היופי בלחטוף מכות משוטרים. עכשיו גם בפסטיבל ישראל

בפסטיבל ישראל שייפתח השבוע בירושלים בניהולם החדש של איתי מאוטנר ומיכל ואעקנין תעלה בבכורה היצירה "פינוי: כוריאוגרפיה לבניין"' המוגדרת כ"פעולה רבת משתתפים במרחב הציבורי" על ידי היוצר שלה, עומר קריגר. מדובר במופע הגדול שיצר קריגר (שפעל בעבר במסגרות אחרות בתחום הפרפורמנס כמו "תנועה ציבורית", פסטיבל "מתחת להר" ועוד) עד כה, והיא כוללת קרוב ל-30 משתתפים – ביניהם שמונה פרפורמרים וכ-20 חברי מקהלת תנועה.

>> איתי מאוטנר ומיכל ואעקנין: כך חוללנו מהפכה בפסטיבל ישראל
>> פסטיבל ישראל 2022: כל הפרטים וההיילייטס

"פינוי היא פעולה שנעשית בהקשרים שונים", מסביר קריגר את הבחירה בנושא הטעון. "נקודת המוצא שלי היתה איזה חלום או זיכרון מסיטואציה מסוימת שלקחתי בה חלק שהייתה סוג של פריצה לבית. זה התפתח גם בעקבות מפגש שלי עם אמן, דווקא מהאזור הימני של המפה, בו שוחחנו בעניין פעולה המציינת 15 שנים להתנתקות וכל זה ישב על רעיון שהיה לי עוד כשניהלתי את מרכז 1:1 לאמנות ופוליטיקה בנווה שאנן. פעולות של פינוי נעשות בהקשרים של הון שלטון, של הפגנות ומשטרות, אבל גם בהקשרים של משבר הדיור ויוקר המחיה, ובכלל – גישה מאוד לא יציבה שקשורה למושג הבית".

מכות בכניסה לאולם קונצרטים. מתוך החזרות של "פינוי" (באדיבות עומר קריגר)

המופע, אותו הוא מגדיר כ"סימפוניה", משלב כוריאוגרפיה של פרפורמרים עם קטעי אודיו שנלקחו מהתקשורת האזרחית, כאלה שמתעדים פינויים של אנשים מבתים. "אלה יכולים להיות פינויים של בדואים בנגב, כאלה של דיור ציבורי בישראל או במקומות כמו שייח' ג'ראח. מעבר למובן הקונקרטי, העבודה מתעסקת גם באופן יותר מטאפורי בנושאים של אחיזה, של טריטוריה ומבנה ובמהלכים של פינוי. אני מכנה אותה 'מחול דוקומנטרי', והיא גם כוריאוגרפיה לבניין". לטובת היצירה ביצעו קריגר וקבוצת הפרפורמרים מחקר במסגרתו נפגשו עם שוטרים ומדריכים מיוחדים במשטרה שאחראיים על פינוי של אזרחים ממבנים לא חוקיים. "למדנו מהם איך מתמודדים עם הדברים האלה, זו ממש כוריאוגרפיה – צריך ללמוד להפריד, לנתק, להרים".

המופע, שאורכו כשעה, יתקיים ברחבת הנרי קראון שנמצאת בין תיאטרון ירושלים לבין בית הנשיא. "אנחנו מתייחסים גם למקום הספציפי שבו אנחנו נמצאים" אומר קריגר, "בין הכניסה לאולם הקונצרטים של התזמורת הסימפונית ירושלים, לכניסת העובדים של בית הנשיא לפרויקט דירות היוקרה של רחוב שופן הסמוך. גם ההיסטוריה של שכונת טלביה שאנחנו נמצאים בה נוכחת ביצירה. היא כוללת סצנות של מונולוגים שכתבתי, פסקול שמורכב מקטעי אודיו דוקומנטריים מאירועי פינוי שונים ומהפרפורמנס של קבוצת הפרפורמרים ומקהלת התנועה".

"זה כיף להתנגד ביחד". עומר קריגר (צילום: יריב פיין)

יהיו הרבה גילויי אלימות על הבמה?
"אלימות היא חלק מהדברים שהגוף מגלה במהלך היצירה. אבל יש גם רגעים שהם לא אלימים. בסופו של דבר, זו יצירה יפה. כשנכנסתי לנושא הזה הבנתי שמדובר בכזה שעמוס בחומרים קשים שמכווצים את הבטן, ודווקא בגלל זה היה חשוב לי לחפש את הצד המואר של הדברים. מצאתי אותו בקבוצה – בכיף הזה שנוצר בלהתנגד ביחד, להתארגן נגד הרוח ולפעול למען הדברים שחשובים לך, מול אי צדק ומול דיכוי. למדנו מפרקטיקות אקטיביסטיות ופרקטיקות של התנגדות ולכן העבודה הזו היא גם סוג של לקסיקון של התנגדות. אנחנו בודקים איך אפשר להשתמש בגוף בכל מיני דרכים, גם ברמת הכוריאוגרפיה וגם באמצעות האביזרים והעיצוב של החלל הזה, באמצעות אובייקטים שאנחנו המצאנו שיש להם איזשהו ערך של אמנות שימושית".

מתוכננים מופעים נוספים גם אחרי פסטיבל ישראל?
"כן, אנחנו מתכננים על הופעות באירופה אבל יש דיבור גם על תל אביב ואנחנו מקווים שזה יסתדר בעוד מקומות בארץ. זו תופעה שרלוונטית בכל מקום, מדובר בסימפטום של הקפיטליזם, העובדה שאפשר לייצר חיפצון של בני אדם ולהזיז ולעקור אותם ממקום למקום, ואני רק מקווה שנוכל להצביע על משהו שאולי יעזור לעצור את הדברים האלה".

פינוי יוצג פעמיים בחמישי (15.9) במסגרת פסטיבל ישראל, תיאטרון ירושלים, רחוב שופן 5 ירושלים, כניסה חופשית ופרטים נוספים כאן