הגיע הזמן להתעורר: קפאין, ריטלין קוקאין

מה זה בכלל סם?

קפאין וריטלין הם לא בדיוק הדבר הראשון שקופץ לרובנו לראש כשאנחנו חושבים על סמים. בעולם הרפואי והמדעי, סם מוגדר כחומר ממקור חיצוני שאינו חיוני לתפקוד התקין של הגוף, אך נטילה שלו משנה את פעילות הגוף גם כשהוא נלקח במינונים קטנים. כשאנחנו מדברים על סמים, אנחנו בדרך כלל מתכוונים לסמים פסיכואקטיביים – סמים שמשפיעים על המוח (ועל מערכת העצבים בכלל) וגורמים לשינויים בתפיסה, בהתנהגות ובמצב הרוח. המשותף לרבים מהסמים הפסיכואקטיביים היא השפעתם על השליח העצבי דופמין ועל מערכת הגמול וההנאה של המוח, האחראית לחיזוק של התנהגויות רצויות. חשוב לציין שההגדרה של סם אינה מתייחסת למידת ההשפעה של החומר על המוח. לכן, גם קפאין, שהשפעותיו קטנות מאוד ביחס לסמים אחרים, עדיין נחשב לסם.

מעניין לשים לב שההגדרה של סם – תרגום של המילה האנגלית Drug – לא מתייחסת למטרות השימוש, כלומר, אם הוא נלקח למטרות הנאה או למטרות רפואיות. זה לא מפתיע, בהתחשב בכך שסמים רבים, ממריחואנה, מורפיום ועד לקוקאין, משמשים אותנו לשתי המטרות. בעברית, אנו נוהגים להשתמש במילה סם בשביל לתאר את המטרה הראשונה, ובמילה תרופה בשביל לתאר את השנייה. אולם, חשוב לזכור שפעמים רבות מדובר בחומרים דומים ואפילו זהים.

קפאין

קפאין הוא מולקולה אורגנית שקיימת במספר צמחים, וביניהם זרעי קקאו ופולי קפה. צריכה של קפאין גורמת לתחושת עוררות ואנרגיה שנמשכת מספר שעות. קפאין משפיע עלינו בגלל הדמיון שלו למולקולה אחרת בעלת תפקיד מרכזי במוח – אדנוזין. אדנוזין עומדת מאחורי אחד המנגנונים העיקריים המסייעים למוח שלנו להחליט מתי הגיע הזמן לישון. כאשר תאי המוח פעילים הם מפרישים החוצה את האדנוזין, שהוא תוצר לוואי של פעילותם, כך שבמהלך היום הולך ומצטבר אדנוזין ברקמת המוח. באזורים במוח האחראים לשינה ולעייפות קיימים קולטנים לאדנוזין. כאשר האדנוזין נקשר לאותם קולטנים, הוא מגביר את תחושת העייפות, ומסמן למוח שחשבנו מספיק להיום, והגיע הזמן לישון. במהלך הלילה האדנוזין מנוקה מהמוח, ואנחנו קמים רעננים ונטולי אדנוזין. בגלל הדמיון הפיזי בין מולקולת הקפאין למולקולת האדנוזין, כאשר קפאין מגיע למוח הוא נקשר לקולטני האדנוזין. אולם הקשירה של קפאין לקולטני האדנוזין לא גורמת לעייפות, אלא פשוט "תוקעת" את הקולטנים. המוח ממשיך לעבוד והאדנוזין מצטבר, אבל בגלל שהקולטנים תקועים, תחושת העייפות לא מופיעה. אחרי כמה שעות, מולקולות הקפאין מסולקות מהמוח, וכל האדנוזין שהצטבר בינתיים יכול להיקשר לקולטנים שלו ולגרום לתחושת העייפות שהצטברה להופיע.

בנוסף להשפעה הישירה שלו על עייפות, הדמיון של קפאין לאדנוזין מאפשר לו גם להגביר את הפעילות של השליח העצבי דופמין. העלאת הפעילות של דופמין, לו תפקיד מרכזי במערכת הגמול של המוח, מעניקה לקפאין אפקט מהנה.

