המלכה של הראפ כועסת ולא סקסית. אולי בגלל זה עוד לא שמעתם עליה?

קאפקייק שרה על גברים כמו שהם שרים על נשים, וזאת סטירה מהממת לפנים. היא קוראת לעצמה זונה, שרה בכעס על זין ואפליה – ועכשיו חוזרת עם אלבום שלישי

קאפקייק בניו יורק, באפריל (צילום: Getty Imagesׂ
קאפקייק בניו יורק, באפריל (צילום: Getty Imagesׂ
1 בינואר 2018

"פמפם אותי, זיין אותי, אבאל'ה כדאי שתגרום לי להיחנק". אלו המילים הראשונות בקליפ הנצפה ביותר של הראפרית האמריקאית בת ה-20 אליזבת' אדן האריס, או בשם הבמה שלה – קאפקייק. בחמש שנים בלבד היא הספיקה לגרוף 42 מיליון צפיות בערוץ היוטיוב שלה, להוציא שלושה אלבומים, שני מיקסטייפס ולהגיע למקום ה-23 ברשימת אלבומי הראפ הטובים ביותר לשנת 2016 של מגזין רולינג סטון. נשאיר בצד שאלות מוסריות-פטריארכליות כמו האם ראוי שילדה בת 15 תשיר על סקס ותצטלם עירומה כמעט לגמרי, בעיקר כי המיניות המתפרצת והגרוטסקית שלה היא בדיוק הסטירה שהפטריארכיה צריכה.

האריס היא כל מה שגברים לא רוצים לראות מחוץ לאתרי פורנו. היא בעלת משקל עודף, קוראת לעצמה זונה, שרה בכעס על זין, כוס פדופיליה ואפליה, וחושפת את החזה שלה בצורה לא מרומזת או סקסית. היא יורה מילים בצרידות כועסת, נובחת דרך המקצב, היא הכלבה שרוצים להשתיק ולא מצליחים. ראפרים מופיעים בקליפים בלי חולצה? גם אני יכולה. הם שרים על איך שהם רוצים לזיין? גם אני יכולה. ראפרים שרים על כסף? גם אני יכולה. הראפ שלה מדויק, מקצועי, מגיע מהקרביים של הגטו השחור, ובעיקר שר על גברים כמו שהם שרים על נשים.

עוד כתבות מעניינות:
הראפריות הישראליות מרימות את ראשן
למה היפ הופ לא מסוגל להתמודד עם מונוגמיה?
נגה ארז נחושה להוביל את האבולוציה הנשית של ההיפ הופ

בכל אחד מהאלבומים שלה, קאפקייק מקפידה להכניס רצועה שנקראת Reality. בלי מוזיקה, ביט או אפקטים, רק הקול שלה, מטיח מילים קשות באבא שלה, בשכונה שלה, בכסף שלא היה לה, בגברים שהתעללו בה ובאנשים שהופכים אותה לבדיחה. ברצועת ה"אמת" הראשונה שלה היא אומרת: "היו ימים בהם הגעתי הביתה ולא היה מה לאכול. זה כאילו כולם יושבים באוטובוס ורק לי אין מקום… לא לדאוג לילדים שלך זה חטא מחורבן, הייתי רוצה להשיג כסף מהיר ולהיות זונה, אבל המחלות שאקבל הן לא אופציה".

האריס גדלה עם אמא חד הורית, וכבר בגיל 7 עברה בין מקלטים לחסרי בית. היא החלה לכתוב שירה נוצרית על האהבה לישו בכנסייה המקומית אליה הלכה, ובגיל 13 החליטה להפוך את השירה הדתית שלה לראפ. היא הושפעה מפיפטי סנט וליל קים ובגיל 14 שחררה את השיר הראשון שלה, "Gold digger". חמש שנים אחר כך היא המלכה אליזביץ', לא מפסיקה להופיע, מתארחת בהופעות של זמרות כמו ברוק קנדי וצ'ארלי xcx ומשחררת קליפים בקצב מסחרר.

משהו בחזות הלא מתנצלת שלה, בהתייחסות הנונשלנטית וההומוריסטית לסקס, בתיעול ההיסטוריה הקשה שלה לשירים וביכולת שלה "להשתמש" בגברים כמו שהם משתמשים בנשים, גורם לכל החבילה הזו לעבוד. באלבומים שלה נמצאים זה לצד זה שירים מבודחים על "צוואר הג'ירפה" שהיא רוצה שיכנס אליה ושירים על האפליה המשטרתית כלפי שחורים באמריקה. שניהם לגיטימיים, שניהם נושאים ששווה לדון בהם, והם לא מבטלים האחד את השני.

להאריס לקח זמן להבין את גודל ההשפעה והפופולאריות שהשירים שלה הגיעו אליהם, וכשזה הכה בה, היא החליטה לתת בחזרה לקהל. "כשאמן מוציא את המוזיקה שלו החוצה, המעריצים הם אלה שדואגים לו", סיפרה לרולינג סטון. "99 הסנטים שהם משלמים על הסינגל שלי יכולים להיות האחרונים בכיס שלהם, ואם הם יכולים לתת לי את זה ובמקביל לצייץ שאין להם בית או כסף ללימודים, אני צריכה לתת להם בחזרה". אז היא פתחה את חשבון הבנק שלה למעריצים שצריכים עזרה כלכלית בלימודים, מגורים וצרכים יום-יומיים אחרים. כמה שבועות אחר כך עשתה כך גם הראפרית ניקי מינאז'.

קאפקייק, אליזבת' או המלכה אליזביץ', תקראו לה איך שתקראו לה – לא עוצרת לרגע. ב-5 בינואר צפוי לצאת האלבום השלישי שלה, "Ephorize" – להשפיע ולשלוט, בתרגום חופשי. אני יותר ממוכן לתת למלכה החדשה לשלוט.