זיבי סטארדאסט

ערב בסטארדסט: רק אם אתם חייבים קריוקי

צ'ייסרים מנצנצים וגולדסטאר מימית: הערב שלנו בסטארדסט הלך צעד אחד רחוק מדי לכיוון הטראש

סטארדסט. (צילום: שלומי יוסף)
סטארדסט. (צילום: שלומי יוסף)

מטרים ספורים ממועדון חשפנות ידוע לשמצה, מאחורי דלת מסיבית ומאבטח, נמצא הסטארדסט, שעד לפני כחצי שנה היה מוכר ברבים בשם הלא מפתה הטמפטיישן. אם זה היה תלוי בי, הייתי מסתובבת והולכת, אבל במשימות עיתונאיות כנראה משתנה לי האופי.

"מיי איי האב יור אטנשן, פליז?", שואל אמינם בדיוק כשאנחנו מתיישבים על הבר הריק. נראה שאף אחד לא מעז לצאת יותר בשבת בערב. "וויל דה ריל סלים שיידי פליז סטנד אפ?". האווירה בהחלט שיידי.

"אני לא שואל את זה בדרך כלל", פונה אלינו ברמן משופם בביישנות, "אבל איזו מוזיקה אתם אוהבים לשמוע?".

"וויר גונה האב אה פרובלם היר", עונה אמינם בחוצפה.

"המממ", החבר שלי דווקא חכך בדעתו (ידוע שבנים לוקחים שאלות כאלה ברצינות), "שנות ה־60, 70, 80".

"שנות ה־80?", זיק ניצת בעיניו של הברמן. "כל יום רביעי יש לנו ליין אייטיז. אנשים נהנים בטירוף. זה גם מביא הרבה מבוגרים".

"אבל איפה הקריוקי?", אני שואלת בחוסר סבלנות ומביטה על הטלוויזיה הענקית שמשדרת קליפים.

"אה, קריוקי זה רק בימי ראשון ושלישי", מתנצל הברמן.

"יול אקט לייק יו נבר סין אה ווייט פרסון ביפור", צועק אמינם בעוד הברמן שולף שתי כוסות צ'ייסר ומוזג לתוכן משקה סמיך עם נצנצים שנראה כמו לק ציפורניים יוקרתי. "זה צ'ייסר הבית שלנו. ערק, רום, חמוציות ואבקת קסם". אנחנו משיקים את הכוסיות ומרימים. "טעים?", הוא שואל.

"מכיר שאתה ילד ואתה חולה והרופא רושם לך תרופה מתוקה עם טעם לוואי?", אני מנסה להסביר לברמן את עננת הנוסטלגיה שהציפה אותי. אני שותה את קוקטייל הבית המכונה זיגי סטארדסט ("אין לי מושג למה") המכיל ג'ין, מלפפון, נענע, לימון ומעט שנאפס (43 ש"ח) שהיה נחמד, וחצי גולדסטאר (29 ש"ח) שהרגישה מדוללת.

"הא הא, איי גס דרז אה סלים שיידי אין אול אוף אס", הברמן מצטרף בקול רם מדי למוזיקה. אולי גם הוא קיווה שיהיה היום ערב קריוקי.

סטארדסט. (צילום: שלומי יוסף)
סטארדסט. (צילום: שלומי יוסף)

 

הווייב: מקום שלוקחים אליו מאהבת.

מרים: אמינם.

מוריד: המיקום.

מתנגן: להיטי מילניום.

מה חוגגים: יום הולדת 18 ויום הולדת 50.

אלנבי 35, תל אביב. 054-6635096