מקררים הוצבו לפתע בפינות שונות בעיר ובארץ. מי עומד מאחורי זה?

׳המקרר׳ מבית ״תרבות של סולידריות״, שנולד בשכונת שפירא, היווה השראה ל-20 מקררים קהילתיים נוספים ברחבי הארץ, ומאפשר לתושבים ובעלי עסקים רבים לצרוך נכון, ללא בזבוז מזון ובצורה קהילתית ושיתופית. עם התרחבות המיזם ליעדים נוספים בעיר – באנו להרים לאחד הפרויקטים הירוקים והמתוקים שיש לתל אביבים להציע ולייצא החוצה

בפעם הבאה שתקפצו ל׳קפה שפירא׳ המתוק, שידוע כבר בהיותו מוקד חברתי מעבר לבית קפה, תתקדמו לקצה הרחבה שמקיפה את הקפה, מול הכניסה. תמצאו שם מחסה צבעוני, שבתוכו מקרר עמוס לרוב בירקות ופירות טריים משלל סוגים ומינים, ומזווה של מוצרים יבשים ולחמים. אם תרצו לקחת משהו, אתם מוזמנים, מדובר בפירות וירקות שתרמו ירקניות, תושבים ומתנדבים, לחמים שנתרמו ממאפיות באזור, ומוצרים יבשים שתרמו תושבים ומתנדבים מהשכונה ומחוצה לה.

את פרויקט ״המקרר״ הקימו לפני פרוץ מגפת הקורונה דוד ועומר שחזרו מלונדון והתלהבו מהרעיון של מקררים קהילתיים, שבגולה היה כבר די פופולרי. מדובר בקונספט בו מקרר עומד במרחב הציבורי, פתוח לרשות הציבור, כאשר המזון שנמצא בתוכו הוא מזון שנתרם או ׳הוצל׳ – עמד להיזרק – והתושבים מוזמנים לקחת ממנו ולתרום לתוכו באחריותם האישית, ללא תשלום. כשהתחילה הקורונה, פעילות המקרר הפסיקה והוא הועבר לאחסון.

צילום: מתנדבי ומתנדבות ׳המקרר׳

״גרתי בניו יורק לפני שהגעתי ל-׳תרבות של סולידריות׳, ובתקופה האחרונה שלי שם התחילו לצוץ בכל מקום מקררים קהילתיים״, מספרת נעה גינזבורג, שהחייתה את הפרויקט, ״כשחזרתי לארץ והתחלתי להתנדב בהתארגנות בשנה הראשונה של הקורונה, הייתי פעילה באריזות המזון. פעם בשבועיים היינו מוציאות 800 ארגזים לתרומה. היו לנו שיתופי פעולה עם חקלאים שתמיד נתקעו עם תוצרת עודפת וידעתי שתמיד יהיה אוכל שיתבזבז אם לא יעשו איתו משהו. כששיתוף הפעולה עם החקלאים הפסיק בגלל קשיים למיניהם, עברנו ל'הצלת' מזון בשוק הסיטונאי עבור ארגזי המזון. זה גרם לי לחשוב שקונספט המקררים יכול לעבוד גם כאן וקיבלתי רוח גבית משאר הפעילות".

בדיוק לפני שנה – נעה פנתה ליונתן מ׳קפה שפירא׳ שהסכים לארח את המקרר, והיום הוא שותף רעיוני לפעולה ומספק לה את החשמל. ״בכל מקום שבו קיים מקרר קהילתי הוא פועל בצורה שונה – הוא תלוי מקום ומגיב למקום״, היא מסבירה, ״כשהתנענו מחדש את הפרויקט בשפירא מה שכיוונו אליו היה מניעה של בזבוז מזון: בתוך הפרויקטים של ארגזי המזון וה'פוד דרייב' שארגנו בקורונה, התחלנו לעשות מחקר ולהבין מה ההיקף האוכל שנזרק ובכלל לא מגיע לצרכן. רצינו להבין איך אנחנו יוצרות מצב שאנשים עושים צעדים כדי לצרוך נכון ולמנוע בזבוז כזה של מזון״.

נעה גינזבורג. צילום עצמי

״האוכלוסייה בשפירא היא מאוד הטרוגנית, המון שכבות סוציו-אקונומיות, ורצינו להבין איך אנחנו מייצרות קהילה בתוך המגוון הענק הזה של האנשים, ובמקביל דואגות להם לביטחון ורווחה תזונתית״, משתפת גינזבורג, ״המקרר מרכז את כל הדברים האלו יחד – הוא לא רק מטפל ונותן, אלא מאפשר לכולם לקחת חלק. הסלוגן של המקררים הוא ׳קחי מה שאת צריכה, תשאירי מה שאת יכולה׳. בכל מקרר יש הסבר של מה אנחנו מבקשות וממליצות להכניס אליו, כדי שהתוצרת תהיה דברים שהיינו שמחות לאכול בעצמנו. בעלי העסקים והשווקים נרתמו לזה, וגם התושבים והמתנדבים״.

