מאשפוז פסיכיאטרי לבמות הגדולות עם נינט: סיפור הסינדרלה של רומי קובוס

לרומי קובוס יש קול של שורדת. היא שרה בעדינות של מישהי שוויתרה על החיים יותר מפעם אחת, אבל עם כוח של מי שהצליחה להיאחז בהם בחזרה. "I want to disappear", היא שרה בסינגל מתוך אי-פי הבכורה שלה, "In My Mind", שיוצא החודש. האלבום הוקלט לפני שנה בלוס אנג'לס, עם המפיק המוזיקלי יוסי מזרחי (הקולקטיב), ובן זוגה של נינט, שקובוס מכנה "נינה". הייתה זאת נינט שתמכה בה בזמן שהייתה מאושפזת בשל הפרעות אכילה, ועודדה אותה לפתוח בקריירה המוזיקלית. "היא אמרה לי שהשירים שלי גורמים לה להרגיש את הלב", אומרת קובוס בגאווה. "היא נורא מרגשת. בהופעה הראשונה שעשיתי עם ההרכב החדש היא הייתה בארץ. ירדתי מהבמה והיא באה אליי, שתינו בכינו". 

"אני לא מאושרת, אבל טוב לי", ממשיכה קובוס ואומרת בראיון בבית קפה ביפו, יום לאחר הוצאת האי-פי. הדרך לשם לא הייתה קלה: האלבום מתעד את ההתמודדות של קובוס עם דיכאון, הפרעות אכילה וחרדות. האלבום מלא ברטוריקה של הרס עצמי: "There is no light in my mind", היא שרה בשיר הנושא, ובשיר "Dissappear" הסאונד החם והאקוסטי והשירה הנעימה נמצאים בקונטרסט חד למילים, שמתארות פגיעה עצמית: "Break the pills you take and cut your skin". לאורך האי-פי קובוס נשמעת "לא מפה", ולא בגלל ההפקה המאוד מהוקצעת והיפהפיה של מזרחי. אולי זה בגלל שהיא מתארת חוויות של אי-שייכות לאורך כל חייה, עד לאחרונה. 

קובוס, בת 20, היא בת לשני עורכי דין, אחות בכורה לשני אחים מהרצליה. בגיל 13 חלתה בדיכאון. "הפסקתי ללכת לבית ספר, ההורים לא הבינו מה קורה. הייתי מרדנית. עשיתי כל מה שאסור, הייתי ילדה עצבנית, כעסתי על החיים", היא מתארת. בגיל 14, בעקבות הערות שקיבלה, החלה לסבול מהפרעות אכילה. "מגיל קטן היה לי עיסוק בגוף שלי", היא אומרת. "הייתי מתעמלת מכשירים, בעייתית עם אוכל, נורא בררנית. זה התחיל כשהפסקתי עם ההתעמלות, לא השמנתי אבל עליתי קצת במשקל, התחלתי להתפתח ולהיות פחות ילדה, יותר נערה. קיבלתי תגובות מהסביבה על זה שעליתי במשקל, רובן טובות, אבל זה התחיל להפריע לי". 

כשהיא שמעה במקרה על דיאטה חדשה, ההידרדרות הייתה מהירה. ההורים שלה החליטו לאשפז אותה בתל השומר, במה שהיא מגדירה "אשפוז בכפיה, התקופה הכי נוראית בחיי. זה ההיפך מקבוצת תמיכה, יש שם תחרות. מהרגע שנכנסתי לשם עשיתי הכל כדי שיבינו שזה לא בשבילי. לא היה יום שלא בכיתי, התנגדתי להכל". 

כדי לצאת משם, היא עשתה משהו לא חוקי שהיא מסרבת לדבר עליו, אולם רומזת: "פרצתי מלא חלונות במחלקה". 

איך יצאת מהמצב הזה?
"מוזיקה, קודם כל. מהרגע שהתחלתי לכתוב באשפוז". 

