קנטינה, אבל בברלין

אם אתם מתכננים לקפוץ בקרוב לברלין ואתם בקטע של ריגוש סליזי, שלא כולל חילופי זוגות, אלא רק קולינריה – קנטינה היא המקום בשבילכם

אחר כך ניקח את ברלין, קנטינה בברלין. צילום: יח"צ
אחר כך ניקח את ברלין, קנטינה בברלין. צילום: יח"צ
17 בדצמבר 2013

רחוב אפלולי בלב ברלין החורפית, לא הרחק מנהר השפר, מתחת לגשר הנושא את ה-  S Bahn, רכבת הפרברים החוצה את העיר. לילה, קר, לח, ערפילי, שומם. דלת ברזל כבדה נטולת ידית. אין שלט, אין "כאן גרים בכיף", אין פרסומת, אין כלום. רק צוהר קטן בדלת ופעמון חבוי בין אבני המשקוף עשויים להעיד שמשהו בכלל מסתתר מאחוריה. ובכן, והיה אם נקלעתם למקום הזה, אזרתם עוז וצלצלתם, גרמתם לצוהר להיפתח ולעין סקרנית לבחון אתכם ממושכות, לדלת להיפתח, למארחת עוצרת הנשימה לקבל את פניכם בחיוך, אבל הסתבר לכם שזה לא מועדון לחילופי זוגות על פי מיטב מסורת הסליזיות של בירת גרמניה המאוחדת, יש לי רק הצעה אחת: תסתירו את האכזבה וכנסו פנימה לפני ששומרי הסף ישנו את דעתם. כרגע נכנסתם לאחד ממקומות הבילוי החמים של ברלין, יש אומרים אף של אירופה: Tausend (אלף), בר עם הופעות חיות בעיצוב מרהיב ומאופק, בר שיספק כל גחמה אלכוהולית, מוסיקה שלא תמרוט את עצביכם והקהל הכי יפה שתפגשו בברלין.

בירכתי הבר מסתתרת מסעדה ושמה Cantina. אליה כבר לא תוכלו להגיע במקרה. צריך להזמין מקום ורצוי כמה ימים מראש. זה חלל קטן ומעוצב באלגנטיות מודרנית וצנועה. בר, שמקיף מטבח פתוח ורוחש פעילות, וכמה שולחנות, 45 מקומות בסך הכול שבשני סבבים מאכלסים 90 מאושרים בכל ערב שייהנו מארוחה שלא ירצו לשכוח. החוויה מתחילה עם המלצרים. הם מקבלים את פניך כאילו באת להתארח בביתם הפרטי ולאורך כל הארוחה אתה חש שהם מקרינים גאווה על המקום שהם עובדים בו ובעיקר על האוכל שהם מגישים. וכן, גם הם מעוצבים למופת. יפים אחד-אחת ולבושים במקוריות ובטעם טוב. אין אגב מלצר ספציפי שישרת שולחן ספציפי, מי שמזדמן לידך הוא לשירותך, בלי מניירות, כמו בבית.

ג'ו, אתה בא לקנטינה? קטינה טאוזנד, ברלין. צילום: יח"צ
ג'ו, אתה בא לקנטינה? קטינה טאוזנד, ברלין. צילום: יח"צ

האוכל המוצע הוא תערובת מסקרנת של אסיה ואמריקה הלטינית ובמטבח, לעיני הסועדים, טורחים במעין מחול מתמיד חמישה טבחים ביחס של 3:2 לטובת האסיאתים. התפריט מצומצם ביותר, כעשר מנות קטנות וארבע מנות גדולות, "עיקריות" אם תרצו. בנוסף יש בכל יום מנת פתיחה, מנה עיקרית וקינוח משתנים. גם תפריט היינות והסאקה לא גדול, אבל יש בו כמה פנינים. אנחנו בחרנו ב- Nuits Saint Georges 2005 יוצא מן הכלל.

