אינטליגנציה מלאכותית: האם רובוטים הולכים להחליף את העיתונאים?

בתעשיית העיתונות העתידית אתם תצרכו חדשות מרובוטים ואנחנו נתפנן בלשכת האבטלה. אבל האם באמת לכל עיתונאי יש תחליף מלאכותי?

"שיט רובוט"
"שיט רובוט"
17 באפריל 2018

דליפת קיימברידג' אנליטיקה, שהשתמשה במידע שנאסף בפייסבוק כדי לבנות פרופיל אישיותי של משתמשיה וכך (על פי החשד) להשפיע על הבחירות בארצות הברית, המחישה את הסכנות שבשימוש לא מבוקר בבינה מלאכותית. בספרו "עיתונאות רובוטית – האם עיתונאים בשר ודם יוכלו לשרוד?" צולל פרופסור נעם למלשטריך לטר, הדיקן המייסד של בית הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי בהרצליה, לסוגיות הבוחנות את עתידו של המקצוע העתיק בעולם (מספר הסיפורים, כמובן) בצל השינויים הטכנולוגיים הללו.

עוד כתבות שיעניינו אותך:
מה חושב גורו העבודה על עולם התעסוקה החדש?
בדקנו אחת ולתמיד על מה אנשים עובדים בנחמה וחצי
במה נעבוד בעתיד?

זה שני עשורים אנו יודעים ששינויים טכנולוגיים מטלטלים את מקצוע העיתונות, החל ממעבר לפלטפורמות חדשות כרשתות חברתיות וכלה בעלייתם של הפובליציסטים החדשים – כל בעל דעה, מקלדת, מצלמה ויכולת בסיסית לחבר משפט. רובם מוותרים מראש על העבודה הסיזיפית הכרוכה בהצלבת מידע, תחקיר מעמיק והלחמה של דעות שונות ונרטיבים שונים לכדי תפיסת מציאות אחת מורכבת. התמונה המצטיירת פעמים רבות צבועה כולה שחור או לבן, כיאה לנורמות בעידן הפוסט אמת.

מטרופוליס
מטרופוליס

"מקצוע העיתונות עובר מהפכה אמיתית עם כניסת טכנולוגיות חדשות", מסביר פרופ' למלשטריך לטר. כוונתו העיקרית למעבר מעיתונות מסורתית של תקשורת המונים, המניחה נמען פסיבי, למציאות הנוכחית שבה שאיפת העיתונאים היא "לשלב את הצופים ואת הקוראים בחוויה של הסיפור".

בתנאים הללו נדרשת מן העיתונאים החדשים לא רק היכולת לספר את סיפורים, אלא גם רתימה מחוכמת של חידושים טכנולוגיים שתסייע לספר אותו בצורה הטובה והמרגשת ביותר. לא די בקריאה על הנעשה במלחמת האזרחים בסוריה, שהרי אנו רוצים להיות שם בעצמנו, או לפחות להתמסר לאשליה מעוצבת היטב.

הבינה המלאכותית מעמידה גם היא אתגרים משלה. "יש כבר הרבה חברות בעולם שבונות אלגוריתם שיוכל להתחרות עם עיתונאים מספרים", חורץ הפרופסור. לדוגמה, מערכות תקשורת מובילות בעולם כמו AP , "הגרדיאן" ו"הניו יורק טיימס" כבר מותירות לאלגוריתמים לנבור בערמות מסמכים במקום לסנג'ר את המתמחים הזוטרים. במצב כזה, לזכות האדם עומד החוש הביקורתי. "יתרון האדם הוא בשאילת שאלות. בעזרת הטכנולוגיה הוא יוכל אמנם להגיע לממצאים במהירות האור, אבל טיב האיכות של הממצאים קשור בטיב השאלה, וכאן יש לעיתונאי האנושי יתרון על פני הרובוט".

אקס-מאכינה
אקס-מאכינה

המקרה של פייסבוק וקיימברידג' אנליטיקה יכול להיות רק קצה הקרחון למה שצופן לנו עולם ללא עיתונאים בשר ודם. "ברגע שחברות המדיה יכירו את הפרופיל הדיגיטלי שלך, הן
יוכלו להתאים את הסיפור העיתונאי לאופי שלך, ובכך להכניס אותך לבועת אינפורמציה מותאמת אישית שתמנע ממך מידע חשוב", מסביר למלשטריך לטר. במידה רבה כאן בדיוק טמון החלון שדרכו יוכל העיתונאי המסורתי להתגנב חזרה לתפקידו. "ככל שהציבור יידע שאין הרבה מידע אמין, הוא יחפש את אותו עיתונאי מקצועי שהוא סומך עליו", מסכם למלשטריך לטר. "כשיהיה קשה להבחין בין המזויף לאותנטי, נזדקק למישהו אמין שיוכל לזהות את הפייק עבורנו".