הפיצה הלבנה של פיצה האט מבטיחה ולא מקיימת

אתם יכולים לצחוק עלי, אתם יכולים לבוז לי, אני אבין את זה, אבל אני חייב להודות – הזמנתי משלוח אוכל אך ורק בגלל מודעה בפייסבוק. כן כן, גללתי בפיד, ראיתי פרסומת ממומנת עם תמונה מפתה, נהייתי רעב והזמנתי. אל תשפטו אותי, זה הסגר שהזמין מתוכי. בעצם אולי לא פירטתי את החלק הקשוח ביותר: זו היתה פיצה מפיצה האט. למעשה, זו היתה גרסתם של פיצה האט לפיצה לבנה. זה בסדר, אני אבין אם תשללו ממני את כרטיס מבקר האוכל, אבל מה אני אעשה? אני סאקר של מנות חדשות, והפיצה נראתה כל כך טוב בתמונה. הן תמיד נראות כל כך טוב בתמונה.

אולי אחת הסיבות שההזמנה הזו התרחשה היא הקלות שבה אפשר להזמין פיצה בימינו. הייתי קורא לזה זילות המעמד אם זה לא היה מעמד חסר כבוד. לחיצה קלה על הלינק בפרסומת שלחה אותי לוואטסאפ של פיצה האט. הם קוראים לו וואטס-האט. כן, אני יודע, תמרור אדום. אבל מה אני אגיד? פיצה לבנה עם רוטב שמנת כמהין, פטריות ואננס נשמעה לי טוב מדי מכדי לוותר בשל משחק מילים.

בפייסבוק הכל נראה טוב. פיצה לבנה של פיצה האט

האמת שאני חייב לפרגן על קלות ומהירות תהליך ההזמנה. הבוט החמוד שענה לי שלח לינק להזמנת המבצע של הפיצה הניסיונית (פיצה לבנה+משפחתית רגילה ב-110 ש"ח, המבצע היחיד שדרכו ניתן להזמין את הלבנה נכון לעכשיו) והכל היה קל לתמרון. בפיצה החדשה לא היו הרבה אפשרויות בחירה (רק לבחור עם או בלי אננס. כמובן שעם, ואתם טועים אם תבחרו אחרת) אז התמקדתי בתוספת לפיצה השניה, הרגילה. לא יודע למה, אבל לקחתי גם שם פטריות.

בדיעבד, זו היתה החלטה חכמה, כי מתברר שהבעיה עם מנה חדשה זה שהסניפים לא ממש יודעים עליה מספיק. המגש שהגיע אלי אכן נוקד במעט אננס (2-3 חתיכות על כל סלייס), ורוטב השמנת אכן בהק בלובן-צהבהב עם ברק של גבינה מותכת, אבל אף פטריה לא נראתה באופק. נראה שמערכת ההזמנה של הוואטס-האט בלבלה את עובדי הסניף, והעובדה שאופציית הבחירה היחידה של עם/בלי אננס גרמה להם לחשוב שאין טעם להוסיף פטריות. נו שויין, מנה חדשה, אחמ"שים בני נוער, ימי הסגר הראשונים – לכעוס בשלב הזה על פיצה האט שפספסו במנה יהיה כמו לכעוס על גור כלבים שעשה פיפי בסלון. 

פיצה האט, הפיצה הלבנה (צילום: אסף קרלה)

עם זאת, הלב שלי אולי רחמן, אבל חוש הטעם פחות. לא הייתי צריך יותר מכמה ביסים כדי להבין עד כמה הפיצה הזו מאכזבת, ולא רק בשל העדר הפטריות. קודם כל, טעם הרוטב חמוד, ככל ששמנת מקופסה בתנור יכולה להיות, אבל הוא מתייבש מהר וללא הנוזליות של רוטב הפיצה האדמדם, גם הג'וס של האננס לא מספיק להרטיב אותה. חוץ מזה, לא שציפיתי אחרת, אבל הדבר הכי קרוב לכמהין ברוטב הזה הוא הכמיהה של פיצה האט לתת ספין איכותי על הפיצה שלהם, מה שמביא אותי לחלק האחרון והכי חשוב – הפיצה הזו מבוססת על בצק דק. מי לעזאזל מזמין בצק דק מפיצה האט? או שאתם אוהבים את הסופגניה השמנונית שלהם או שאתם מזמינים מדומינוס. אין אמצע. הבצק הדק של פיצה האט מוזמן אך ורק כפשרה בין חברים שבה אוהבי דומינוס הפסידו.

אכלתי סלייס בינוני אחד, ואז עוד סלייס בינוני נוסף כדי לוודא הריגה, לפני שעברתי לפיצה הרגילה שהזמנתי, זו עם הבצק העבה המושלם שנמס בפה ועם הפיטריות שכיסו אותה ביד נדיבה. עכשיו זו פיצה האט כהלכה, לא התירוץ הדקיק הזה לפיצה לבנה, גרסת הללכת עם ולהרגיש בלי. ופתאום נפל לי האסימן. אם בפיצה הלבנה חסר לי פיטריות ובצד עבה, בפיצה הרגילה יש אותם. 

הסתכלתי לצדדים לראות שאף אחד לא מסתכל ואז נזכרתי שאני לבד בבית כי סגר, קילפתי בעדינות עם סכין את הבצק הדק משאר הלבנים בלבנה והנחתי את המעטפת על סלייס שמנמן של הפיצה הרגילה. לקחתי ביס מהפרנקנשטיין-פיצה שיצרתי, והתמוגגתי. ככה זה אמור להרגיש, שמנוני, עסיסי, עם טעם שמנתי קל ועקבות ריח של כמהין (רק ריח, אבל ביננו זה מספיק) ,עם שפע פטריות ובצק שתענוג לנגוס בו. חבל שהייתי צריך להזמין שתי פיצות כדי לקבל אחת טובה.

הפיצה הלבנה של פיצה האט, לינק להזמנה