רגעי הזוהר של הכשלון

בחג הקרוב מי שידאג לעניי הארץ הוא אתם והכסף שתתרמו בפסטיבלי הצדקה הטלוויזיונים. הגיע הזמן לשאול מתי זה הפך להיות התפקיד של הציבור ולא של הממשל

צילום מסך מתוך אתר "לתת"
צילום מסך מתוך אתר "לתת"
16 בספטמבר 2014

החגים עוד רגע פה ובין הפרסומות לעוף הכי זול ו"משקפיים זה מוצר צריכה בסיסי", משתחל פתאום סרטון הסברה. אמא מורחת על לחם לבן מרגרינה ומגישה לילד שלה, בבית החשוך והריק שלהם. הוא כמעט נותן ביס ואז מגיש לאמא שלו את הלחם בחזרה. רואה שהיא כנראה רעבה יותר ממנו. בדיוק כשהלב הכי נחמץ, עולה מספר התרומה לעמותה. בין עוד זוג מבצעים למוצרי צריכה אחרים, מוזכר כי ביום רביעי הקרוב יערך אירוע ההתרמה "לתת" בערוץ 2. המופע שידאג שתדאגו לחג שבע.

דווקא ברגע שאמורים להתגלות כל המחדלים, אנחנו מטאטאים הכי חזק, מטאטאים את כל הכישלונות של מה שלא עובד. לוחצים לנו על הלב ויוצא כסף. לוחצים לנו על הלב ומשתיקים לנו את הרציונל. אל תחשבו איך הגענו לכל כך הרבה ילדים רעבים, אל תחשבו איך הגענו למשפחות שלא מצליחות לסיים את החודש, למרות ששני ההורים עובדים ממש קשה. ממש קשה אבל לא מספיק בשביל לעמוד בחג הזה. או בשכר דירה. או בסתם סרט לכל המשפחה בלי ייסורי מצפון.

וככה בלי הכנה מוקדמת, הרגעים הכי עצובים, הכי מעוררי מחשבה והכי מניעים לפעולה, מושתקים עם פסטיבל רועש, ציני ומנצל שבו כולנו פילנתרופים בSMS אחד. כולנו בצד התורם. המצב לא כל כך גרוע אצלנו כשרואים את זה. ואם כולנו נעזור אז הכל יהיה בסדר, ולכולם באמת יהיה חג שבע ו"שבע זה שמח", ככה לפחות אבי קושניר אומר.

באתר "לתת" תגיעו לדף מטרות אליו הולך הכסף.וכל המטרות טובות והכסף זורם למגוון תכניות לחיים נכונים ומוצלחים יותר. וחשוב להדגיש-ארגון 'לתת' הוא חלילה לא בעיה. להפך. הוא ארגון מלא באנשים נפלאים שדואגים למי שהממשלה החליטה לא להעניק לו סיוע. ובלי להתכוון הם גם נותנים לממשלה אפשרות להתעלם. מישהו כבר יעזור לעניי עמם.

ומה עושים מול ילד רעב. מי יכול להחזיק עקרונות מול דבר כזה. אז ברור שתורמים. משלמים חובות ממשלתיים ומתעלמים מן ההזנחה של המצב החברתי והכלכלי. יושבים הלומי קרב מול כל המציאות הזו שהוטחה לנו בפנים בשידור חי, עם זמרים שנותנים פסקול לרגעי הכישלון הכי זוהרים. זוהרים מתפאורה מושקעת, מאפקטים, מסטנדאפיסטים ומרעב של ילדים.

באירוע הטלוויזיוני הגדול והמושקע של השבוע, אף שר בממשלה לא יתנדב להופיע. השאלה הכי חשובה לא תישאל – לא במסע ההתרמה, לא בתשדירי העמותות ולא על קבלת התרומה שתגיע אליכם בדואר- מתי הפך התפקיד של הציבור לדאוג לעניי הארץ? ומתי זה הפסיק להיות התפקיד של הממשל? ארגז האוכל שיניחו כספי הציבור מול דלת המשפחה קשת היום שהופיעה בתשדיר, לא ישנה את החג הבא שלה. עם הרבה כוונות טובות, נהיה כולנו חלק מהזוהר של הכישלון – של ה"אין פתרון"-וננציח אותו גם לשנה הבאה.