הים ואסונות סביבתיים הולכים וגוברים, עקב פליטות גזי חממה מתעשיות מזהמות. מה צריכה ישראל לעשות בעניין?
"לישראל יש כל התנאים להפוך למובילה בינלאומית בהתנהלות חדשנית לקידום קיימות, אילו רק היה לממשלות אכפת. ישראל חייבת לעבור להפקת אנרגיה סולרית מסיבית, לתחבורה פחות מזהמת, למיחזור בקנה מידה גדול ועוד ועוד. לפני הכל ישראל חייבת להבין שהארץ הנהדרת שמדינת ישראל יושבת בה הולכת ונרמסת תחת תכנון לקוי ותפעול גרוע. אנחנו חייבות בדחיפות להתחיל לשמור על ניקיון, לשקם את ים המלח והחופים, לשמור ולהבטיח את השטחים הפתוחים ושמורות הטבע. תפקידה של המדינה הוא בראש ובראשונה להבין את עומק המשבר האקלימי שניצב לפתחנו ולעודד באמצעות תמריצים חיים אקולוגיים יותר, החל מעידוד תחליפי בשר, דרך סיוע לעסקים לעבור לאנרגיה ירוקה ועד יצירת קואליציה אזורית שתטפל בנושא. משרד איכות הסביבה צריך להפוך למשרד לביטחון סביבתי ולהיות מתוקצב בהתאם".

ניצן הורביץ (המחנה הדמוקרטי)

מה עמדתך לגבי פתיחת עסקים ומסחר ביום שבת?
"אני בעד. מרכולים, תרבות ובילוי – בהחלט. השבת חייבת להיות חופשית ופתוחה, כמובן תוך הבטחת הזכויות הסוציאליות של העובדים בשבת, על פי החוק".

האם אתה תומך בהרחבת התחבורה הציבורית בשבת?
"ודאי. לא יכולה להיות פה תחבורה ציבורית נורמלית אם היא מושבתת כל סוף שבוע. אין שום הצדקה לקרקע את כל מי שאין לו מכונית או רישיון, אין דבר כזה בשום מקום בעולם. לכן אני תומך בתחבורה ציבורית גם בשבתות וחגים, וזה כולל גם תחבורה בין עירונית של רכבות ואוטובוסים".

מה עמדתך לגבי התערבות ממשלתית בתכנים של מוסדות תרבות? האם תקצוב מוסדות תרבות צריך להיות מותנה בתכנים שעולים בקנה אחד עם אופי הממשלה?
"לא! תרבות לא צומחת מנאמנות, ולכן ניסיונות ההתערבות של רגב ושות' הם בזויים. הם רוצים פה תעמולה, לא תרבות. תרבות אמיתית גורמת לנו לחשוב, לערער, לבקר, ותרבות כזאת לא יוצאת מנאמנות לממשלה השולטת".

מה צריכה הממשלה לעשות עם אוכלוסיית מבקשי המקלט בדרום תל אביב?
"לבטל את הגירוש והכליאה, לבדוק סוף סוף את הבקשות של אותם אנשים ולהעניק מעמד פליט למי שמגיע לו. מדובר בבני אדם, והגיע הזמן שנתחיל להתייחס אליהם כך. במקביל יש ליישם תוכנית שיקום לדרום תל אביב ולקדם תוכנית השמה בעבודה מסודרת של מבקשי המקלט ברחבי הארץ".

כיצד יטופלו מחירי הדיור המאמירים, המקשים על צעירים לקנות דירה? ומה על שוק השכירות הפרוץ, שבו על אף חוק שכירות הוגנת שנחקק לפני שנתיים אין שינוי מהותי במעמד השוכרים – מה אפשר לעשות בתחום הזה?
"הזכות לדיור היא זכות יסוד, ומשם התוכנית שלנו לעניין נוצרה. אנחנו רוצים לקדם בנייה תקציבית של עשרות אלפי יחידות דיור, לחסל את התור לדיור הציבורי, לקבוע סטנדרטים ויעדים לדיור בר השגה בכל תןכנית חדשה, להסדיר אחת ולתמיד את שוק השכירות הפרוץ ולהכניס מודלים לשכירות ארוכת טווח. אפשר לפתור את מצוקת הדיור רק באמצעות מערך משולב. צריך לתקן את חוק השכירות כדי שיהיו לו שיניים ויכולת אכיפה".

שאלה לגבי משבר האקלים: בכל העולם מדינות מתחילות להכיר במשבר הסביבתי שגורם להתחממות, עליית פני הים ואסונות סביבתיים הולכים וגוברים, בשל פליטות גזי חממה מתעשיות מזהמות. מה צריכה ישראל לעשות בעניין?
"זה כנראה המשבר הרציני והחמור ביותר שניצב בפני העולם כיום. הגיע הזמן שישראל תבין שגם לה יש חלק בזה. ממש עכשיו התפרסמה התוכנית שלנו בנושא. תוכנית מהפכנית של ממש. נדרש פה שינוי תפיסה רציני, שבבסיסו במעבר לתפיסה של כלכלה ירוקה. בתמצית, התוכנית שלנו נשענת על ארבעה נדבכים עיקריים: תחבורה ציבורית והפחתה של הגודש בכבישים; פיתוח מסיבי של ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, בדגש על אנרגיית השמש, התייעלות אנרגטית והפחתת צריכת השיא; פיתוח עירוני ודיור שיביא להרחבת מלאי הדירות בתוך הערים, התחדשות עירונית וחיזוק של מרכזי הערים; מיסוי ירוק, כלומר מסים שמטרתם להפחית זיהום מקומי וגלובלי שיביאו למעבר לכלכלה בת קיימא. לישראל מגיע גרין דיל משלה, וזה בדיוק מה שאנחנו מציעים".

פנינו גם לאיילת שקד (ימינה), גדעון סער, אמיר אוחנה ואופיר אקוניס (ליכוד), אולם לצערנו הם בחרו שלא להשתתף בכתבה.