הכירו את "צרי הכתף": זן חדש של גברים נולד בתל אביב

תראי, אמא, בלי כתפיים. מסיבת הסגירה של האוצר (צילום: אריאל עפרון)
תראי, אמא, בלי כתפיים. מסיבת הסגירה של האוצר (צילום: אריאל עפרון)

הם עדינים, לכאורה רגישים, יוצרים, משכילים, מעורים בענייני השעה, נושקים ל־30 - ואין להם מושג איך להתנהג בדייטים. "צרי הכתף" – קווים לדמותם

לפני חצי שנה יצאה דניאל (שם בדוי, כמו כל השמות בכתבה), בחורה באמצע שנות ה־20 לחייה, עם בחור בגילה שהכירה דרך מכר משותף, לדייט שהיה לדעתה מוצלח. כשהם הזמינו חשבון הגבר שילם אך לא בלי להעיר הערה מודעת בנושא. דניאל מצאה את זה דווקא חמוד. בסיום הפגישה השנייה אזר הבחור אומץ ושאל אותה אם אפשר לנשק אותה. היא השיבה בחיוב. הנשיקה נמשכה שניות ספורות, עד שהבחור הדף אותה בעדינות והצהיר: "הסיפור של 'קט פרסון' דפק אותי. אני לא יכול להיות עם מישהי בלי לחשוב שהיא לא באמת רוצה להיות איתי".

"קט פרסון", הסיפור הקצר מאת קריסטן רופניאן שפורסם ב"ניו יורקר" בדצמבר 2017 והפך לוויראלי, ממשיך לעשות אדוות. הסיפור מתאר מפגש מיני שהסתיים בטון צורם בין סטודנטית בת 20 לבין גבר מבוגר ממנה מכיוון שהסטודנטית לא הרגישה מספיק בנוח עם ההחלטה לקיים עמו יחסי מין. הפרסום וההצלחה שלו היו ביטוי מילולי לעליית תנועת MeToo# באותה תקופה, והוא גרר דיונים אינסופיים במרחב הווירטואלי והאמיתי על עולם הדייטינג של המילניאלז שהוא מתאר.

עוד כתבות מעניינות:
שנה ל-MeToo: לאן הולכות מכאן?
אללה היא אכבר: רציתם ג'יהאד פמיניסטי? קיבלתם
הסטנדאפיסטית ששונאת נשים – ועוד תופעות לוואי של MeToo

בינתיים בתל אביב נדמה שמשהו בעולם הדייטינג משתנה. זן חדש ולא מוכר של גברים מתפתח, מתפשט במהירות מדרום העיר בואכה הצפון הישן. הם עדינים, לכאורה רגישים, יוצרים, משכילים, מעורים בענייני השעה, נושקים ל־30 מלמעלה ומלמטה. בבקרים ניתן למצוא אותם מסתובבים במסדרונות בניין גילמן עם הפוך סויה ביד, בלילות הם שותים ג'ין־סודה ברדיוס של 500 מטר מבית הכנסת הגדול. נראה כי הנורמות שמכתיב הגל הפמיניסטי החדש משפיעות על אופן ההתנהגות והחיזור של אותם גברים שאף פעם לא רוצים לצאת "לא בסדר". כינוים של הגברים הללו: "צרי כתף". צר הכתף המצוי מתקשה להיות קונקרטי, מרגיש בטוח בעצמו רק בשיעורי יוגה ומצטיין בשליחת מסרים כפולים – ככל הנראה לא מתוך כוונה זדונית, אלא מתוך בלבול וחרדה.

"מלמל לילה טוב וברח"

התנהלותו צרת הכתף של גבר מתחילה עוד בשלבים המקדימים למפגש, אם בכלל יתקיים כזה. כבר בשלב ההתכתבות ניתן לזהות התנהגות המשדרת חוסר בהירות שמעלה סימני שאלה בנוגע למידת העניין של הגבר, גם במקרים שבהם הוא היוזם.

