שוברים את הכללים
האם ייתכן שהתנהגות לא ישרה עוזרת ליצירתיות?
אף שהתנהגות שלא על פי כללים מקובלים נתפשת באופן שלילי בתחום האתיקה, הרי שבתחום היצירתיות היא נתפשת באופן חיובי בהחלט. שכן, כדי להיות יצירתי יש לא אחת לחשוב "מחוץ לקופסה" ולהפעיל דרכי חשיבה מגוונות, חלקן שוברות מוסכמות מקובלות. מאחר שהן מרמה והן יצירתיות קשורות בהתנהגות שלא על פי הכללים, ייתכן שאנשים שנוטים להתנהג במרמה דווקא הם אלה אשר יפגינו יצירתיות רבה. ואמנם, דמותם של נוכלי על בספרים ובסרטים רבים מתוארת בקווים מקבילים של רוע ושל יצירתיות. יתרה מכך, הקשר בין הונאה ליצירתיות לא פסח על התקשורת שהעניקה לברנרד מיידוף, שבעזרת תרגיל פונזי יצירתי העלים כ־20 מיליארד דולר של משקיעים, את הכינוי "גאון רשע".
הקשר בין יצירתיות למרמה עשוי ללבוש שתי צורות. מחד גיסא, תהליך היצירתיות עלול להוביל אנשים לנהוג במרמה. ואמנם, מחקרים בודדים מהשנים האחרונות הראו כי כשמעודדים אנשים לחשוב מחוץ לקופסה מעודדים אותם, במקביל, גם להתנהג יותר במרמה. מאידך גיסא, ייתכן כי לאחר שאנשים יתנהגו במרמה הם יפגינו יצירתיות במטלות עתידיות. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שלאחר ביצוע מעשה לא ישר אנשים מרגישים פחות כבולים על ידי חוקים, וכך ייטו לחשוב יותר ביצירתיות ולהעלות פתרונות שהם "מחוץ לקופסה" – או מחוץ למערך חוקים נתון – ולקשר בין מושגים בדרכים שלא עשו בעבר. לבדיקת השערה זו ערכו פרנצ'סקו גינו וסקוט וויטמות' (Gino & Witermuth) מחקר המתפרסם בכתב העת Psychological Science.
בניסוי הראשון השתתפו 153 נבדקים שביצעו כמה מטלות, שנאמר להם כי אינן קשורות זו לזו. המטלה הראשונה שהתבקשו הנבדקים לבצע הייתה מטלת יצירתיות, ובה הראו לנבדקים תמונה של כמה חפצים, והם התבקשו לבצע בעזרתם מטלה שהפתרון לה הוא שימוש לא מקובל בחפצים. בשלב השני התבקשו הנבדקים לבצע מטלה של פתרון בעיות לוגיות תחת לחץ זמן. הובטח לנבדקים כי כל המשיבים נכונה ישותפו בהגרלה שבה הם עשויים להרוויח דולר אחד עבור כל בעיה שיפתרו נכונה. עוד נאמר להם, כי בסיום כל מטלה יוקרן על מסך המחשב פתרון הבעיה ועליהם לציין על דף נפרד אם פתרו אותה נכון, ולהגישו לנסיין. בעצם ניתן פתח לנבדקים לרמות ולדווח על מספר רב יותר של בעיות שלכאורה פתרו נכונה (ללא ידיעתם, באמצעות תוכנת המחשב, אפשר לוודא אילו מהבעיות הנבדקים אמנם פתרו נכונה). לבסוף ביצעו הנבדקים מטלה נוספת בתחום היצירתיות, הבוחנת שימושים לא שגרתיים במילים.
צילום: שאטרסטוק
מעגל קסם
מניתוח הממצאים עולה כי כ־60 אחוז מהנבדקים רימו במטלת פתרון הבעיות ודיווחו כי פתרו מספר רב יותר של בעיות מאשר פתרו בפועל. הממצא המעניין הוא שאנשים שרימו הפגינו ביצועים גבוהים יותר במטלת היצירתיות השנייה, גם כשלוקחים בחשבון ומנטרלים את רמת היצירתיות ההתחלתית שלהם במטלה הראשונה.
מטרת הניסוי השני הייתה לבדוק אם אפשר לשחזר את תוצאות הניסוי הראשון, הפעם כאשר יוצרים תנאים המעודדים אנשים לרמות. בניסוי השתתפו 100 נבדקים. הניסוי כלל שתי מטלות, שנאמר לנבדקים כי אינן קשורות זו לזו: מטלה ראשונה של בעיות מתמטיות ולוגיות ומטלה שנייה של יצירתיות מילולית (כמו זו שבניסוי הראשון). ללא ידיעתם חולקו הנבדקים לשתי קבוצות. קבוצת הביקורת ביצעה את המטלות, וקבוצת ה"עידוד לרמות" ביצעה גם היא את המטלות, אך נאמר לנבדקים בה כי יש תקלה טכנית במחשב, וכי לאחר שמוקרנת כל בעיה מתמטית/לוגית עליהם ללחוץ על מקש הרווח, וכי אם לא יעשו זאת יופיע בפניהם הפתרון. עוד נאמר להם כי אף שאף אחד לא יוכל לדעת אם עשו זאת, הם מתבקשים ללחוץ על המקש מיד לאחר הקרנת הבעיה. ללא ידיעת הנבדקים, תוכנת המחשב עקבה אחר מספר הלחיצות על המקש כמדד להתנהגות של מרמה.
מניתוח הממצאים עולה כי 51 מתוך 53 הנבדקים שהיו בקבוצת ה"עידוד לרמות" אמנם רימו. עוד מתברר כי נבדקים שרימו במטלת המתמטיקה/לוגיקה הפגינו יצירתיות גבוהה יותר במטלת היצירתיות מאשר נבדקים שלא רימו (מקבוצת הביקורת).
אין ספק כי התנהגות לא ישרה גובה מחיר כבד מהחברה האנושית, אולם לא ברור: האם יש שכר כלשהו בצדה? מהמחקר הנוכחי התברר כי אנשים שזה עתה רימו מתנהגים בהמשך באופן יצירתי יותר. מדוע? הסבר אפשרי הוא שביצוע מעשה מרמה מאפשר להם לחוש כבולים פחות על ידי חוקים וכללים, מה שמאפשר חשיבה יצירתית ללא כבלים מחשבתיים. תוצאות המחקר מעלות שאלה מעניינת למחשבה. האם ייתכן כי התנהגות לא ישרה כה נפוצה כיום בחברות רבות, מאחר שעצם מעשה המרמה מעודד אנשים לחשוב ביצירתיות, דבר שמאפשר להם לספק לעצמם הסברים יצירתיים להתנהגותם הלא ישרה, מה שמאפשר להם להמשיך בה.