קרב רחוב: הפגנת יוצאי אתיופיה הייתה מהאירועים הדרמטיים שהתרחשו בתל אביב

אלפי מפגינים, חסימת כבישים, עשרות ניידות, זרנוקי מים, רימוני גז, כדורי גומי ו־41 עצורים. הפגנת יוצאי אתיופיה השבוע הפכה לאחת הדרמטיות שנראו בתל אביב

הפגנת יוצאי אתיופיה. צילום: אורן זיו
הפגנת יוצאי אתיופיה. צילום: אורן זיו

שעות הבוקר המוקדמות לאחר ההפגנה הסוערת שהתקיימה ביום ראשון זימנו מראה אבסורדי: בצדי כיכר רבין עמדו מנקי רחובות שחומי עור שעמלו בניקיון הכיכר והרחובות סביבה. קבלן המשנה שדרכו העירייה מעסיקה אותם מיהר לזנק לעברי כשניגשתי לשוחח עם אחד מהם: "אלה לא אתיופים", מיהר להתגונן, "הם אריתריאים. בתל אביב אין אתיופים שמנקים רחובות. האתיופים עובדים בניקיון קרוב יותר לערים שלהם, פה עם כל המסתננים לא צריך אותם".

תשומת לבי הייתה נתונה לעשרות הידיות של רימוני ההלם שעובד הניקיון השליך לפח – עדות לכוח הרב שהפעילה המשטרה בניסיון לפזר את ההפגנה. המשטרה טענה שהמפגינים הפעילו אלימות שכללה יידוי אבנים, השלכת בקבוקים, הפיכת ניידות וניסיונות לפרוץ לבניין העירייה, ובתגובה ירתה לעבר המפגינים רימוני הלם וגז, התיזה מים ועצרה 41 מפגינים בחשד לוונדליזם ולתקיפת שוטרים. למחרת הובאו העצורים להארכת מעצר, מרביתם שוחררו בתנאים מגבילים, ונגד חלקם צפויים להיות מוגשים כתבי אישום.

לאורך היום נמלא פיד הפייסבוק בצילומי האשפה שהותירה תגובת המשטרה, כולל כמה רימוני גז וכדורי ספוג. הופצו גם סרטונים המתעדים ירי לעבר מפגינים ומעצרים. קבוצות ופורומים של יוצאי אתיופיה מלאו סיפורים על שוטרים ממוצא אתיופי שסירבו לשמש כסמויים בהפגנות בירושלים ובתל אביב, ובמקביל זכה למאות שיתופים פוסט שטען שהמשטרה הפעילה קבוצת סמויים כזו בדיוק.

בשני בבוקר כבר נראו רוב בתי העסק מסביב לכיכר שלמים והרחובות היו נקיים. עובד בבית קפה שבחזיתו זכוכית מנופצת חלקית סיפר: "הייתי פה אתמול, אבל מכל הבלגן לא שמתי לב מי גרם לזה, המפגינים או השוטרים".

אמרו שהמפגינים זרקו בקבוקים והציתו פחים.

"עד סביבות עשר בלילה היה בסך הכל רגוע. היה קצת בלגן, אבל עבדנו כרגיל, אנחנו רגילים להפגנות. כשהמשטרה התחילה לירות ולהתיז אנשים נכנסו להיסטריה, חלק הסתתרו מתחת לשולחנות. ראיתי את הרימונים מתפוצצים ממש מטר לידי, סגרתי את המקום ונמלטתי. הפעם האחרונה שראיתי רימון הלם מתפוצץ הייתה בשירותי הצבאי".

מי שעוד נכחה בכיכר ביום למחרת ההפגנה היא סגנית ראש העיר מהרטה ברוך. "לא ייאמן איך הכל נוקה ונעלם. ראיתי שהפכו פחים, אבל לא ראיתי חלונות שבורים או פגיעה בעסקים. הכיכר חזרה לעצמה כמו כלום", ציינה בפליאה. ברוך התכוונה לא להשתתף בהפגנה עקב הלוויה של קרוב משפחה, אך החליטה להגיע לכיכר כששמעה את הדיווחים בתקשורת על אלימות שוטרים ומפגינים. "הגעתי לקראת תשע וחצי כדי להרגיע את הרוחות וראיתי שדה קרב – פיצוצים מכל עבר ואנשים נלקחים בידיים וברגליים לתוך בניין העירייה, רעש נורא והמון שרץ מצד לצד כדי לתפוס מחסה. ניסיתי ללכת לשוטרים ולהרגיע, אמרתי למפקד המחוז, ניצב בנצי סאו: 'תן להם להיות שם ובסוף הם ישתעממו וילכו'. היה שימוש מוגזם בכוח שאם לא היה מופעל, ההפגנה הייתה מסתיימת הרבה יותר מוקדם ועם הרבה פחות פצועים ונזק".