צילום: Brian Kimmel

ריטלין

ריטלין הוא אחד השמות המסחריים של מתילפנידאט, מולקולה כימית שסונתזה לראשונה בשנות ה-40 של המאה הקודמת. החל משנות ה-60, ריטלין משמשת לטיפול בהפרעות קשב וריכוז (ADHD,ADD) בקרב ילדים ומבוגרים. ריטלין מתחיל להשפיע כ-20 עד 60 דקות לאחר הצריכה, וגורם לעירנות ולתחושת ריכוז מוגברת. ההשפעה של ריטלין נמשכת בין 3-5 שעות, יכולה להגיע אפילו ל-12 שעות בצורות של שחרור מושהה. ההשפעה העיקרית של ריטלין על המוח נעשית על ידי הגברת הפעילות של השליחים העצביים דופמין ונוראפינפרין. דופמין משחק תפקיד חשוב באזור האונה הקדם מצחית, שם הוא חיוני ליכולת שלנו להפנות קשב, להתרכז, לקבל החלטות ולתכנן תוכניות עתידיות. כיום, אחת ההשערות הבולטות בנוגע לבסיס המוחי של הפרעת קשב וריכוז גורסת כי ההפרעה עשויה להיגרם בעקבות חסך בכמות הדופמין באונה הקדם מצחית. לכן, העלאת רמת הדופמין בעזרת ריטלין מסייעת לסימפטומים של ההפרעה.

האם ריטלין יכול לעזור בשיפור הקשב והריכוז בקרב אלו שלא סובלים מהפרעות קשב וריכוז? המחקרים חלוקים. מספר מחקרים דיווחו כי לקיחת ריטלין מאפשרת יכולות ריכוז וזיכרון מוגברות גם בקרב אנשים שלא לוקים בהפרעת קשב וריכוז. מחקרים אחרים דיווחו שריטלין סייע מעט רק לחלק מהאנשים שהשתתפו במחקר, או שלא סייע כלל לאף אחד מהם.

קוקאין

קוקאין הוא מולקולה אורגנית המופקת מעלי צמח הקוקה. צריכה של קוקאין גורמת לתחושת עוררות מוגברת, להנאה ואופריה (מה שנקרא "היי") ולרגישות מוגברת למגע, צלילים ותמונות. אצל חלק מהמשתמשים, קוקאין עוזר לחשוב מהר יותר ולעבוד טוב יותר. אצל אחרים, הוא דווקא גורם לירידה בביצועים ואפילו לעצבנות ולפרנויה. לקוקאין לוקח מעט מאוד זמן להתחיל להשפיע, משניות עד דקות, אך ההשפעה שלו קצרה באותה מידה ועשויה לחלוף תוך חצי שעה. בהגעתה למוח, מולקולת הקוקאין גורמת לפעילות מוגברת של שלושה שליחים עצביים: סרוטונין, דופמין ונוראפינפרין. למרות שכיום לא לגמרי ברור אילו מהשליחים אחראים על אילו מהאפקטים של הסם, לסרוטונין מיוחסת ההשפעה של קוקאין על מצב רוח, תיאבון וליבידו, בעוד שלדופמין מיוחסת תחושת ה"היי" והסיכוי הגבוה להתמכרות. קוקאין משפיע גם על מערכת העצבים הסימפתטית, החלק במערכת העצבים האחראי לפעול כאשר אנחנו נמצאים במצבי סכנה. אותה השפעה גורמת לאפקטים הפיזיולוגיים של קוקאין, הכוללים הצרת כלי דם, בחילה, הרחבת אישונים, שינוי בטמפרטורת הגוף, שינוי קצב הלב ורעידות שרירים.

(צילום: shutterstock)

מה משותף ומה שונה?

קפאין, ריטלין וקוקאין נחשבים סמים מעוררים מהסיבה שהם גורמים לתחושת עירנות ואנרגיה. בנוסף, שלושתם מעלים את הפעילות של השליח העצבי דופמין, שלו יש תפקיד חיוני במערכת הגמול של המוח. ובכל זאת, יש ביניהם כמה הבדלים משמעותיים.

הכל עניין של מידה

למרות ששלושת הסמים מעלים את רמות הדופמין במוח, מידת ההשפעה שלהם על הדופמין אינה זהה. קפאין משפיע על דופמין באופן עקיף: דרך "התחזות" לאדנוזין, ולכן ההשפעה שלו על דופמין חלשה משמעותית משל סמים שמשפיעים עליו ישירות. מולקולות הריטלין והקוקאין משפיעות על דופמין במנגנון דומה, אולם כמות החומר הפעיל במינון הסטנדרטי של ריטלין קטנה משמעותית מהכמויות שנוטלים צרכני קוקאין למטרות הנאה. הסכנה בריטלין מתחילה כאשר עולים מעל המינון הרצוי: נטילה של מינונים גבוהים של ריטלין יכולה לגרום ל"היי" שמתחיל להזכיר את ההשפעה של קוקאין. גריסה של גלולות הריטלין והסנפת האבקה גורמת להשפעה חזקה אפילו יותר.

