ג'סמינו נגד כרמל: איפה תמצאו את הקבב בפיתה הטוב ביותר?

כרמל

שלושה אנשים בתור אבל הזה שעל הקופה עוזר לזה שעל הפיתות. הזה שעל הגריל שנראה כאילו הוא גם זה שעל העובדים קצת זועם. זה שאמור להיות על הקופה מתפנה סוף סוף. לוקח הזמנה, ואני מחכה. חצי שעה. חצי שעה עם תור של שלושה אנשים. ככל שהזמן עובר הסיבה מתבררת: אלוהים שונא אותי. וולט, שירות המשלוחים החדש, גם הוא שונא אותי. נראה שהוא גורם לדוכנים שאינם מיועדים למשלוחים לקרוס. אבל עוד מעט תעשה היד הנעלמה את שלה והשוק יתייצב. הדוכנים ילמדו לעבוד עם וולט או יסגרו. זו התיאוריה שאני מספר לעצמי בזמן שאני מחכה לקבב במשך חצי שעה. מהרהר על כוחות השוק ואם יש אלוהים. יש, והוא שונא אותי.

דוכן הכרמל נפתח לפני כשנה וקצת על ידי האחים קיצ'ס שבבעלותם מסעדת צ'יינה קלאב הסמוכה. מדובר בפיתייה שמציעה את כל הקלאסיקות: קבב, פרגית ומוצרט. לכל אורך הדרך ברור שיש פה מישהו שמבין באוכל. לצורך הטורניר לקחנו קבב אף שיש פה אופציות מעניינות יותר, כמו חלקי פנים למיניהם.

פיתה: הפיתה בכרמל יוצאת ישירות מסוג של סיר אידוי, אולי זכר למסעדת דה באן ז"ל של בעלי המקום. היא חמימה, רטובה ונעימה לאללה.

המילוי: הקבב בכרמל טעים. טעים ורך. רך מדי. רך ברמה שהוא לא מקבל את הכבוד הראוי לו בתוך הפיתה. כל הפיתה בזה לו בגלל כמה שהוא רך. הם לועגים לו, אתה רך, יואב. אתה רך. אתה תאכל ותשכח.

התוספות: זמן ההמתנה ארוך מהרגיל אך לפחות לממתינים יש שעשוע בדמות פיתות מטוגנות ופריכות וכרוב נהדר עם שמיר.

הרטבים: במהלך ההרכבה נוסף לפיתה סלט משוויה העשוי מעגבניות הנצלות במקום. רעיון נהדר אבל בחיי שלא הבחנתי בטעמים שלו. הסלט היה שקוף. ממש כמוך, יואב.

פרזנטציה: פיתה עם חריץ שהקבב נעלם בה. קיצר המנה נראית כמו קפל פות קדמי.

מחיר: 33 ש"ח למנה

הלל הזקן 18, ראשון־חמישי עד 23:00, שישי עד 16:00, שבת סגור

ג'סמינו

אני זוכר את כל החוויות יוצאות הדופן האלה בהן הכנסתי אוכל לפה והתרגשתי. זה קרה לי בדוכן של בוריק בשר שמכינים בסאג' בסרייבו שבבוסניה. זה קרה לי עם הקוקורץ', מעיים מגולגלים שנצלם לאטם על גחלים, באיסטנבול (קונסטנטינופול לשעבר) שבטורקיה, וכן – זה קרה לי גם בג'סמינו.

אני שונא להיכנע להייפ, אני שונא לצאת נגד הייפ. אני שונא את זה שבכלל יש הייפ. וזה באמת לא משנה כי ג׳סמינו הוא פשוט מה שהוא: הקבב בפיתה הכי טוב בתל אביב, ויש שיאמרו – בתל אביב־יפו. סתם. אבל כן, התור האדיר והמבולגן שאתם רואים בכניסה לג'סמינו בלילה? זה קורה כי מדובר באמת בקיצוניות נדירה של קבב. תהיו מוכנים לחכות הרבה זמן כי יעקפו אתכם, ישכחו אתכם, יהיה מעצבן.

הפיתה: עזבו, זה לא חשוב.

המילוי: שלוש קציצות שנכרכות על מנגל גחלים. זהו. המרקם רך ועטיפת הקבב נגיסה. הגחלים מספקים את התחושה המנגלית שכיף כל כך לתת לה קיום בתוך הפה, ועסיסיות שמרטיבה את הפיתה.

התוספות: בג'סמינו יש קונספט של מינימליזם. אני לא תמיד מסכים לקונספט הזה, אבל פה הוא נכון – מלפפון, בצל, עגבנייה וכרוב טרי. קצת טחינה, קצת עמבה. אפשר להוסיף פלפל חריף מהמנגל. זהו.

פרזנטציה: למי אכפת.

מחיר: 30 ש"ח למנה.

אלנבי 97, ראשון־חמישי עד 2:30 לפחות, שישי שבת סגור 

סיכום

בעולם שבו כרמל היה עומד בפני עצמו, הוא היה דוכן הגון אבל לא יותר. לצד זמן ההמתנה המיותר (לא סתם ארוך, שהרי אין אנשים בתור, ולכן מיותר – שזה מעצבן) הקבב טוב אבל רך מדי ומעט חסר טעם, והמילוי לא ממלא את הפיתה עד הסוף. נשארתי רעב, אבל הכרמל לא עומד בפני עצמו אלא מושווה תדיר לג'סמינו. למה דווקא לג'סמינו ולא לדוכנים בשוק הכרמל? כנראה כי אפשר לזהות הומאז' כשרואים אחד, ובינינו, כי ברור שיש שוק לפודיז שהשניים – ג'סמינו וכרמל – נמנים עמו, בעוד השאר לא. כך או כך, זה פשוט לא כוחות כשזה מול ג'סמינו. ג'סמינו מהווה את החוויה העילאית שאליה שואפים כשמדברים על קבב.

קצת אחרת: מסעדת דינמו ברחוב השלושה. קרויה על שם מוסך דינמו שממנו היא פועלת. יופי של קבב בפיתה, נשבע לכם, אבל רק אם אתם באזור בצהריים. אל תלכו במיוחד, כולה קבב.