צילום: אורן זיו
צילום: אורן זיו

מה גרם לתגובה חריגה כזו?

"אני חושבת שהם הופתעו מהבטן המלאה שיש לעדה כלפיהם ומכמויות הזעם והתסכול, אף שהזהרתי אותם מראש שתהיה הפגנה לא קלה. השבוע אפגש עם הצוות שהקים המפכ"ל לטיפול באפליה משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה, ואני מקווה ומאמינה שהלקחים יופקו וייושמו".

המשטרה טוענת כי המפגינים השליכו לעבר השוטרים אבנים והפכו ניידות משטרה, סיכנו עוברי אורח. היית עדה למראות כאלה?

"לא ראיתי התפרעות שהצדיקה תגובה חריפה כל כך ובטוח שלא פגיעה בעוברי אורח. הקומץ שהשליך אבנים והפך ניידות היה רק עשרות בודדות שהסיתו אותם כל מיני פעילים". ברוך לא הסבירה למי היא מתכוונת במילה "פעילים", אך אמרה: "קל לראות מי לא אתיופי. שמעתי אותם אומרים למפגינים להילחם בשוטרים. זה קומץ שאין לו שיוך לעדה האתיופית, אם הם רוצים למחות בדרכם שיארגנו הפגנה משל עצמם".

חברת מועצה נוספת שהשתתפה בהפגנה היא עו"ד גבי לסקי, שאף מייצגת כעת כמה מהמפגינים שנעצרו במהלך ההפגנה. עו"ד לסקי ייצגה גם את רוב פעילי המחאה החברתית, בהם דפני ליף. כזכור, כתבי האישום שהוגשו נגד ליף ונגד פעילי מחאה אחרים על תקיפת שוטרים ועל הפרעה לסדר הציבורי בוטלו בהוראת היועץ המשפטי לממשלה. "המשטרה הפעילה יד קשה בהרבה ממה שהפעילה במהלך המחאה החברתית ובהפגנות אחרות", העידה לסקי. "מעולם לא ראיתי הטלת רימונים לעבר מפגינים בלב תל אביב. כמות התחמושת שאספנו כראיה לא תיאמן. גם העובדה שהמשטרה ביקשה להאריך את מעצרם של חלק ניכר מהמפגינים הייתה חריגה בחומרתה. גם אם מפגינים שהתפרעו, תפקיד המשטרה הוא לכבות את האש ולא ללבות אותה".

לדעתך גם הפעם יבוטלו כתבי האישום שיוגשו נגד המפגינים?

"אני מניחה שיוגשו כתבי אישום ושהפעם יהיה הרבה יותר קשה לשכנע את הרשויות להביא לביטולם".

גם ספיר סלוצקר עמראן, פעילה חברתית שהשתתפה במאבקים לדיור ציבורי, לזכויות להט"ב ובמחאה החברתית הגדולה, מרגישה שתגובת המשטרה בהפגנה השבוע הייתה יוצא דופן: "השימוש באמצעים לפיזור הפגנות נעשה ללא הודעה מראש ובניגוד לחוק. גם על מפגינים שלא היו בחיכוך עם השוטרים ירו כדורי גומי, כדורי ספוג ורימוני עשן. לגבי טענת האנרכיסטים, נראה לי שהתשובה הטובה ביותר היא שאנחנו כבר ארבע שנים מפגינים, כולל הפגנות של יותר מ־10,000 משתתפים שבהן צעדנו באיילון; ואם למפגינים ה'קבועים' היו האומץ והיכולת להפוך מכוניות משטרה – זה כבר היה קורה קודם".