וכך נוצר לו מיקרוקוסמוס קטן סביב המקרר ברחוב רלב״ג – ברגע שהמקרר מלא נעה והמתנדבים מעדכנים ברשתות החברתיות, ומצלמים את התכולה היומית. לאחרונה נוסף גם שילוט עם ברקודים שמאפשרים לאנשים לצלם את מה שהכניסו או את מצב המקרר בנוחות. ״עבדנו קשה על לייצר מצב שבו אנשים מרגישים מספיק בנוח לקחת, ובמקביל מערך המתנדבים עובד על זה שכל יום מישהו מביא משהו למקרר״, היא אומרת ומפרטת, ״מתנדבים, מצילות מזון מ-׳תרבות של סולידריות׳, מתנדבים מהמכינה ושנת השירות של בינ״ה שיושבים לא רחוק, פרויקט ׳שפירא׳ וכמובן בתי העסק שנתרמו לדבר. כפועל יוצא זה מהלך קהילתי וגם חינוכי על האופן שבו אנחנו צורכים את המזון שלנו – והרבה אנשים נהנים מהפירות, תרתי משמע״.

כבר מאז שהוקם המקרר הראשון בשפירא, הפרויקט שכפל את עצמו באמצעות מתנדבים עצמאיים ועמותות לעוד יעדים רבים ברחבי הארץ – באר שבע, אשדוד, ירושלים, יהוד, חיפה ועוד. ״יש מקררים שהכוח המניע שלהם הוא יותר תרומה ועזרה לנתמכים, ויש מקררים ששמים יותר דגש, כמונו, על הצלת מזון ותרומה לביטחון תזונתי. יצא לי לשוחח עם רבים מהיזמים של הפרויקטים האלה והם דורשים הרבה זמן, התעסקות ומתנדבים״, מוסיפה נעה, ״בסוף זו רוח של עזרה הדדית – כל אחד יכול לקחת, לא צריך לעמוד באיזשהם תנאים, אפשר לעבור במקרר בדרך לארוחת הערב או אחריה, לתרום ולקחת״.

ליד המקרר בשפירא. איורים: גיא לולאי | צילום: נעה גינזבורג

>>תרבות נגד מלחמה: חיי הלילה של תל אביב מתגייסים
>>קחו עצים קחו: ירוק ובחינם בשכונת שפירא ובנווה שאנן

״המקרר עבר כל מיני גלגולים, זה לא היה חלק אבל זה חיזק אותנו בהמון מובנים״, היא משתפת, ״פעם אחת הוא התקלקל – ואז החברות משפירא השיגו תרומה של מקרר, וכשזה נשבר הקהילה התגייסה, וכשהשלישי נגנב קיבלנו תרומה של מקרר חדש מחברה אחרת. אנחנו מאמינות בפרויקט הזה בענק, גם החברות ב׳תרבות של סולידריות׳ יוצרות רשת מדהימה שמקיפה אותנו מכל עבר. המחסה עצמו, המזווה, התאורה, הגרפיקה של השילוט והפרסום – הצטרפו המון אנשים שהפכו את המקום הזה למה שהוא היום״.

עכשיו נעה מלווה הקמה של מקרר נוסף בתל אביב, בצפון הישן, בדיזנגוף-בן יהודה. ״נוצרה קבוצה שמניעה את זה, פעילים ופעילות שמתעסקים בהצלת מזון ביומיום שלהם – יש מקום, יש מקרר, ויש מתנדבים שיקימו את המחסה ויתפעלו את המקרר עצמו. הוא יקום בשבועות הקרובים״, היא מסבירה, ״אני חושבת שפרויקט כזה יכול לקרום עור וגידים בכל שכונה בתל אביב ואני מנסה לקדם אותו בעוד יעדים. התגובות הן מיד – ׳מה, אבל אין בצפון הישן נזקקים׳, זה פשוט לא העניין. כל כך הרבה מזון מתבזבז ובכל מקום יש אנשים שצריכים אותו וצריכים את הביטחון התזונתי הזה. שפירא מלאה ביוזמות של קיימות וחברתיות, ובצפון הישן יש משהו יותר חינוכי שאפשר ליצור סביבו קהילה״.

אז איך אפשר לעזור ולתרום? ״כולם יכולים לבוא ולתת – זמן, כישורים, חומרים. כמעט תמיד מישהו מהשכונות שאנחנו פעילות בהן קופץ על ההזדמנות לעזור, ועוד אומרים תודה על ההזדמנות לסייע. אנחנו תמיד שמחות לעוד מתנדבות ומתנדבים שרוצים לקחת חלק בפעילויות שלנו. ובכלל, מי שמשתמש במקררים – חשוב לנו מאוד שיפעל באחריות אישית, ישים לב מה הוא מכניס, מה הוא לוקח וכמה. בסוף כל הדבר הזה מושתת על נתינה, אין פה שום שת״פ עם גוף מסחרי, הכל סובב סביב הלב, ותשומת הלב, של האנשים״.
להצטרפות לצוות המתנדבים.ות של המקרר בשפירא | לקבוצת הפייסבוק של המקרר בשפירא | לעמוד האינסטגרם של המקרר בשפירא | להצטרפות למתנדבות.ים של המקרר הקהילתי שעומד לקום בצפון הישן | להצטרפות להצלת מזון עבור מערך הבטחון התזונתי של תרבות של סולידריות