פול אוסטר: "אם טראמפ ישאר בשלטון זה סופה של אמריקה כדמוקרטיה"
הסופר הנערץ פול אוסטר התארח אתמול לריאיון לייב בדוקאביב, סיפר על ספרו החדש ועל ספרו הבא והקדיש חלק ניכר מהשיחה לבחירות בארה"ב בשבוע הבא. נחשו למי הוא מתכוון להצביע
"אנשים קונים רובים בכל אמריקה. יכולה להתפתח מלחמת אזרחים ברחובות. אם טראמפ יגנוב את הבחירות אני בטוח שעשרות מיליוני אנשים יצאו לרחובות, כי יש יותר מאיתנו מאשר מהם"
כשנסעתי ללמוד קולנוע בניו יורק ב-1993, אחי עמוס נתן לי שני ספרים – "עבדי ניו יורק" של תמה ג'נוביץ ו"הטרילוגיה הניו יורקית" של פול אוסטר. באחד מימי הראשונים בעיר לקחתי איתי את הספר של אוסטר ויצאתי לראות הצגה בסנטרל פארק. בדרך לשם נכנסתי לביקור במוזאון פריק שליד הפארק והתעכבתי מול ציור של ורמיר בשם "חייל ונערה מחייכת". לפני שיצאתי קניתי בחנות המוזאון גלויה של אותו ציור.
כשהגעתי לתיאטרון דלאקורט שבפארק התיישבתי על סלע לחכות לחלוקת הכרטיסים, והתחלתי לקרוא את הסיפור הראשון ב"הטרילוגיה הניו יורקית". מסופר בו על סופר שמתחזה לבלש ועוקב אחר מישהו. כמה עמודים מתחילת הסיפור הבלש יורד מאוטובוס בשדרה החמישית בצד הפארק וחולף ליד מוזאון פריק. מראה הבניין מעלה ברוחו את הציור של ורמיר שתלוי בפנים, והוא מנסה להיזכר בהבעה המדויקת על פניה של הנערה. האור הנשפך דרך החלון ומאיר את המפה הכחולה שעל הקיר בציור, נראה לו כמו אור השמש שעוטף אותו ברחוב. המפגש הפלאי הזה בין הסצנה שחוויתי בעצמי כשעה לפני כן לבין המפגש איתה בספר הדהים אותי, ומייד שלפתי את הגלויה מהתיק וכתבתי אודותיה לאחי.
אתמול פול אוסטר, שמאז טרילוגיית הסיפורים שפרסמה את שמו ב-1987 היה לאחד הסופרים הבולטים באמריקה, יצא מהספר והגיע למסך המחשב שלי בשיחת זום עם עיתונאית "הארץ" גילי איזיקוביץ'. השיחה נערכה במסגרת דוקו סטרים בחסות דוקאביב, לרגל הזרמת הסרט "פול אוסטר: דיאלוג", שבו הוא מספר על ספרו האחרון "4321" ועל הקשר שיש לו או אין לו לחייו שלו. זה גם היה נושא החלק הראשון של השיחה, לפני שאוסטר עבר לדבר על טראמפ ועל האופציה הלא בדיונית של מלחמת אזרחים בארה"ב.
"אנחנו לא חיים בתקופה של אנרכיה באמריקה. זה מה שדונלד טראמפ רוצה שנחשוב, אבל זה לא נכון. אמריקה במצב מאוד מסוכן היום. הבחירות שלפנינו – כולם אומרים את זה, והם צודקים – הן הכי חשובות שהיו לנו יותר ממאה שנה"
"4321" מספר על ארבעה אנשים בשם ארצ'י פרגוסון שהם ארבע התפצלויות של איש אחד. אוסטר מתאר את הספר כ"ארבעה רומנים בספר אחד". פרגוסון נולד בניוארק שבניו ג'רזי, בתאריך לידה זהה לזה של אוסטר, וחלק מהחוויות שחווה נגזרו מחייו של הסופר, אבל אוסטר אומר שהוא אינו בן דמותו (לקראת סוף השיחה הוא מציין את שמו של סופר אחר כפרגוסון החמישי).