ההפגנה אורגנה על ידי כמה קבוצות שכבר החלו להיאבק ביניהן על הזכאות לתואר "מארגני ההפגנה". למעשה אין ארגון או מנהיגים מובהקים שעומדים בראש המאבק, מדובר בפרץ ספונטני יחסית שהעילה המיידית לפריצתו הוא הכאת החייל דמאס פיקדה, אך מאחוריו שנים של דיכוי. בפייסבוק יש כמה עמודים פעילים שהזמינו את הציבור להפגנה: "אתיופיה הקטנה", "אתיופים מאוחדים", "המעברה" ו"לא נחמדים". הדבר לא הוכרז במפורש, אך לדברי גורם במשטרה, חברי הארגון "לא נחמדים" הם "האנרכיסטים שהסיתו את המפגינים". לקבוצה ולמשטרה חשבון ארוך עוד מימי המחאה החברתית וההפגנות מחוץ לביתו של יאיר לפיד, אירועים שהובילו למעצרים מתוקשרים ולטענות לאלימות משטרתית. בעמודים עצמם מתנהלים ויכוחים סוערים לגבי האופן שבו המחאה צריכה להימשך ולגבי זהות מנהיגיה. בעמוד "אתיופיה הקטנה" העלו פוסט שמזהיר מהצטרפות ארגוני שמאל למחאה בעוד "אתיופים מאוחדים" טענו כי הניסיון לשוות למחאה נופך פוליטי הוא בגדר ספין. במקומות אחרים תועדו פעילי ארגון להב"ה כמשתתפים בהפגנה.

הפגנת יוצאי אתיופיה. צילום: אורן זיו

"יש ניסיון לעשות דה לגיטימציה למחאה שלנו על ידי העיסוק בפוליטיקה ובאלימות בעת ההפגנה, להכשיל את המטרה שלמענה יצאנו למאבק", אומר אבי יאלו, פעיל חברתי בקרב בני נוער שנכח בהפגנה. "זו הייתה הפגנה ספונטנית והמשטרה הכינה כמויות של אמצעים כאילו היא מתכוננת לקרב. המחאה התנהלה באופן שקט יחסית עד שהגענו לכיכר. היו אנשים שהתחככו עם השוטרים, אבל אני חושב שאם המשטרה לא הייתה מכינה את עצמה למלחמה זה לא היה מידרדר כפי שקרה. בגלל קומץ של אנשים שניסו לטפס לבניין העירייה, ילדים וצעירים שטיפה נסחפו, הם התחילו לירות רימונים לכל עבר. העימות עם המשטרה הוא לא המטרה שלנו. המחאה היא לגיטימית וצריך להתעסק בנושאים שבגינם יצאנו למחות, לא בארגונים ובשמאל־ימין, לא להסיט את הדיון מהבעיות האמיתיות – האלימות המשטרתית, ייצור הגטאות והאפליה כלפי יוצאי אתיופיה ואוכלוסיות אחרות, אחוז הכלואים הגבוה מקרב הקהילה ואחוזי הפשיעה. כדאי שבמדינה יפנימו את המסר הזה, כי הפעם אנחנו לא מתכוונים להסתפק בהבטחות ובוועדות".

כיצד מגיבה המשטרה לטענות הקשות שהועלו? מפקד מרחב ירקון במשטרת ישראל, תנ"צ יהודה דהן, סיפר שגם עבורו היה מדובר בערב קשה במיוחד: "יצאתי מהאירוע הזה עם כאב עצום, לא יכולתי להכיל את הקללות והעלבונות", הוא מספר. "אבל הייתי מוכן לספוג אלימות מילולית, כי כל כך הזדהיתי עם הכאב האמיתי שלהם. הוא לא הפתיע אותי, אבל השנאה שהופנתה כלפינו דווקא כן. זו היתה אלימות מתפרצת אל מול אנשי חוק, שכללה זריקת אבנים וחפצים לעבר שוטרים תוך סיכון הציבור. הם עקרו אבנים מחניון העירייה ופחים, היה שם לא רק ונדליזם אלה גם הפרעה לתושבים וזריעת הרס. התפלאתי שהדור הצעיר, במקום לקחת את הכאב ולנווט אותו לפתרון, פורק אותו באלימות וונדליזם. גילנו את מקסימום האיפוק שאפשר לגלות. ניסיתי לייצר איתם דיאלוג אבל שידרו לי שנאה בעיניים שלא נתקלתי בה המון שנים. החובה שלהם כעת היא להראות שהפנים שלהם אחרות ולגנות את האלימות שהופעלה כלפי שוטרים. אני כמפקד מרחב מחמיר מאוד עם שוטרים שהפעילו אלימות על אזרחים ובטח כשהיא מופנת כלפי חסרי ישע ואנשים שמרגישים שהחברה לא מטפלת בהם. אנחנו בהחלט עושים בדק פנימי, אבל בכל מה שנוגע להפגנה עצמה הם לא השאירו לנו ברירה. המפגינים הפעילו אלימות אגרסיבית שלא היתה כדוגמתה, שתו אלכוהול בכמויות מטורפות, קיבלנו מידע שיש התארגנות של צעירים מהקהילה שבאו לפגוע בשוטרים במכוון. 50 שוטרים נפצעו, כולל פצוע בינוני מזריקת סלע בגבו. רק עקב האלימות הבוטה הזו נתנתי הוראה להפעיל אמצעים ואם לא היינו מגיבים כפי שהגבנו האירוע היה רק מסלים".

