קוטל היתושים

נוכחות של סלמנדרות בבריכות מביאה לדילול באוכלוסיית היתושים, כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת חיפה. על פי המחקר, הסלמנדרות מדללות את אוכלוסיית היתושים לא רק על ידי טריפה של הזחלים וצברי הביצים בזמן הימצאותן בבריכה, אלא גם אחרי שהן עוזבות אותה. הבשורות הפחות טובות בקשר ל"קוטל היתושים" הטבעי – הוא נמצא בסכנת הכחדה.

יתושות מטילות את ביציהן בצברים על פני שלוליות ובריכות מים קטנות. צברי הביצים צפים על פני המים כרפסודות, וכל אחד יכול להכיל יותר מ־300 ביצים הדבוקות יחדיו, כשמכל אחת מהן יבקע זחל יתוש. זחלי היתושים גדלים ומתפתחים בתוך המים, עד שהם מתגלמים והופכים לבסוף ליתוש הטורדני (למעשה – ליתושה טורדנית) המוכר לנו. גם הסלמנדרה המצויה, אשר נמצאת בסכנת הכחדה בישראל, משריצה את ראשניה בבריכות מים קטנות, והראשנים מתפתחים בהן, מתגלגלים לבוגרים יבשתיים ועוזבים את הבריכה.

זחלי היתושים גדלים ומתפתחים בתוך המים, עד שהם מתגלמים והופכים לבסוף ליתוש
צילום: שאטרסטוק

כדי לבדוק את השפעת הסלמנדרות על אוכלוסיית היתושים ערכו פרופ' לאון בלאושטיין, ג'ונתן בלאושטיין ואסף שדה מהמכון לאבולוציה בחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה, סדרת ניסויים בראשנים של הסלמנדרה המצויה, שנאספו מאתרי רבייה בגליל, ובמין היתוש Culiseta Longiareolata הנפוץ בישראל. הניסויים התבצעו באזור הגליל התחתון (הרי הצפון והכרמל מהווים את גבול התפוצה הדרומי של הסלמנדרות בעולם) במכלי מים שהוצבו בשדה ודימו את התנאים בשלוליות מים ובבריכות טבעיות.

 מלכודת אקולוגית

הממצא המרכזי שעלה מהמחקר הוא שראשני הסלמנדרה טורפים ביעילות רבה לא רק זחלי יתושים, אלא אף את צברי הביצים שהיתושה מטילה בבריכה. אולם במחקר התברר שלסלמנדרות מנגנוני "קטילת יתושים" יעילים נוספים: אף שיתושות יודעות בדרך כלל לזהות מקווי מים המסוכנים לצאצאיהן, ולרוב נמנעות מלהטיל בהם את ביציהן, הן אינן מסוגלות לזהות את הסכנה הנשקפת מראשני הסלמנדרה. כך, אף שבחרה את מקום ההטלה בקפידה, יתושה המטילה צבר בן מאות ביצים עלולה לאבד אותו בנגיסה אחת של ראשן הסלמנדרה. לדברי החוקרים, זהו המחקר הראשון שבו זוהתה טריפה של ביצי יתושים על ידי דו חיים, ואחד המקרים הבודדים שבו נראתה טריפה של ביצי יתושים בכלל.

אולם למרות היעילות של ראשני הסלמנדרה בטריפת היתושים, העובדה שהם טורפים במהלך התפתחותם גם בעלי חיים אחרים שחיים בבריכה עוררה את חששם של החוקרים שלאחר עזיבתם הם מותירים את הבריכה עשירה באצות – וכך מזמינה ליתושות – ועשירה במזון לזחלי היתוש, ולכן מספר היתושים לאחר העזיבה יגדל. אולם מתברר שלסמנדרות היו תוכניות אחרות.

לדברי החוקרים, אוכלוסיית הסלמנדרות בארץ ובעולם הולכת ומידלדלת, בעיקר כתוצאה מהרס וקיטוע בתי גידול וייבוש בריכות ומעיינות
צילום: שאטרסטוק

במחקר המשך, שנערך גם הוא במעבדה של פרופ' בלאושטיין, גילו ד"ר גייל מרים מורארו, ד"ר קלייר דושה ואנה גרשברג שראשני הסלמנדרה העוזבים את הבריכה משאירים מאחוריהם "מלכודת אקולוגית" מתוחכמת ליתושות שבאות להטיל את ביציהן בבריכות הריקות. היתושות אכן מעדיפות להטיל את ביציהן בבריכות שבהן שהו בעבר ראשני סלמנדרה, אולם למרות שפע המזון לכאורה, נמצא שתמותת היתושים שגדלים בבריכות אלה גבוהה משמעותית מהתמותה בבריכות שבהן לא היו ראשני סלמנדרה, ופחות יתושים בוגרים מתפתחים בהן. כעת בודקים החוקרים את האפשרות שנוכחות ראשני הסלמנדרה משנה את הרכב מיני האצות בבריכה, או שבבריכות אלו גדלה כמות רבה של אצות שהן בלתי אכילות או רעילות לזחלי היתושים.

לדברי החוקרים, אוכלוסיית הסלמנדרות בארץ ובעולם הולכת ומידלדלת, בעיקר כתוצאה מהרס וקיטוע בתי גידול וייבוש בריכות ומעיינות. המשמעות היא שלאט לאט יעזבו הסלמנדרות אזורים שלמים, ויתושים יתחילו להתרבות בהיעדר טורף טבעי כה יעיל.

"המחקר מראה שהפגיעה וההכחדה האפשרית של מיני דו חיים עקב פעילות אנושית מדאיגה לא רק מההיבט של שמירת טבע, אלא גם מההיבט הבריאותי – היא תוביל לגידול בכמות היתושים ולתפוצה נרחבת יותר של מחלות המועברות על ידם", סיכמו החוקרים.