התייעצות קצרה ומועילה עם מלצר גבוה, שרירי, מקועקע ובעל זקן שחור וארוך (להלן "הרצל") הניבה הזמנה של שלוש מנות פתיחה ושתי מנות עיקריות. התפתינו להזמין יותר, אבל הרצל ריסן אותנו באדיבות משכנעת. בתמורה קיבלנו צלוחית נשנוש של פלפלונים ירוקים קטנטנים ומטוגנים קלות בעלי טעם מתקתק-מריר. די ממכר. מהאגף הדרום-אמריקאי נפלה הבחירה על סביצ'ה שהכילה נתחים נדיבים של לברק, חתיכות בשרניות של קלמרי ופרוסות של זרועות תמנון. ליצורי הים הטריים האלה יש נוכחות משל עצמם וטעמם לא הלך לאיבוד למרות שהיו מוקפים בגרגרי תירס טריים, בבצל סגול ובפרוסות דקיקות של פלפל אדום חריף והכול טובל ברוטב עז של לימון, מעט שמן זית, לימון, מלח ועוד קצת לימון. חגיגה למי שאוהב לחיות על הקצה. מאותו אזור גיאוגרפי הגיעה גם מנת היום – תמנון צרוב בגריל על מחית עגבניות ופלפלים אדומים וסלסה ירוקה. ראשית, תאווה לעיניים: זרועות התמנון המנוקדות בכפתורי ההצמדה מונחות מפותלות זו בזו על מצע צבעוני בוהק של אדום וירוק. הבשר הלבן של היצור הפרה-היסטורי הזה לא מבושל עד תום ושומר על מרקם נעים לשיניים, אבל מצדו האחד הוא חרוך ממש כדי לשלב טעם של כמו-מדורה. מנה פשוט נפלאה. מאגף אסיה הגיע סלט סשימי. עוד שילוב נהדר של חומרי גלם רעננים ומשובחים ובלי התחכמויות פלצניות. בעיקר, זו לא ערימה של חסות שצריך לנבור בה כדי למצוא איזה זנב דג. לא פחות מארבעה מיני דגים בכמות שמאפשרת לכל ביס להכיל דג ומיני חסות, נבטים, עשבים, פלפל כתום ואצות ורוטב בוטנים צנוע בטעמו שלא מאפיל על החגיגה הצבעונית הזו.

בכלל, נדיבות היא שם המשחק כאן. כך למשל במנת צלעות הטלה חרגו ממספר הקסם האוניברסלי של שלוש צלעות במנה ומגישים ארבע. מה אגיד לכם? הצלעות האלה כל כך רכות וחמימות שבא לך להניח עליהן את הראש ולהירדם. הן צלויות במיומנות, מטובלות אך ורק במלח ופלפל ולצדן הפתעה: ראשי בוקצ'וי שעברו בישול מינימלי. ובמרכז, צלוחית של מטבל קוריאני אדום מתוק וחריף מאד עם ניחוח בולט של פירות (הרצל בדק ומצא שמדובר באגסים וריבת תות). מנת השיא הייתה טונה לבנה טאטאקי, עסיסית ועשירה בטעם כפי שלא חוויתי מעולם, על מצע של ריזוטו ירוק זוהר (הרצל אמר: מכינים את זה מתרד וכל עשב ירוק שמוצאים במטבח חוץ מעירית). על נתחי הדג מונחות פרוסות דקיקות של כבד אווז שכל מטרתן להוסיף עוד ממד מאופק וחדשני לחגיגת הטעמים. מנה לאספנים.

קינוחים אסיאתיים הם עניין של טעם נרכש. מנת המאצ'ה מוצ'י עם חתיכות של עוגיות אורז, גלידת תה ירוק ושעועית הוכיחה שאצלנו הוא עוד לא נרכש. מיטיבי לכת יעברו בשלב הזה לבר וימשיכו אל תוך הלילה עם אלכוהול משובח וריקודים. בצאתכם, אחרי שחציתם את חלל הבר הפועם, המארחת תפתח לכם שוב את הדלת בחיוך. אולי תחושו צביטה קלה שהחמצתם ריגוש סליזי ברלינאי, אבל היי, לפחות אתם יכולים לצאת אל האוויר הקר בראש מורם ובלי לשלוח מבטים נבוכים לצדדים.

Cantina Bar Tausend – Schiffbauerdamm 11, BERLIN

המסעדה פתוחה בימים שלישי עד שבת מ- 19.30 עד 24.00 והמועדון עד אור הבוקר

איכות האוכל – 9

עיצוב ואוירה – 9

שירות – 9

תמורה לכסף – 10

החשבון:

סלט סשימי – 19 יורו

סביצ'ה – 14 יורו

תמנון בגריל – 18 יורו

טונה טאטאקי – 17 יורו

צלעות טלה – 28 יורו

חטיפי פלפלונים ירוקים – 6 יורו

מוצ'י מאצ'ה – 7 יורו

מים מינרלים – 6 יורו

Nuits Saint Georges 2005  יורו 35

סה"כ – 150 יורו