תנ"צ מוסיף כי האירוע כולו, גם בחלקו הרגוע יותר, התנהל תוך הפרת החוק וללא אישור: "חוסמים את איילון, מקללים ומגדפים. הבלגנו ועד השעה שמונה היו רק שני עצורים. תוך כדי אירועי האלימות ניסיתי לדבר איתם ואמרתי- 'שבו, תייצרו הנהגה מקומית צעירה, אני אפתח לכם כל במה בעיר, רק תירגעו – אבל הם סירבו לדבר עד שנשחרר את העצורים, שפגעו בגוף וברכוש וניסו לפרוץ לבניין העירייה. אנחנו שומעים קולות ממנהגי הקהילה, שבעצמם מבינים שהייתה חריגה ושזה לא משרת את המאבק המוצדק שלהם. שוטרים אתיופים שפנו אלי אמרו שהם מתביישים". מקרב העצורים עצמם ישנו רק "לבן" אחד, אותו מגדיר תנ"צ דהן כ-"פעיל אנרכיסט מוכר" ומוסיף: "גם אנרכיסטים מתל אביב שאני מכיר, כאלה שמתנגדים לכל דבר שקשור לממסד, ניצלו את הכאב הרב של המפגינים וליבו אותם וזה יוכח. יש לנו תיעוד שחלקם ידו אבנים והסתתרו מאחורי חבריהם האתיופים".

כאשר תנ"צ דהן נשאל אודות הטענות כי המשטרה מנסה להצר את חופש ההפגנה והמחאה במטרה לשמור על המוניטין שלה נקי, הוא נעלב והדגיש "אני בעד מחאות וכל ההפגנות שהתקיימו ומתקיימות כאן שבוע אחר שבוע מוכיחות זאת. היו לנו מספר הפגנות של מבקשי מקלט שנעו בכל רחבי העיר עם עשרות אלפי משתתפים והם באו לבקש אישור, עמדו בכל התנאים ומנעו אלימות. בעיניים שלהם ראיתי כאב אבל לא שנאה כפי שראיתי השבוע וההפגנות התנהלו לשביעות הרצון של כולם. רק בשבוע שעבר התקיימה הפגנה בכיכר של וועדת המעקב של ערבי ישראל במחאה על הריסת בתים במגזר, הונפו בה גם דגלי פלסטין והשתתפו בה כ-2000 מפגינים. גם במקרה הזה ההפגנה היתה מאושרת והמארגנים עמדו בכל התנאים והיא התנהלה כסדרה וחופש הביטוי התאפשר במלואו במקביל לשמירה על הסדר הציבורי. מחאות ניתן וחובה לעשות אבל יש דרך, גם במחאה החברתית לא היתה כזו רמה של אלימות וונדליזם. בנס לא וכזאת הפעלה של אלימות סיימנו שם עם הרוגים או מקרה מוות של שוטר. אני מכיר את הטענה שרק על ידי הפרעה לסדר ניתן לעורר את תשומת ליבה של הממשלה, אבל אם כל מי שיצא למחאה יחסום את איילון- המדינה תהיה חסומה כל השנה. אנחנו נמשיך לאפשר את חופש המחאה וכבר השבוע ישנן מס' הפגנות מתוכננות, אך לא נאפשר תקיפת שוטרים, פגיעה ברכוש והפרעת הסדר".