אפרו-וואו: מטבח המהגרים הכי מגניב בניו יורק מגיע לתל אביב

העוברים ושבים בפינת הרחובות יהודה הלוי ונחמני ישימו לב לדבר חדש שקורה במקום – צלילי מוזיקה לטינית קצבית בוקעים מהפינה הדרום-מזרחית של הצומת וגוררים אליה קהל צעיר רעב וסקרן. האחראית לאירוע היא פלאטבוש (כשם השכונה בברוקלין), מסעדה חדשה שמגישה אוכל אפרו-לטיני ששולח אותנו למסע חדש של טעמים שמהול בשיק ניו יורקי צעיר לצד זכרונות נעימים מהטיול במרכז אמריקה.

אבל רגע, מהו מטבח אפרו-לטיני שאלתם? ובכן, מדובר במטבח שהמקור שלו מגיע מאיזור מרכז אמריקה (קולומביה וצפונה) וממדינות הים הקריבי. חומרי הגלם האופייניים למטבח הזה הם אלו הגדלים באותם אזורים כמו בננות פלנטיין, מאיז, פלפלים חריפים וסלסות למיניהם, דגה מקומית וכו', אבל מדובר במטבח דינמי שמשתנה ומתפתח כל העת, ודורות של הגירה מהאזורים האלה לכיוון ארצות הברית יצרו בו רבדים חדשים כתוצאה מהשילוב בתרבות האמריקאית והאפרו-אמריקאית בפרט. כך זה נראה בניו יורק:

יגיל קדוש, השף ובעל המסעדה, נחשף למטבח האפרו-לטיני דרך אותה תנועת הגירה. ליגיל, בן להורים ישראלים ויליד ניו יורק, ישנן שתי מסעדות בשכונת פלאטבוש המקורית בניו יורק, בהן הוא מגיש דווקא אוכל ים תיכוני עם השפעה חזקה מהסבתא המרוקאית שלו. המסעדה הראשונה קיימת כבר כ-11 שנים, וגוררת הצלחה גדולה בקרב הקהילה המקומית.

החיבור של יגיל לשכונה חיבר אותו גם לאוכל ולתרבות שלהם, ובשנה שעברה, כשהחליט שהוא רוצה להתקרב לארץ, צץ במוחו הרעיון לעשות בדיוק את ההיפך ממסעדותיו בניו יורק ולהביא לתל אביב את המטבח האפרו-לטיני. את השנה האחרונה יגיל הקדיש לחקר מעמיק של טעמי המטבח האפרו-לטיני, ויותר מכך לחקר של חומרי הגלם המקומיים אותם הוא יכול להשיג בכדי לפתח מטבח שמבשל הכל מאפס עבור תפריט שמתחדש מדי יום.

לגמור הכל ולהרגיש טוב עם עצמך. מק אנד צ'יז בפלאטבוש (צילום: ניב טובול)

אחרי שהבנו מה קורה כאן בכלל, התפנינו גם לטעום קצת. התחלנו עם מנות קטנות לצד הקוקטיילים – צ'יפס פלנטיין קריספי וממכר שהגיע עם סלסת פיקו-דה-גאיו וטוסטונס (בננת פלנטיין "מעוכה" מטוגנת) שהגיעו עם רוטב Aji (פלפל חריף פרואני) מחוזק בפרמז'ן להדגשת האומאמי. המנות הקטנות הללו מאלצות אותך להרכיב ביסים קלילים עם טעמים אקזוטיים שהחמיאו לדרינקים מאוד.

המשכנו בסביצ'ה, שלא כנהוג במחוזותנו נחתך לפלייקים עבים ובשרניים והוגש עם פלפלים חריפים, בצל סגול, תירס פרואני קלוי ולצידו צ'יפס פלנטיין. הסביצ'ה היה מתובל ברמה גבוהה, והטקסטורה הגסה שלו שלחה אותנו הרחק מרחוב יהודה הלוי אל עיירת חוף באקוודור. במעבר חד, כמו שיודעים במטבח האפרו-לטיני, הגיעה לשולחן מנת מק אנד צ'יז, זכר לשילוב המטבח האפרו-לטיני והתרבות האמריקאית, שהיתה גם היא ממכרת וקריספית בצורה מרשימה, עם רוטב בשמל נעים ושילוב גבינות שלא הותירו לנו ברירה אלא לגמור הכל מהצלחת ולהרגיש עם זה ממש טוב.

זה לא השם של הקיסר הרע מסטאר וורס? צ'יפס פלנטיין בפלאטבוש (צילום: ניב טובול)

משם המשכנו לתותח הכבד, מנת הדגל של המסעדה, וככל הנראה המנה הכי מזוהה עם המטבח האפרו-לטיני: "ג'רק צ'יקן". הג'רק הוא מנת כרעי עוף שיושבות במרינדה ייחודית ועתירת מרכיבים במשך שעות ארוכות, לאחריה עוברות עישון וצליה על גריל פחמים. ומה נגיד, כנראה שזו אחת ממנות העוף הכי טובות שיש לעיר הזו להציע. העוף היה רך ועסיסי מאין כמותו, עם מעטה חיצוני קריספי ומעושן מגריל הפחמים שיוצר ביס מגוון ועוצמתי. המנה מוגשת עם רוטב ג'רק (שכל כך שונה מכל מה שאנחנו מכירים ומשחרר זיקוקי שמחה בחוש הטעם) ורוטב Aji פרמז'ן חריף, ולצד מדורוס (פלנטיין מתוק) ופרוסות קרמבולה – שילוב הטעמים סוחף שיוצר מנה מסקרנת ששווה להגיע לטעום. כמובן שלא עצרנו כאן, ואחרי הג'רק הגיעה ארפה ריינה – מין פיתה מקמח תירס שמכילה בתוכה תבשיל עוף מפורק עם המון עשבי תיבול, יחד עם אבוקדו וגבינת קוחיטו מקסיקנית שיצרו גם הם עניין רב בשולחן.

הישיבה בפלאטבוש, עם האווירה הקלילה והקצבית יחד עם הטעמים האקזוטיים, מוסיפה עוד רובד גאוגרפי-קולינרי בהיצע הבילוי בתל אביב. זה, בנוסף לשירות הנעים והמחירים הנוחים (מאוד) ממצבים את פלאטבוש כמקום מומלץ לבילוי שכל מי שרוצה לשבור שגרה ולפגוש מטבח שלא מיוצג כאן בכלל.
פלאטבוש, יהודה הלוי 52, שני-רביעי 16:00-23:00, חמישי-שישי 16:00-24:00, שבת 16:00-23:00