אלונה, סטודנטית בת 25, הכירה דרך פייסבוק בחור שראתה בכמה הזדמנויות בעיר. הוא פתח עמה בשיחה והם החלו להתכתב תכופות. "הוא דאג לשלוח לי הודעות בכל יום, התעניין בשלומי, איך היה בעבודה, איך בלימודים והגדיל ושאל מה התוכניות שלי הערב", היא אומרת. "אבל גם כשהייתי רומזת שאין לי שום דבר מתוכנן, הוא לא היה מצליח להציע מפגש". בסופו של דבר השניים נפגשו, אך רק לאחר שאלונה הניחה בפניו הצעה קונקרטית לצאת לדרינק. "היה כיף והיה לי ברור שקיימת משיכה הדדית. כשהגיע החשבון, שלא היה גדול בכלל, הוא עצר לרגע, הסתכל עליי ואמר: 'אני לא רוצה להזמין אותך כדי לא לפגוע באג'נדה הפמיניסטית שלך, אם יש לך כזאת'. אני לא חושבת שגבר מחויב לשלם עליי בסוף דייטים, אבל זה היה דבר מאוד משונה להגיד. נפגשנו עוד פעם אחת לאחר מכן, וגם הפעם הוא בקושי הצליח לגרום לי להבין שהוא מעוניין להיפגש. שוב, נאלצתי לגאול אותו מייסוריו וליזום, לאחר ששאל אותי במשך שבוע, מדי יום, אם יש לי תוכניות לערב".

נראה שגם כאשר מתרחש מפגש מחוץ לגבולות הרשת, וגם כאשר מדובר במפגש מוצלח, צר הכתף אינו מצליח לנווט את הסיטואציה כמצופה בדרך כלל מ"הגבר המסורתי" לפי קודים חברתיים שאליהם הורגלנו. אופיר, בת 28, מספרת על ידיד שהתגלה כצר כתף ברגע שהייתה אופציה שיקרה ביניהם משהו מעבר לידידות. "ישבתי עם חברים בבר באלנבי. לאחר כמה שעות בילוי, ידיד שלי, שמתח מיני בינינו הורגש כבר זמן רב קודם, שאל אותי אם אני רוצה שנחתוך, רק שנינו, למקום אחר. התפתחה שיחה די אינטימית והיה כיף, ואפילו תחושה חיובית של מתח באוויר. בשלב כלשהו החלטנו להתקפל כי כבר היה מאוחר. הוא ליווה אותי הביתה, מה שלא קרה אף פעם. הגענו לבניין שלי, הסתכלתי עליו במבט רב משמעות, והייתה לי תחושה די ודאית שהוא ינסה לעשות עליי מוב. אבל הוא פשוט הביט בי במבט מבולבל, צחקק במבוכה, חיבק אותי חיבוק מגושם, מלמל 'לילה טוב' וברח".

ייתכן שלא פירשת נכון את הסיטואציה והוא לא היה בעניין?
"אין דרך ודאית לדעת, אבל הוא כן היה נראה מאוד מבוהל ברגע האמת. חוץ מזה שמעולם לא פגשתי גבר סטרייט שוויתר על הזדמנות בסיטואציה כזאת".

"גברים חרדים שייתפסו כשוביניסטים"

בעונה 6 פרק 4 של הסדרה המיתית "סקס והעיר הגדולה" נקלעת מירנדה לסיטואציה דומה עם גבר: היה דייט נחמד, היו מזמוזים, אבל הבחור לא עלה אליה לדירה. ברגר, בן הזוג של קרי בראדשו, מציע לתדהמתה של מירנדה פתרון שמאז הפך לקאלט: אם הבחור מפגין בלבול, הוא פשוט לא בקטע שלך. הפתרון הבינארי וההו־כה־פשוט הזה היה רלוונטי לפני 15 שנה, אך נראה שכיום ישנה פרשנות מעט יותר מורכבת עבור התנהגות כזו.

