אין לבר הזה הרבה אופי, אבל לפעמים זה כל מה שצריך

קווין באבן גבירול מנסה למתג את עצמו בהתאם לרנסנס פרדי מרקורי, אבל שירים של הלהקה אין שם. גם חוט מקשר בין המנות אין. אבל הקוקטיילים לא רעים, ההאפי האוור משתלם, והאווירה מתאימה בול למי שרוצה קטנה אחרי העבודה

לא מחייב. קווין
לא מחייב. קווין
12 בינואר 2020

ברים ברחוב אבן גבירול הם תופעה אנתרופולוגית שלא דובר בה מספיק. מצד אחד, זאת נקודת מפגש אסטרטגית עם תחבורה ציבורית נגישה, ועל כן מיקום אידאלי לבילוי עם חברים שמגיעים מחוץ לעיר או מקצותיה. מצד שני, ואולי אף כפועל יוצא מכך, שורת הברים על הרחוב שונים זה מזה עד כדי תמיהה: לעתים לא ברור איך הם בכלל מתקיימים זה לצד זה.

אחד מהם, הבקי, היה בר עם קהל יעד וסגנון משלו – לא פלצני ולא תל אביבי קלאסי – שהתכתב עם הברים בצפון דיזנגוף, פחות צפוף ויותר נגיש. לפני כמה חודשים שינה את שמו לקווין בי, ובשבועות האחרונים מיתג עצמו מחדש כקווין. העיצוב אמור לשאוב השראה משנות ה-70 וה-80 בארץ ובעולם (כך לפי עמוד הפייסבוק), אבל הדבר לא ניכר מספיק. בשביל אורח מזדמן, הקווין נראה כמו הבקי רק בשם אחר.

מתכתב עם צפון דיזנגוף. קווין
מתכתב עם צפון דיזנגוף. קווין

בגלל מזג האוויר הקריר העדפנו לשבת בפנים, בבר המרווח והמזמין, אבל לצערנו המוזיקה הייתה רועשת מדי ומשני צדיו של הבר היו תלויים רמקולים שניגנו בעוצמה גבוהה. בחוץ ישנם ספסלי ישיבה מוגבהים שמעליהם תנורי חימום שסיפקו אווירה חמימה והקלו על ההחלטה לשבת בחוץ.

מבט חטוף בתפריט הקוקטיילים הבהיר לנו שהשם החדש הוא מחווה ללהקה של פרדי מרקורי, אולי כחלק מהרנסנס שחווה בשנה האחרונה. ובכל זאת, לאורך כל הערב לא שמנו לב לאף להיט של קווין שהתנגן ברקע. הזמנו קוקטייל בשם Break Free (ג'ין, מלפפון, בזיליקום ונענע, ליקר מלפפון, מרטיני ביאנקו ומיץ לימון, 56 ש"ח) שהיה נהדר. טעמו היה דומה לג'ין טוניק, רק מרענן וחמצמץ יותר.

הרהבנו עוז והזמנו גם את ה-Don't Stop Me Now (וודקה, אננס וכוסברה, מיץ אננס, ליקר פסיפלורה ומיץ לימון, 54 ש"ח). נדרש עבורו אומץ כי פסיפלורה וכוסברה הוא שילוב לא טריוויאלי, אבל בסך הכל היה טעים. הכוסברה, כצפוי, הייתה דומיננטית, ולכן הקוקטייל מומלץ רק למי שאוהב במיוחד.

מזל שיש חימום בחוץ. קווין
מזל שיש חימום בחוץ. קווין

בדומה לאופי הברים ברחוב, התקשינו למצוא קו המחבר בין המנות המוצעות בתפריט האוכל (נאצ'וס מקסיקני, כרובית אפויה בתנור, קרפצ'יו בקר, סלט קפרזה ועוד). למעשה, הדבר היחיד המשותף הוא הפופולריות שלהן בקרב הסועד הישראלי. אין אמירה אמנותית גדולה מעבר לכך. החלטנו להזמין דווקא קינוח, צנצנת עם עוגיית אוראו וקרם, וצנצנת עם עוגיית ריבת חלב וקרם (28 ש"ח כל אחד). נשנוש מתוק מאוד ולא מעבר.

יצאנו בתחושה שהערב היה נחמד ונעים, קז'ואלי אבל לא מיוחד. כשחזרתי הביתה, הרגשתי שסימנתי "וי" על לצאת הערב, בלי שבאמת חוויתי יציאה. הקווין, אם כך, הוא פשוט מקום חביב לצאת אליו אחרי יום עבודה (במיוחד עם ההפי האוור המשתלם מ-19:00 עד 21:00: 1+1 על כל הדרינקים ו-30% על תפריט האוכל).

הווייב: קז'ואל

מרים: ביתי ולא פלצני

מוריד: יוז'י מדי

מתנגן: להיטים מכל הזמנים

מה חוגגים: דרינק אחרי העבודה או יומולדת 24 לאורטל

אבן גבירול 13 תל אביב, ראשון-חמישי ושבת 18:30-4:00, שישי 14:00-4:00, 054-250-8225