ראפ ג'יניוס: פלד מפרק עבורנו את האלבום החדש שלו, שיר אחר שיר

1. מגדלים

אצלי זו מסורת, תמיד לפתוח אלבום בטראק שהוא סוג של הכרזת כוונות, וקצת לפרוק עצבים רגע לפני שצוללים פנימה. מתחילת הדרך של האלבום ידעתי שראפרית תפתח אותו, גם כדי לתת במה למישהו שהוא לא אני (כי מי אני בכלל), וגם כי קלטתי לא מזמן שבאלבום שאני הכי אוהב בהיפ הופ, ״דוגיסטייל״ של סנופ דוג, את הוורס הראשון מבצעת ראפרית בשם The Lady of Rage, וזה פוצץ לי ת'מוח – איך לא שמתי לב לזה אף פעם, ואיזה אומץ זה דורש. לא היה לי ספק שעדן דרסו (שהיא לדעתי ראפרית מספר 1 בארץ) הולכת לפתוח את האלבום הבא שלי.

2. פלורנטין

כמו שלד״ר דרה יש את הפ'אנק, כמו שלפארל יש ג'יימס בראון וריק גיימס, וכמו שלקניה (השם ייקום דמו) יש את הגוספל – לי יש את המזרחית של פעם שגדלתי עליה. בפלורנטין המטרה הייתה להביא את הטעם הזה של פעם, ביחד עם ביט סטייל ניו אורלינס שנותן בראש. למשימה נקרא לירון עמרם שאני מעריץ גדול שלו, והקול המיוחד שלו פשוט הביא בדיוק את מה שדמיינתי.

3. פילה פי כפרה

שיר שללא ספק הגיעה מהאהבה הגדולה שלי להיפהופ הדרומי בארצות הברית. U.G.K, הרכב משנות ה-90, הצליחו להביא את הסגנון של הטראפ עוד לפני שקראו לזה טראפ, ועדיין השירים היו מאוד עשירים במוזיקה ומאוד סולפול. זה ללא ספק הם, ההשראה לשיר.

4. TATE WE MADE IT

המון שנים ציפו ממני לפתוח קצת יותר את הלב, אבל מעבר לזה שקשה לי לעשות מה שמצפים ממני – לפתוח את הלב בראפ זה לא כפתור שאני מרגיש שאפשר פשוט ללחוץ עליו. צריך קצת לצבור רזומה, כדי לחלוק את מוסר ההשכל של הדרך שעברתי. לפעמים כשאתה תוך כדי תנועה אתה לא שם לב לאן הגעת, ובאחד הסשנים של האלבום נפל לי האסימון שאני ליטרלי עובד בעבודה שתמיד חלמתי עליה, וזה שווה יותר מכל דבר אחר. זה, מבחינתי, טאטע ווי מייד איט.

5. אני זה אני

״אני זה אני, אתה זה אתה״ הוא משפט שאני זוכר שהייתי אומר כשהייתי ילד ממש קטן. אם יש משהו שלמדתי מהחיים זה שאסור לעשות השוואות. כל אחד והאופי שלו, הטעם שלו והכי חשוב, הסטייל שלו. הרגיש לי נכון לדבר על זה בשיר ביחד עם אחשלי סוויסה, שהוא בעצמו דמות מאוד אינדיבידואלית בסצינת הראפ המקומית.

6. עזבת תבית

הרבה זמן רציתי לסמפל את ״תשובה לאהבה״ של זולה ממברס. נראה לי שהם היו הראשונים בארץ שהשתמשו באוטוטיון, אם אני לא טועה. כשהשיר יצא באותה התקופה פחות התחברתי אליו, כי הייתי מאוד בררן בהיפ הופ הישראלי שאני שומע. אבל ככל שהשיר הזה התרחק עם הזמן, זה הרגיש לי כמו פסקול של תקופה שאני קצת מתגעגע אליה.

7. טוסט

כתבנו את הפזמון של ״טוסט״, שבו אני מספר איך פעם הייתי עובד בקיוסק של אלון, על פינת פלורנטין ויטל, ונזכרתי שהיתה תקופה קצרה שהבאתי את רביד פלוטניק גם לעבוד שם, כדי שיתאפס על החיים שלו (הוא עזב אחרי חודש, אבל כולנו יודעים היום שהוא התאפס על עצמו מהר מאוד). זה הרגיש לי הזמן הנכון והשיר הנכון בו אנחנו יכולים לסגור ביחד מעגל.

8. קבריולט

השיר הזה התחיל מרצון לעשות ביט שנשמע כמו מה שהיה קורה אם חיילי הנקמה היו חותמים בלייבל של פאף דאדי (ולמי שלא יודע, תמיר קליסקי מאתניקס הפיק אותם בתחילת דרכם). אפילו קראנו לסקיצה ״פאף קליסקי״, שילוב של אתניקס ובאד בוי רקודס. מאוחר יותר היה לנו הכבוד להביא את תמיר קליסקי בכבודו ובעצמו לאולפן, ונוצר שם הקסם. ג׳קסון מאקסום היה החתיכה האחרונה בפאזל, והוסיף לנו את הקסם של אקסום לשיר.

9. סתובבי איתי

פה אני הולך לעשות קצת חיים קלים לכל אלה שמחפשים מאיפה הבאנו סימפולים. כל השיר הזה נבנה על סמפול שכהן שלף מאלבום נידח משנות ה-90 של דוגמן איטלקי. אני לא הולך לגלות את שם השיר, נשאיר לכם קצת עבודה בחיפוש, אבל אפשר להגיד שהשיר המקורי הוא כלכך הזוי על גבול המצחיק. חשוב לי לציין שזה כלכך מרגש אותי למצוא סמפולים במקומות הכי נידחים של המוזיקה, לקחת שיר שסביר להניח לעולם לא היה מגיע לאוזניים שלכם, וליצור ממנו משהו שונה לגמרי. זה למה אנחנו כלכך אוהבים היפ הופ.

10. נגמר

פה אני לא הולך לחשוף את הסמפול של השיר, ניתן לחופרים שבניכם אתגר. אני כן יכול להגיד שיש סיפור מאוד מעניין מאחורי הדגימה של השיר, וזה כל מה שאני יכול לספר כרגע.

פלד ישיק את האלבום "TATE WE MADE IT" ב-23.3 בהאנגר 11, לצד אורחים חגיגיים כמו רביד פלוטניק, סוויסה, כהן, עדן דרסו, לירון עמרם ושלומי אלון. לפרטים נוספים ורכישת כרטיסים.