פרופ' נסים קלדרון: "אנחנו חייבים לרדת מעניין התרבות הצייתנית"

כבר תשע שנים שנסים קלדרון מפגיש בין מוזיקאים לטקסטים של משוררים בסדרת "תן למילים לעשות בך", אבל השנה המפגשים האלו פוליטיים מתמיד. ככה זה כשהזמנים משתנים (וכן, יש לו מה להגיד גם על פרס הנובל של בוב דילן)

נסים קלדרון. צילום: יותם גלאון
נסים קלדרון. צילום: יותם גלאון
10 בנובמבר 2016

"אנחנו חייבים לרדת מעניין התרבות הצייתנית", אומר פרופ' נסים קלדרון, שזה תשע שנים עורך את סדרת אירועי הספרות והמוזיקה "תן למילים לעשות בך". קלדרון מזכיר את הציטוט המפורסם של המשורר האנגלי ו"י אודן: "שירה לא גורמת לדבר". בתור מי שבחר את שירת המחאה בתור הנושא השנתי של "תן למילים לעשות בך", מפתיע לשמוע שהוא מסכים איתו. "שירה לא משנה מציאות", קלדרון אומר, אך מוסיף: "אבל היא יכולה ליצור יש מאין".

"מי שעוקב אחרי השירה הישראלית רואה שיש עוצמה גדולה לפוליטיקה ואנחנו מקבלים הרבה שירה כועסת ומגיבה", מסביר קלדרון את העניין שלו בשירה פוליטית. "אנחנו רואים את התגובתיות הזאת בשירה הכתובה וגם בשירה המושרת. אני לא יודע כמה אנשים שמו לב לשירי מחאה בולטים מאוד אצל שלומי שבן באלבום האחרון: 'תמונה משפחתית עם 'רוה"מ', 'תרגיל בהתעוררות', או לאופן שבו רונה קינן שרה את המנון הלח"י. אלו ביטויים ברורים מאוד של מחאה. בערב הנוכחי שיצרנו אנחנו מנסים לעקוב אחר שני מוקדים: המוקד הראשון הוא האקטואלי והמוקד השני הוא החזרה של יצירות עבר אל מחזור החיים. אנחנו גדלנו על שירי מחאה כמו אלו של ברכט, או של אלכסנדר פן ואלתרמן".

אם כבר מחאה פוליטית וכלכלית, אי אפשר לא להזכיר את העובדה שלהיות אמן בישראל זה סיכון כלכלי גדול מאוד.

"בן אדם צריך להתפרנס. מי שחושב שבן אדם צריך לחיות על רוח לא מבין את הרוח. הרוח היא רצינית. סופרים גדולים כותבים על בעיות פרנסה, כותבים על הצורך של בן אדם שיהיה לו בית, שתהיה לו עבודה, שיוכל לפרנס את ילדיו. על זה הספרים והשירים הגדולים נכתבים. זה לא נכון שמשוררים מזלזלים ברוח. אם לא תמצא מקומות עבודה לאנשים שלומדים מדעי הרוח וספרות אין סיכוי שאנשים ילכו ללמוד ספרות. כשבנט הופך את התרבות למשרתת של תעמולה, זה מוציא את החשק ללמוד מדעי הרוח. כאשר הוא אומר: תלמד לארבע יחידות מתמטיקה ולא ספרות, הוא מחבר בין תעמולה לאומנית לבין שנאת מדעי הרוח. הצו הראשון של מדעי הרוח הוא הביקורתיות. מירי רגב, אף שהיא מדברת בשם התרבות, היא אויבת התרבות, היא לוקחת מהתרבות את הממד הביקורתי ויוצרת תרבות של צייתנים. הפתרון צריך להיות מערכתי. לראות שוב את מדעי הרוח, בתי הספר התיכוניים והיסודיים כמערכת אחת".

עוד שאלה שאי אפשר בלעדיה: מה אתה חושב על כך שבוב דילן קיבל את פרס הנובל?

"דילן הוא גאון, אני לא מקשיב לו ללא טקסט ביד. שירה שעוצרת במקום ולא מתפתחת היא לא שירה ומשוררים שהיצירה שלהם לוקחת את השירה למקום חדש הם משוררים גדולים. אלתרמן לקח את השירה למקום שהשירה היהודית כולה עוד לא הייתה בו, אחר כך מאיר אריאל לקח את אלתרמן למקום שהוא לא היה בו, לשיר המושר – וזה מה שדילן עשה. הנימוקים של ועדת פרס נובל נוסחו נפלא הפעם: 'הוא לקח מסורות ואנרגיות של שירה אל תחום השיר המושר האמריקאי'. דילן לקח את השירה איתו ומי שהכי תמך בו היה גדול המשוררים, שלצערי גם הוא היה צריך לקבל את הנובל – אלן גינזברג. גינזברג נסע איתו למסעות, הקריא בהופעות שלו, כתב והקדיש לו ספר. הוא גם אמר 'שיר שאין לו מוזיקה הוא מסה'. הממד המוזיקלי ליווה את השירה מראשיתה. החרוז והמשקל שליווה את השירה בעל פה הוא השריד של מוזיקליות. כשדילן לקח את השירה מהמסורת הכתובה אל המסורת בעל פה, הוא עשה מה שמשוררים גדולים עושים – הם מניעים את השירה קדימה אל מחוז תרבותי חדש. במקרה הזה ועדת נובל נתנה פרס לא רק לדילן, אלא לאנרגיה של התחדשות השירה".

"תן למילים לעשות בך" בהשתתפות יהלי סובול, שלומי שבן ואחרים ובהנחיית נסים קלדרון, מדיטק חולון, גולדה מאיר 6 חולון, שישי (11.11) 12:00