השיר שהיא כתבה אז היה "Rain", שנמצא באלבום החדש. "הייתי על המזרון שלי במסדרון, לקחתי את הגיטרה, ואז בא לי לחן. הרגשתי שחרור מטורף, תחושה שאי אפשר באמת לתאר. כשיצאתי מהאשפוז נכנסתי לזה יותר, ועד היום זה תראפיה מבחינתי, לכתוב ולנגן". 

נינה 

נינט היא חלק בלתי נפרד מהאלבום. קובוס מתרגשת במיוחד כשהיא מספרת כיצד הפכה טייב ממושא הערצה לחברה תומכת. "הייתי הולכת להופעות שלה באדיקות מגיל 14, הכי גרופית", היא אומרת. "אמא שלי לקחה אותי להופעה שלה במקרה, ועפתי שם ברמות. אחרי ההופעה קניתי שני דיסקים, וכל הלילה שמעתי אותם בריפיט. הייתי הולכת כמעט לכל הופעה בשנתיים שלפני האשפוז. בהתחלה היא הכירה אותי כצופה בקהל, ואז דרך חבר משותף. אחרי זה התחלתי לשלוח לה שירים, והיא נורא אהבה אותם". 

בזמן שקובוס הייתה מאושפזת לטיפול בהפרעת האכילה שלה, טייב הגיעה לבקר ולשיר לה במחלקה בתל השומר. "היא באה אליי לאשפוז וניגנה, והשמעתי לה שני שירים", היא מספרת. "אחרי שהיא שמעה אותם, היא אמרה לי 'כשאת יוצאת מפה אני באה איתך להקליט'. וזה באמת קרה. היא עשתה קולות בהקלטה של 'Rain'. כשהיא מבטיחה, זה באמת קורה". זה לא נגמר שם: נינט הציעה לה להפיק אלבום עם יוסי מזרחי, בן זוגה, בלוס אנג'לס, אז היא טסה לשם לחודש, לבד בגיל 18. החוויה הייתה מכוננת, לא רק מוזיקלית. 

"זאת הייתה הפעם ראשונה ששמחתי לקום בבוקר, כי יש יום מדהים שמחכה לי", היא משחזרת. "פתאום אני לא חשבתי רק על הגוף שלי. זה שינה אצלי הרבה דברים. לא האמנתי שזה קורה, גם כשהייתי שם, זה ממש הרגיש כמו חלום. אני ויוסי, כל יום באולפן שמונה שעות – באולפן בהוליווד". 

לאחר מכן, נינט אימצה את רומי לחלוטין, ובחרה בה גם כמופע חימום לסיבוב ההופעות שלה בארץ. 

יש לך חשש מהתיוג כבת הטיפוחים של נינט?
"לא", היא עונה אחרי מחשבה. "היא אחת מהמוזיקאיות שאני הכי אוהבת ומעריכה, זה כבוד בשבילי שהיא כל כך אוהבת את מה שאני עושה, שזה מרגש אותה. הנתינה שלה מעוררת השראה. היא לא הייתה חייבת לבוא אליי לאשפוז, ללוות אותי בצורה הזו. שיתפתי אותה והיא תמכה בי בכל מה שעברתי, זה לא מובן מאליו". 

כשהיא לא מקליטה או מתאמנת, קובוס ממיסה את לבבותיהם גם של הסלקטורים הקשוחים ביותר בברקפסט, המועדון בו היא עובדת כברמנית. "הסלקטור שנהיה חבר טוב שלי הגיע לשיר שלי דרך חברים ונורא אהב", היא מספרת. מלבד זאת, קובוס חולמת על חו"ל, ורוצה להגיע לברלין בתוך שנתיים. "אני רוצה לכבוש את העולם. זה החלום", היא מסכמת.  

רומי קובוס, תיאטרון תמונע, שונצינו 8 תל אביב, שבת (24.8) 21:00, 50־60 ש"ח