לא לקאמבק הזה חיכינו: הסנדוויץ' המיתולוגי שאיבד את זה

רובן חזרו העירה. אני מניח שעבור רוב מי שקורא את המילים האלו, כנראה שלא מדובר בעניין יותר מדי משמעותי. עבור אלו שלא היו בעיר כשרובן הכו כאן שורשים לראשונה לפני כעשור, מדובר בכלום ושום דבר. עבורם רובן היא סתם עוד רשת מזון מהיר שמפזרת סניפים מסביב לתל אביב, איפה שהתחרות קלה יותר, שסוף סוף היתה לאמיצה מספיק כדי לפתוח סניף בלב המאפליה. עבורם, רובן היא רק עוד אחת. אבל עבור מי שזכה לקחת חלק במסיבת הנקניקים הכי טובה בצד ההוא של יהודה הלוי, רובן הייתה ונשארה שם זוהר בתולדות הכריך התל אביבי, כמי שהצליחה לייבא את הסנדוויץ' המיתולוגי שנולד כ-100 שנה קודם לכן בפארק אבניו בניו יורק. 

יותר מ-100 שנים של מיתולוגיה. הכריכים של רובן (צילום: מתן שרון)

וכעת, רובן חזרה העירה, אם כי בפורמט טיפה שונה מאותו לוקיישן קטן וביתי ביהודה הלוי. אחרי שהסניף המקורי נסגר ב-2015 (עם קאמבק קצרצר בקיץ 2017), המותג הפך לרשת שמתפזרת מצומת הפיל ועד לנהריה, ושינה את צורתו למותג המבורגרים די סטנדרטי עם כמה שאריות מהעבר הרחוק של יהודה הלוי. עכשיו, אחרי גלות ארוכה מחוץ לעיר, סניף חדש נפתח במרכז שרונה. כן, הוא כבר לא אותו הרובן מהשכונה, עכשיו הוא כלל ארצי, אבל האם ההתרחבות שינתה משהו בכריכי הקורנדביף המופלאים שהכרנו?

לא אותו הרובן שהכרנו. כריך רובן 200 (צילום: מתן שרון)

הסניף החדש בשרונה פועל במתכונת טייק אווי כבר זמן מה. בסוכות הם הבטיחו שאחרי החגים הם יהפכו את הבית השרונאי שלהם למסעדה של ממש, אבל עכשיו אנחנו באחרי החגים והסניף נשאר כשהיה – מטבח תפעולי עם כמה שורות של ספסלי פיקניק ברחבה חיצונית וזהו פחות או יותר. עם כל הכבוד להמבורגרים – והרי ידוע שאני רוכש כבוד להמבורגרים – רציתי לבדוק דווקא את המנות שנתנו לרובן את השם, כריכים ניו יורקים יהודיים מסורתיים. 

הפתיעו לטובה. הכנפיים של רובן (צילום: מתן שרון)

לכן הזמנתי צמד כריכים מבוססי קורנדביף: רובן 200 (שכיאה לשמו, מורכב מ-200 גרם פרוסות קורנדביף דקות, חסה, בצל, כרוב כבוש, חרדל ואיולי שום, כלומר, בעצם הרובן הקלאסי ללא גבינה מטעמי כשרות. 56 ש"ח) וה-NY Deli (קורנדביף מעושן מפורק בבישול ארוך עם בצל מקורמל, רוטב ברביקיו וציר בקר, מוגש עם חסה, בצל, כרוב כבוש, איולי כמהין ומיוזן. 58 ש"ח), יחד עם מנת כנפיים שהפתיעה לטובה, בעיקר כי אני לא מצפה מרוטב צ'ילי-ברביקיו להיות כל כך עדין ובציפוי פריך וקל (12 יח', 44 ש"ח).

נחמד ותו לא. כריך NY Deli של רובן (צילום: מתן שרון)

הכריכים, לעומת זאת, כבר לא הצליחו להפתיע לטובה. השנים שעברו הפכו את הרובן לכריך באוטומציה. לא כריך רע, בכלל לא, אבל כזה שיד אנושית לא מורגשת עליו. במקום לחם מדויק לכריך רובן, הגרסה העדכנית היא ג'בטה. אחלה ג'בטה, אבל סטנדרטית. פרוסות הבשר הדקות נפרסו בסיטונאות ופוזרו ברישול (כך שמרכז הכריך קיבל את מראה השכבות בחיתוך במרכז, אבל קצוות הכריך נשארו עם ירקות בלבד), הכרוב הכבוש השתלט יותר מדי על הטעם ולמרות שהביס הפריך מבחוץ ורך מבפנים עדיין היה מספק, ואפילו טעים, זה לא היה קרוב לחווית הרובן המושלמת שהכרנו. זו גרסה המונית שלו, כזו שהכינו עשרות אלפי פעמים באינספור סניפים עם יעילות מירבית.

>> בשבוע שעבר מצאנו חור בקיר עם אוכל רחוב יווני זול וטעים
>> איך להכין קורנדביף בבית? קלארו ושף רן שמואלי יעזרו לכם

כריך ה-NY Deli, שעובר קצת יותר עיבוד מסתם לזרוק את הקורנדביף על הלחמניה, היה מוצלח יותר מחברו נטול הבישול. תהליך הבישול של הקורנדביף נותן חוסר אחידות מעניין בעשיית הבשר, הרוטב בו בושל הבשר מצליח לאזן את הכרוב והרטבים מוסיפים טיפה טעם, גם אם לא את הטעם המובטח (אני לא יודע מה זה – אבל איולי כמהין זה לא), וגם זה לא מצליח להפוך אותו ליותר מכריך נחמד ותו לא. אני מודה, אם הייתי ניגש לבקר את רובן כרשת חדשה לחלוטין שפתחה סניף במרכז תל אביב הביקורת הזו היתה שמחה יותר, אפילו מחמיאה על כך שרשת מצליחה לייצר כריכים סבירים (אם כי בואו, הם לא זולים), אבל ביחס למה שרובן היה עבור תל אביב – קשה שלא להתבאס. פשוט אל תקראו לזה קאמבק. 

רובן שרונה, מנדלר אלברט אברהם 6, א'-ה' 13:00-23:00, ש' 20:30-23:00. 050-4226868