"קיים פחד בכל מה שקורה סביב יחסים, אתה אף פעם לא בטוח אם אתה בסדר בדיוק", אומר תומר, בן 30, המתגורר בלב העיר. "אני לא חושב שה־מיטו שינה משהו אצלי, אבל כל העניין הפמיניסטי מבלבל. אני מרגיש לפעמים שהתנהגות מינית של גבר עלולה להיתפס כדבר רע. יש תחושה שגברים מזיקים לנשים ואף אחד לא רוצה להיות מזיק. אז ליתר ביטחון, נמזער את המיניות כמה שאפשר, כדי לא לצאת מאיימים או תוקפניים". תומר מוסיף כי לתחושתו "קיים צורך גדול להראות שאתה לא שוביניסט. הרבה פעמים בנות גם לא אוהבות שמישהו מעיד על עצמו שהוא פמיניסט. זה פשוט מבלבל".

הוא פשוט לא בקטע שלך (מתוך "סקס והעיר הגדולה")
הוא פשוט לא בקטע שלך (מתוך "סקס והעיר הגדולה")

תומר אינו לבד. צעירים תל אביבים המתדפקים על דלת הקליניקה של ד"ר יאיר אפטר, פסיכותרפיסט, מרצה באוניברסיטת בר אילן ומומחה לפסיכולוגיה של גברים, מתארים תחושות דומות. "בחיזור עצמו גברים מבולבלים על רקע הציפייה מהם לתפוס מנהיגות, להיות המחזרים, אלו שמכוונים לקראת מפגש. מצד שני הם חרדים מכך שייתפסו כשוביניסטים", הוא מסביר. "אני חושב שיש יותר קושי בחיזור כי הדחף לקיים יחסי מין יכול להתבטא כזילות של הבחורה. הבלבול בין המדונה לזונה והשיח הפמיניסטי תופסים יותר מקום וגורמים לכך שבחורים צעירים לא יודעים כיצד לנוע במרחב החיזור". אפטר קושר בין תנועת מיטו לבין ההתנהגות המשתנה של גברים בכל הנוגע ליחסים בין המינים. "זה נע בין הרצון להתנגד לתנועה הזאת לבין הבנה הולכת וגוברת שהנשים הכי קרובות אליך הוטרדו ומוטרדות. יותר מזה, אתה מבין שאולי גם אתה הטרדת. אני חושב שזה מערער את הביטחון". אפטר מעריך שהגבר התל אביבי מודע ותקשורתי יותר, ליברל ונכון להקשיב, לעומת "הגבר המסורתי" שנוטה לפעול על פי קודים מקובלים חברתית.

ניתן לשער כי הצורך של הגבר התל אביבי להיות מעודכן וליישר קו עם מה שמקובל היום בעולם המערבי גורם לו לנסות להתנהג בהתאם למה שלדעתו מצופה ממנו. צרי הכתף אינם אלא תוצר ביניים של מהפכה פמיניסטית הנמצאת בעיצומה, בתקופה שבה הקודים החברתיים והנורמות שעליהן גדלנו משתנים ללא הכר. זאת מהפכה מבורכת, שהופכת את המרחב הציבורי והחיזורי לבטוח יותר עבורנו, הנשים. השפעות תנועת מיטו החלו לחלחל בקרב גברים מסוימים, בגבולות גזרה מצומצמים. אותם גברים מתחילים להבין את החששות שאיתם אנחנו מתמודדות בסיטואציות רומנטיות ומיניות. מדובר במגמה חדשנית ומרגשת שיש לה עוד הרבה לאן להתפתח. בסופו של דבר, גם בשנת 2018, לצאת לדייט עם מישהו שחושש לפגוע באג'נדה הפמיניסטית שלך זה סוג של פריבילגיה.