"הפנתר השחור" זו רק ההתחלה: יש בחוץ עוד גיבורי על אפריקאים

אני פנתרה. "הפנתר השחור: וואקנדה לנצח". צילום: באדיבות דיסני+ ישראל
אני פנתרה. "הפנתר השחור: וואקנדה לנצח". צילום: באדיבות דיסני+ ישראל

עם הגעת "הפנתר השחור: וואקנדה לנצח" לשירות דיסני פלוס, נזכרנו בכך שטצ'אלה הוא לא גיבור העל היחיד שמגיע מהיבשת השכנה שלנו, ושחוץ ממנו יש כמה וכמה גיבורי על שנוצרו על ידי ילידי אפריקה. שחור זה השחור החדש, שמעתם?

2 בפברואר 2023

מזה כמה שנים שהפנתר השחור הפך לסמל בקרב הקהילה האפרו-אמריקאית, ואצל אפריקאים ברחבי העולם בכלל. לאחר יציאת הסרט "הפנתר השחור" ב-2018, שמענו בכל מקום את המילים "ווקאנדה לנצח", אבל קצת קשה שלא לתהות על האירוניה שבכל זאת, מדובר בדמות קומיקס שנוצרה בשנות השישים על ידי שני כותבים לבנים: סטן לי וג'ק קירבי. הפנתר השחור הוא לא רק גיבור-על, הוא גם מלך ווקאנדה, מדינה אפריקאית בדיונית וסופר עתידנית, מאחר והיא המדינה היחידה בעולם שמחזיקה בויברניום, מחצב מתכתי חייזרי. 

 

הקומיקס אכן עשה שירות טוב לקהילה האפריקאית ברחבי העולם, והעובדה שסוף סוף נוצר סרט שבמרכזו עומד גיבור על שחור היא התפתחות חיובית עבור מארוול – אבל בסופו של דבר היוצרים של הדמות הזאת הם אנשים לבנים, כך שהדמות נשענת על היסטוריה של ניכוס תרבותי. האם העובדה הזאת אומרת שצריך להפסיק לצרוך תכנים של מארוול? חד משמעית לא. אף על פי ש"הפנתר השחור" נותן נקודת מבט אמריקאית על התרבות האפריקאית, הוא גם נותן נקודת מבט מעניינת על הקהילה האפרו-אמריקאית. וכמו שהישראלים עדיין יכולים ליהנות מ-"סלאח שבתי", כך גם אפשר ליהנות מעלילות הפנתר השחור בווקאנדה. אבל במקביל, רצוי להיחשף לייצוגים נוספים של דמויות שחורות בז'אנר גיבורי העל.

לאחרונה החל לשטוף את עולם הקומיקס גל של קומיקס אפריקאי שנכתב, נוצר ואוייר על ידי אמנים אפריקאים. כך לדוגמה חברת הקומיקס האתיופית ETAN Comics מספרת סיפורים אפריקאיים על רקע אירועים היסטוריים דרך רומנים גרפיים. הספר המוכר ביותר של החברה היא "ג'מבר", גיבור העל האתיופי הראשון. אמנואל טילאהון סיים את לימודיו האקדמיים, ויוצא לעולם עם בלבול וחרדה אבל בלי עבודה. הוא מקבל כוחות מסתוריים שמשנים את חייו וכעת עליו לבחור: לעזוב את העיר, או לעזור לתושבי העיר שרואים בו איום. זה הרומן הגרפי היחיד שיצא במלואו, אך ישנן גם סדרות רצות אחרות שטרם הוציאו את כל הגליונות שלהן.

חברת Youneek Studios הניגרית מנסה ליצור תנועה שמטרתה לקדם סיפורים אפריקאיים דרך מדיומים שונים, בין היתר, גם קומיקס. החברה נוסדה על ידי רוי אוקופה, ואחד מהספרים הבולטים שלה הוא E.X.O: The legend of Wale Williams, שנכתב גם על ידי אוקופה עצמו. ווייל וויליאמס הוא צעיר שחי בלאגוס ונמצא בנתק מאביו המדען, שחוקר מקור אנרגיה חייזרי. לאחר תאונה טרגית מקור האנרגיה נופל לידיים הלא נכונות, ו-ווייל צריך לסלוח לאביו כדי להציל את היום. מטרת החברה היא להציג היסטוריה אפריקאית דרך סיפורי גיבורי על שכמו שאתם יודעים, מאד נפוצים היום בעולם. 

חברת Kugali היא חברת קומיקס אפריקאית, שהוקמה על ידי שלושה חברים מרחבי אפריקה, ומתחייבת לשלושה עקרונות: 1. לספק סיפורים איכותיים עם דגש על מתן במה לקולות אפריקאיים שטרם נשמעו. 2. תמיכה באמנים אפריקאיים עם שכר הוגן, אספקה של ציוד ורשת הפצה שתמיד מתרחבת. 3. חדשנות גם מעבר לדף המודפס דרך הדמיות מחשב, מציאות רבודה ועוד. לצד העקרונות האלה הם גם מציעים קומיקסים בחינם באתר שלהם, ותוכלו לקרוא אותם ממש כאן.

היצירות האפריקאיות מתחילות לקבל יותר תהודה, אך המצב עדיין לא מזהיר. אמריקאים תמיד יציגו את אפריקה מנקודת המבט המוגבלת שלהם, ואפילו בתרבות המתקדמת של ווקאנדה עדיין נכנעים לדעות קדומות כמו דו קרב על הכתר או אמונות פגאניות (הקדושה של הפנתר, בדומה לקדושה של פרה בהודו). אם יש יבשת שסבלה מהשפעות המערב, הרי זאת אפריקה.  

גניבת הקול האפריקאי היא תופעה שכיחה ברחבי כל העולם, וקשה לומר שהיא חדשה. הנה רק דוגמה אחת קטנה מזוועות הקפיטליזם – בשנת 1897, במהלך מסע העונשין של בריטניה בממלכת בנין, נבזזה היצירה "ברונזות בנין". מדובר בכ-1000 לוחות ברונזה המציגות סצינות מחצר המלוכה, בתיעוד היסטורי של העם שהיה מסודר באופן נראטיבי, אך כעת רובו מפוזר בין אוספי אמנות ברחבי עולם. המוזיאון הבריטי בלונדון, למשל, מחזיק בכ-200 מתוכן. לא רק שהיצירה נבזזה, אלא שהבריטים ערבבו היסטוריה של עם שלם. במשך שנים אפריקה הייתה שק החבטות של המערב, אז אחרי שתסיימו לצפות בפרשנות אמריקאית לתרבות האפריקאית, שווה גם לתמוך באופן ישיר באמנים אפריקאים שעדיין נאבקים על קולם.