שתייה עם תרבות: תכירו את האפרטיבו המודרני

האם מגמת השתייה האטית שמכה בתל אביב אומרת שסוף סוף התבגרנו? נועה בונה יצאה לבדוק למה נמאס לה לצאת כדי להידפק וגילתה שהיא לא לבד

חברי מערכת טיים אאוט בוטיק בשישי צהריים טיפוסי. צילום: אלכס פרגמנט
חברי מערכת טיים אאוט בוטיק בשישי צהריים טיפוסי. צילום: אלכס פרגמנט
26 בנובמבר 2018

תוכן שיווקי

"יכול להיות שתל אביב משתנה או שאנחנו התבגרנו", אמר לי חבר שעובד באחד המועדנים בעיר תוך שיחה על חיי לילה. "אין לי כוח לשטויות, אני מעדיף לצאת בערב המוקדם, לשתות כמה דרינקים, להתעדכן עם חברים ולקום למחרת בשעה סבירה. בחייאת, אני כבר לא בן 19". המשפט הזה היה סיכום הוגן לרגשות שלי בנוגע להרגלי היציאה המשתנים שלי – אין לי כוח לחרא הזה.

אני לא יודעת אם מדובר בהתברגנות, בעבודתי המשרדית או בעובדה שסף הריגוש שלי בכל הנוגע לבילויים הגיע לרף שקשה מאוד לחצות, אבל לצאת ו"לאבד את זה" כבר לא מדבר אליי. תנו לי דינר עם חברים, פתיחת שולחן בסלון או מסעדה, ובבקשה אל תזמינו אותי לבר צמידים כדי להידפק.

זמן תרבות. צילום: אלכס פרגמנט
זמן תרבות. צילום: אלכס פרגמנט

"זו לא רק את אלא משהו שהולך וקורה בזמן האחרון", מרגיע אותי קינן בסל, שף ומיקסולוג המארח אירועי קולנריה וקוקטיילים בביתו. "זה עניין של בגרות והעובדה שזה יותר צ'יל וכיף לשתות בשביל ליהנות, בלי לחץ להידפק לחזור הביתה בשמונה בבוקר. בעולם האינסטגרם אנשים מחפשים פרטיות ואקסקלוסיביות, וזה דבר שמתקבל כשמארחים וכשיוצאים למסעדה טובה. אורחים בעסק שלי מעלים סטורי ממקום לא ידוע עם קוקטיילים יפים ומוצפים מיד בהודעות של 'איפה זה? מי זה? זה בבית? זה במסעדה?'. בינינו, גם יותר כלכלי לארח בבית או להתארח – מכינים אוכל טעים וקוקטיילים טובים בלי לצאת, לזרוק מאות שקלים ולאכול מעט. אתה בין חברים, אתה בוחר את החברה סביבך, ולרוב נוצר משהו נעים ואינטימי יותר".

אז זו לא רק אני ומתברר שלתופעה הזאת יש שם: אפרטיבו. אם זה מזכיר לכם את המילה "אפרטיף" (המשקה האלכוהולי דוגמת מרטיני, ג'ין ודומיהם שמגיע לפני הארוחה) אתם לא טועים. האפרטיבו הוא התשובה האיטלקית והמעודנת ל־Happy Hour, והיא כוללת בעיקר דרינק קליל עם חברים לפני ארוחה. העידן המודרני של האפרטיבו הוא מפגש חברתי ארוך העומד בפני עצמו. מעתה אל תגידו "דרינק אצל חברים" אלא "אפרטיבו אצל חברים". אם בעבר האפריטיבו קדם לארוחת הערב והיה תלוי בה, היום אפשר לראות רבים מחסידי החיים הטובים ותרבות השתייה הקלילה הזאת ברחבי העולם, מתאספים לטובת אירוע אפריטיבו מתמשך. האפריטיבו המודרני כולל מנות בגדלים משתנים אך תמיד לצד משקאות קלילים שכיף ללגום מהם עוד ועוד.

אז תרימו עוד כוס של מרטיני טוניק. צילום: אלכס פרגמנט
אז תרימו עוד כוס של מרטיני טוניק. צילום: אלכס פרגמנט

"בשנים האחרונות אנחנו עדים לסוג של שינוי בהרגלי הבילוי וצריכת האלכוהול בערים הגדולות", מוסיפה נועה רוזין, עיתונאית אוכל וקולינריה ובעצמה בליינית לא קטנה. "גם חבר'ה צעירים בשנות ה־20 לחייהם, שלפי הספר אמורים לצאת ולדפוק את הראש עם המון אלכוהול, משנים את האופן שבו הם בוחרים לשתות. שתייה הפכה חווייתית יותר, ושעת האפרטיבו – אותה שעת בין ערביים שבה שותים לונג דרינק – הופכת פופולרית יותר. מדובר במשקאות ששותים לאורך זמן ולא מורידים בשוט, זה מאפשר מפגש חברתי מסוג אחר שלא מתבסס על לחכות ש'יעלה לך'. מדד האלכוהול מתפתח באיטיות בהתם לשיחה סביב הבר או השולחן".

לחיים. צילום: אלכס פרגמנט
לחיים. צילום: אלכס פרגמנט

מה זה אומר על תרבות הבילוי בתל אביב? שהתבגרנו? שנהיינו משעממים כמו ההורים שלנו? לאו דווקא. כשחיים בעיר כה דינמית כמו תל אביב, הגיוני ששינויים בהרגלי צריכת האלכוהול והבילוי יתרחשו. בסופו של דבר שינוי הוא תהליך טבעי של תרבות. אחרי שנים שבהן התקרחנו בברים מעומעמים והתלהכנו על אלנבי שבורים ומסריחים מוויסקי, הגיע הזמן שנכריז על תרבות אחרת שבה אנחנו מצליחים פשוט להיות רגועים וליהנות מהרגע.

צולם בקפה יום טוב | יום טוב 30 כרם התימנים