"רבים אימצו כלבים, התפנה להם יותר זמן לדאוג לטיפולים שלהם"

ליאור כמרה, 30, בזוגיות, עלתה לארץ לפני 4 שנים מארצות הברית. למדה וטרינריה בארצות הברית ועשתה התמחות בבית דגן לאחר העלייה. למרות הקשיים של עצמאים בתקופה הזאת, הקורונה דחפה אותה להקים עסק בשם KorKivet, באמצעותו היא מגיעה לביקורי בית לטפל בחיות המחמד שלכם, על הקורקינט שלה שממש מאפיין כל תזוזה שלה בעיר. בתקופה הזאת היא משלבת בין עבודה כווטרינרית במרפאה של "גלעד ודניאל" לבין הקמת העסק החדש שלה.

איפה הקורונה תפסה אותך בחיים?
"במצב ביניים. גרתי עדיין עם כמה שותפות והייתי בשלב בזוגיות שכבר רוצים לעבור לגור ביחד, כמו את כולם זה תפס אותי באמצע ההליכה. מבחינת המקצוע זה העלה את כמות העבודה במקצוע כי הרבה אנשים אימצו כלבים והביאו אומנה".

עלית לארץ וישר בחרת לגור בתל אביב?
"אני תמיד אומרת שעליתי למדינת תל אביב. אני נורא אוהבת את האופי של העיר, החופשיות והנגישות. אנשים מאוד סקרנים ופתוחים לרעיונות חדשים. אני גם נורא אוהבת את הים ויש לי פה משפחה וחברים".

איך המשפחה שלך הגיבה כשהחלטת לעשות עלייה לישראל?
"עברנו לארה"ב כשהייתי בת 12 ונראה לי שהמשפחה שלי תמיד ידעה שאעלה לארץ. אחותי הקטנה עלתה לארץ אחרי התיכון ושירתה כחיילת בודדה דרך גרעין צבר, ואני עליתי בסוף הלימודים הווטרינרים. אני מאוד שמחה שעליתי לארץ, אני ממש אוהבת את החיים כאן".

מה גרם לך להחליט לעלות לישראל?
"תמיד הרגשתי שמשהו חסר לי בארצות הברית, למרות שאף פעם לא ידעתי בדיוק להגיד מה. נראה לי שיחסי האנוש החמים והקשרים בין אנשים בישראל היו מאוד חסרים לי, וגם הים, השמש והאוכל כמובן".

ליאור כמרה, הקורקינט וחבר. צילום: איליה מילניקוב

איך נולד לך הרעיון לפתוח עסק בתקופה הזאת?
"בנוסף למרפאה אני גם עובדת בסטארט אפ חדש בשם קומבה שמציע ביקורי בית של וטרינרים, הם עובדים במרכז הארץ ויש מסלולים בהם מבקרים את הלקוחות. נחשפתי לביקורי בית דרך קומבה, שזה אחלה רעיון ואחלה חברה, אבל גם הגעתי למקום שאני מרגישה שאני יכולה לתת שירות יותר אישי ונגיש. מאוד חשוב לי היחס בין המטופל לרופא, בין הבעלים של הכלב לכלב ואליי. היה לי מאוד חשוב לפתח את הקשר הזה. וגם לדאוג לעתיד שלי, להיות עצמאית ולנסות דברים חדשים ולצאת מאזור הנוחות שלי".

"הרגשתי שאנשים רוצים את זה, גם את היחס האישי וגם את השירות עד הבית והחלטתי שאני רוצה להתחיל עסק משלי. ישבתי עם חברה וחשבתי על שמות, ואני ביום-יום שלי נוסעת לכל מקום על הקורקינט וכך זה התגלגל לקורקריווט. כל כך התלהבתי מהרעיון ואהבתי אותו שזה הרגיש לי הדבר הנכון לעשות, בשלב הזה בחיים שלי וגם מה שאנשים רוצים ואיך שאני יכולה לעזור כמה שיותר בתקופת הקורונה הקשה כשלא כולם יוצאים מהבית".

איך השירות הווטרינרי החדש שאת מציעה עובד?
"כדי להקל על אנשים, ועל החיות שלהם, אני מגיעה עד הבית כדי לעשות טיפולים מונעים כמו חיסונים וזריקה נגד תולעת הפארק, שצריך לעשות לכלבים כל 3 חודשים. כמו כן, ישנם טיפולים נוספים כגון בדיקות עיניים, עור, ולטפל בחלק מבעיות שונות במערכת העיכול שאפשר לעשות בבית. עם זאת, יש דברים שאי אפשר לעשות בבית ולכן אני אעבוד בנוסף בשיתוף פעולה עם מרפאה כדי לתת מענה להיקף רחב יותר של טיפולים. לא פחות חשוב, המפגש האישי בבית הוא יותר רגוע ונינוח עבור החיות. ובתקופת הקורונה אוכל לעזור במיוחד לאנשים בקבוצות סיכון שחוששים להגיע למרפאות".

ממה את נהנית בעבודה האישית בביקורי הבית שלך?
"אני מאוד אוהבת את הקשר האישי עם המטופלים שלי, ההולכים על ארבע וגם ההולכים על שניים, ויוצרת איתם מערכת יחסים שמתפתחת לאורך זמן. חיות רבות חוות אי שקט ואף חרדה מעצם ההגעה למרפאה. כך רוב החתולים וחלק מהכלבים".

מה אנשים לא יודעים על השינוי בעבודה של הווטרינרים בתקופת הקורונה?
"בעקבות הקורונה היתה עליה משמעותית בעומס על המרפאות כי הרבה אנשים היו בבית ופתאום שמו לב לדברים שלא שמו לב אליהם לפני כן. הרבה אנשים אימצו כלבים חדשים והתפנה להם יותר זמן לדאוג לדברים שגרתיים ולהגיע לטיפולים".

ליאור כמרה, הקורקינט וחבר. צילום: איליה מילניקוב

מה מחזק אותך בימים האלו?ֿֿ
הפרגון והתמיכה של האנשים מסביבי מרגשים אותי ומחזקים ממש. המילים המעודדות שאנשים אומרים מחממות את הלב. זה לא קל להתחיל עסק, אבל הידיעה שאני עושה משהו שיכול לעזור לחיות ואנשים אחרים, מחזקים".

מה מדאיג אותך בימים האלו?
אי הוודאות בתקופה הזאת קשה לי. יש חוסר ידיעה כללית של איך דברים ימשיכו הלאה, גם לי וגם לכל האנשים מסביבי שאיבדו את העבודה שלהם. אני תמיד מאמינה שדברים מסתדרים בסוף, אבל גם עם האמונה הזאת, זה לא גורם לאי הוודאות להיות פחות מפחידה".

מהו הספוט התל אביבי שאת הכי אוהבת?
"אני ממש אוהבת לראות את השקיעה בים, ולשבת בבתי קפה, קפה שניאור תמיד היה הבית השני שלי. עכשיו זה קצת שונה, אבל אני מקווה שנחזור לשגרה בקרוב".

מה הכי תל אביבי בעינייך?
"כלבים בכל מקום. אנשים שהולכים בחוץ, החום, האוכל, הכל קרוב ונוח. מישהו שיושב לידך בבית קפה יכול להיות זר לחלוטין ואחרי חצי שעה של שיחה אנחנו הופכים לחברים טובים. אין על תל אביב".