ערב השירה של הפיקוק חוזר. וזה בדיוק מה שתל אביב צריכה עכשיו

תל אביב היא עיר שבנויה על הרים של חול וסיפורים על לילות מיתולוגיים במקומות מיתולוגיים, כמו "הלילה ההוא עם ניק קייב בגלולה", אבל האמת הידועה היא שבדרך כלל המיתולוגיות העירוניות שלנו הרבה יותר זוהרות מכפי שהיו במקור. יכול להיות שזה המצב גם עם ערב השירה של הפיקוק, שצמח בזיכרון הקולקטיבי למימדים מיתולוגיים וחוזר אלינו בדיוק כשהעיר זקוקה לו.

>> ג'ימבו ג'יי פירק את הבארבי למען דביר המילואימניק // ביקורת

ביום שלישי הבא (5.3, החל מהשעה 21:00), תחת הכותרת הקריפטית "בין הקירות", יחזור ערב השירה של הפיקוק – סליחה, "קוראים שירה בטווס", כמו שאומר שמעון משל הבעלים – ויפעים את הלבבות לראשונה מזה שנה. על פי המסורת, במסגרת הערב עולים בזה אחר זה משוררים, שחקנים, אנשי רוח ושאר שיכורים כרוניים, ומקריאים איש בתורו שיר אחד או יותר. איכשהו סביב הפורמט הפשוט הזה התפתח קסם גדול שהייתה לו תרומה לא קטנה לטרנדיות המחודשת של השירה בעשור הקודם.

בסשן הנוכחי ישתתפו נמרוד שיין – הוגה הפורמט המקורי לפני כעשור – רוני סומק, עדי קיסר, שמעון משל בכבודו, דריה שועלי, אלעד זרט, בת חן שניידר, לליב סיון, לי ממן, צור גואטה, עומר גרשון, אורי קפלן ויובל גורן, ובזמן שאתם שותים ומנשנשים הם יעלו עם סלקשן מוקפד ומעורר מחשבה של דברי שירה המותאמים לזמן ולמקום הזה.

ובקשר למיתולוגיה, בניגוד להיסטוריה הרחוקה ומלאת הצ'יזבטים, בעידן הנוכחי יש לנו יוטיוב ואינסטגרם ותיעוד קפדני למדי, כך שאפשר לבחון כל העת אם הזיכרון אינו מייפה את ההיסטוריה. אז בדקנו, ונדמה לנו שערב שירה שבשיאו עלו בו בערב אחד ב-2019 ליאור אשכנזי, בת אל סבג, יניב ביטון, נתן דטנר, אלמה דישי, יבגנייה דודינה, אבי בנימין , גלעד כהנא, רוי מילר, מיכאל אלוני וג'טה מונטה – בהחלט זכאי להגדרה הזאת. ואנחנו, כידוע, קובעים.
>> "בין הקירות: קוראים שירה בטווס", שלישי 21:00, פיקוק בר, מרמורק 14