מפגש פסגה: יש מרק בוכרי מעולה בלב העיר
מרק דושפרה מעולה, צדיקים וקציצות בפיתה: פינת המפגש היא פנינה של עולם ישן באמצע רחוב קינג ג'ורג'
בין כל חנויות הטבע ומספרות הכלבים עדיין מפוזרות בתל אביב כמה סדקיות. חנויות קטנות, לפעמים ממש בגודל ארון, שמוכרות כפתורים, שרוכים, וכנראה גם סמים קשים. מקומות שמהווים אנדרטה ושברור שברגע שיסגרו לא יתחלפו במשהו דומה, אלא במספרה. הפעם של לוטרות. בתחום הגסטרונומיה זה אפילו נדיר עוד יותר: בין המזנון לסוסו קשה לפגוש במקום ששורד עשרות שנים, זול, לא ממותג, בלי פילוסופיה שנגזרה מתכנית עסקית. מקום שברגע שייסגר יוחלף בעוד דוכן של עומר מילר.
מאז שנות ה-70 שוכן בקינג ג'ורג' על פינת שוק בצלאל מקום כזה. "פינת המפגש", השם הכי גנרי אחרי "מפגש הפינה". קל מאוד לעבור לידו מבלי לשים לב אליו. אנשים שגדלו באזור נשבעים שלא הבחינו בו, ואלו שכן לא ממש מצאו את שיפוד השווארמה שלו מזמין. ובכל זאת, תמונות בשרניות של מרק הדושפרה שמוגש במקום צצות במקומות שונים במרשתת. האפשרות לאכול מרק דושפרה שלא בחנן מרגילן (מסעדה בוכרית מצויינת וכיום גם מפורסמת בשכונת שפירא) ובפורום לא מחייב באמצע קינג ג'ורג' סיקרנה אותי.
נכנסתי למקום וביקשתי מרק דושפרה. נאמר לי להמתין עשר דקות, במהלכן ישבתי על כסא הבר, מול השלטים שאוסרים על מי שאוכל בפיתה להתיישב ליד שולחן. בזמן ההמתנה שמעתי את המוכר מדבר עם לקוח: "אבא שלך היה צדיק. תמיד הייתי רואה אותו בבית כנסת". רמות האותנטיות גרמו למוח שלי להתפוצץ, וכמובן הכניסו אותי לדילמה, האם אני עושה למקום גלוריפיקציה היפסטרית? במרחק הליכה של 50 מטר ניתן לשמוע את המוכרת במזנון שואלת "איך נקרא לך היום?". מצד אחד, אני שונא כשהיא שואלת את זה. מצד שני, אבא שלי לא צדיק.
קערת פורצלן עצומה של מרק נחתה על השולחן ולצידה כמה פרוסות של לחם לבן.
מרק דושפרה יצא לי לאכול רק בחנן מרגילן, כך שאין לי הרבה למה להשוות. הציר היה עדין מאוד, מתובל בגזר וכוסברה טריה. טעים. הכיסונים היו רבים. עשרים ושישה (!) למעשה. לא נראה לי שעושים אותם במקום, ובכל זאת, היה לי טעים מאוד. מנת מרק הגונה שודאי בחורף נראית כמו הזמנה הגיונית. לבד משווארמה לא מזמינה, מציעים במקום שניצלים, קציצות, ותוספות בוכריות כמו פלוב. רציתי לנסות גם משהו בפיתה. לצד הקציצות נח בגסטרונום שניצל באמבטיית רוטב צהוב. תהיתי על קנקנו ונעניתי שמדובר בשניצל ברוטב חרדל. זה היה נראה היסטרי. אין דבר טעים יותר מבשר מטוגן בבלילה ושוחה ברוטב (ולראיה: מפרום). אבל נלחצתי. פשוט נלחצתי. ובחרתי בקציצות. אני עושה טעויות כאלה לרוב – אין דבר מלחיץ ממעמד ההזמנה בדוכן אוכל.
שתי קציצות מבושלות בשרניות נכנסו לתוך פיתה, לבקשתי עם סלט, חמוצים וצ׳יפס. הקציצות היו מבושלות על גבול המכובסות, כמו שסבתא שלי הייתה עושה. לא מלאות טעם, אך בעלות מרקם רך שהשתלב נהדר עם הסלט. הצ׳יפס עשוי במקום, ואפילו נשארה עליו הקליפה. הוא היה עבה ושמנוני. אתם לא הייתם אוהבים, אני מת על כאלה. נראה שהאוכל במקום כולו אנדרסטייטמנט עדין ומדוייק. טעים ולא משתלט.
בעבר כנראה לא היה יותר מדי מה להגיד על פינת המפגש. אבל כיום כשכל מנה היא טוויסט וכל דוכן הוא החדש-של, פיתה הגונה עם קציצות מבושלות ב-30 ש״ח זה ארוע של ממש. ודושפרה באמצע קינג ג׳ורג׳? חגיגה.
חשבון: 46 למרק דושפרה, 30 לפיתה.
מדד הטראש: לא הדיבור.
אופציה צמחונית: בגזרת התוספות בעיקר.
וייב: נוסטלגיה לילדות שלא הייתה לך.
טעים: מה הקשר דירוגים עכשיו. טעים בטח טעים.
קינג ג׳ורג׳ 21, יפו-תל אביב א-ה 10:00-19:00, שישי 10:00-14:00, 03-528-2080