מהיר יותר, חזק יותר

הבדל נוסף ומשמעותי בין ריטלין לקוקאין היא המהירות ומשך הזמן שבהם הם משפיעים על המוח. בעוד שהסנפה או עישון של קוקאין (קראק קוקאין) גורמות לעלייה בכמות הדופמין שניות עד דקות לאחר לקיחת הסם, נטילת ריטלין גורמת לעליה של דופמין רק כעבור שעה או שעתיים. באופן דומה, קוקאין מתנקה מהמערכת די מהר, בעוד שלריטלין לוקח זמן רב יותר לעזוב את המוח. ההשפעה המהירה והקצרה של הקוקאין לעומת ההשפעה הארוכה והמתמשכת של ריטלין קריטיות לאופן שבו הוא משפיע על מערכת הגמול של המוח. ההשפעה האיטית הופכת את ריטלין לפחות מענג, אבל גם לפחות ממכר מקוקאין באופן משמעותי.

תערוכת המוח במכון ויצמן. צילום: יח"צ

למות ממנת יתר

עוד הבדל מעניין בין שלושת הסמים הוא הסיכון למות ממנת יתר. קפאין מתחיל להזיק לגוף מעל כמות של כ-400 מ"ג ליום (עבור מבוגר בריא), שזה בערך 4 כוסות קפה. אם תשתו מעבר לכך, אולי תרגישו כאבי ראש, עצבנות, רעידות, כאבי בטן וקושי להירדם. אבל גם אם זה לא יהיה נעים, זה לא יהרוג אתכם. הכמות הקטלנית של קפאין היא כ-10 גרם ליום, השווה לכ-100 כוסות קפה. מהסיבה הזו בדיוק, מוות מקפאין הוא מאוד נדיר, ובדרך כלל נגרם מלקיחה של גלולות קפאין מרוכז ולא משתייה מוגזמת של קפה או של משקאות אנרגיה. במקרה של ריטלין, תופעות לוואי שליליות כמו חרדה, פעילות לבבית מוגברת ועלייה בטמפרטורה מופיעות מעל מינונים הגבוהים מהמינון הרפואי המקסימלי. המינון הקטלני של ריטלין מאוד גבוה, ומתועדים מקרים בודדים של מוות כתוצאה מנטילת ריטלין. גם כאן, קוקאין מנצח בקלות – בשנת 2017 מתו כ-14,600 אנשים כתוצאה מצריכת קוקאין בארה"ב בלבד.

קשה להנות, קשה להתמכר

ההבדל בין מידת ההשפעה ומהירות ההשפעה של הסמים המעוררים על דופמין יכול להסביר למה לצרוך קפאין וריטלין זה פשוט לא כיף כמו קוקאין. נטילת קפאין מלווה ב"היי" קצר וחלש, בעוד שלקיחת ריטלין בדרך כלל לא מלווה בשום "היי". יחד עם עוצמת ה"היי", מגיעים גם הסיכונים להתמכרות. על פוטנציאל ההתמכרות של קוקאין אפשר להרחיב את הדיבור, שכן מדובר באחד הסמים הממכרים ביותר. שימוש בקראק – קוקאין גבישי שנצרך בעישון – יכול להוביל להתמכרות אחרי שימוש אחד.

בעוד שרבים מאיתנו מרגישים מכורים לקפה – ואף נחווה כאבי ראש אם יום אחד נפסיק לשתות אותו – כיום יש מחלוקת בעולם המחקרי האם ניתן להשוות התמכרות לקפה להתמכרות לסמים אחרים. אם תחשבו על זה, קשה לדמיין את ג'סי ב"שובר שורות" עובר חוויות דומות בגלל התמכרות לקפאין. גם לריטלין, כמו לקפה, די קשה להתמכר כשלוקחים אותו במינונים הניתנים לטיפול בהפרעת קשב וריכוז. כשהוא נלקח במינונים גבוהים מהמקובל או בהסנפה, הוא בהחלט בעל פוטנציאל התמכרות מסוכן.