"אני מדבר אליכם מברוקלין ביום קר ורטוב", פתח אוסטר ואמר. "זה לא רומן אוטוביוגרפי וההוכחה היא שלא היו לי ארבעה חיים, רק אחד. אבל האירוע שהניע אותי לכתוב את הספר הוא חוויה שחוויתי בגיל 14. הייתי בקייטנה בצפון מדינת ניו יורק ובמהלך טיול ביער עם כעשרים נערים פרצה סערה רצינית ואחד הבנים חטף מכת ברק ונהרג. עמדתי ממש לידו כשזה קרה. זה היה הדבר הכי חשוב שקרה לי בשנות התבגרותי, כי פתאום הבנתי שהאדמה שעליה הלכתי לא היתה יציבה כשחשבתי, ושהקו בין חיים ומוות הוא כמעט בלתי נראה. שנער יכול לנשום ולחייך שניה אחת, ולהיות מת שניה אחרי כן. הבנתי שהכל יכול לקרות לכל אחד בכל זמן. זאת היתה תגלית עמוקה בשבילי, ואני חושב עליה מאז. כתבתי עליה פעם ביצירה הלא בדיונית 'המחברת האדומה', אבל רציתי להשתמש בחוויה הזאת כבסיס ליצירה יותר גדולה. השאר בספר מומצא. יש אולי מקור אוטוביוגרפי לחלק מהדברים, אבל האופן שבו הם מתפתחים לא קשור למה שקרה בעולם האמיתי".
אוסטר המשיך וסיפר שבתחילת העשור כתב שתי יצירות אוטוביוגרפיות – "יומן חורף" ו"Report from the Interior", שבהן בחן לראשונה את ילדותו באופן רציני, והיצירות האלה הכינו את האדמה לרצונו להמשיך לחקור את ילדותו ביצירה בדיונית. "כשאתה מזדקן אתה מתחיל לחשוב על העבר הרחוק בצורה שאתה לא חושב עליו בגיל 30. העבר מקבל צבע שונה משהיה לו. ב-1979, כשסבא שלי מצד אימי גסס בבית חולים, ביקרתי אותו מדי יום. הוא היה אז בן 85 וסיפר לי שהוא חושב על ימי ילדותי בטורונטו. הוא ואחיו הצעיר ארצ'י – השם שהענקתי לגיבור '4321' – גרו בשכונה יהודית בטורונטו. היו שם הרבה אורתודוקסים ובשבתות הם היו שוכרים ילדים שידליקו עבורם את האור. סבא שלי ואחיו עבדו בזה. על זה הוא חשב בימיו האחרונים. הוא מעולם לא סיפר לי על כך לפני כן. זה מאפיין של ההזדקנות – אתה חוזר לתחילת חייך שמקבלת זוהר חדש".
מזיכרון הילדות של סבא שלו, אוסטר חזר לשאלה איך הוא כותב. "כל פעם שאני מתחיל לכתוב ספר חדש אני מרגיש שאני מתחיל מהתחלה. כל מה שכתבתי בעבר אין לו משמעות, כי כל ספר מציב דרישות שונות בפני הסופר. לכל ספר המוזיקה והטון שלו. כשאתה כותב ספר אתה צריך ללמד את עצמך איך לכתוב את הספר הזה. זאת החוויה הגדולה של אמנות. אין כללים. אין נוסחה. זה תהליך איטי ואורגני. יש ספרים שעבדתי עליהם 15 שנה. אחרים כתבתי בתוך שנה. אני אף פעם לא יודע למה לצפות".
"העולם נשלט על ידי העשירים מאוד, ואין סולידריות פוליטית בין המדוכאים. לכן במקום לשנות את העולם, הם נשמעים לסמכות שהם חושבים שתגן עליהם. לכן יש לנו מנהיגים איומים, גברים מרושעים שגורמים נזק נוראי לעמים שלהם"
מכאן איזיקוביץ' הובילה את השיחה למה שקורה באמריקה היום. מתברר שכשכתב את "4321" אוסטר חשב לקרוא לספר "פרגוסון", אך שינה את דעתו אחרי שמייקל בראון השחור נורה על ידי שוטר לבן בפרגוסון שבמיזורי ב-2014. כידוע, המקרה הזה חוזר על עצמו שוב ושוב, ומאז רצח ג'ורג' פלויד שהצית את אמריקה במאי השנה, היו עוד כמה אירועים דומים.
"אני רוצה להבהיר, לא היו מהומות באמריקה בגלל מותו של ג'ורג' פלויד", אמר אוסטר. "היו מקומות בודדים שבהם היו פעולות אלימות. היו מחאות באלפיים ערים. זאת היתה המחאה הכי גדולה בתולדות ארה"ב ו-99.99 אחוז מהמחאות היו שלוות. רוב האלימות נגרמה על ידי פרובוקטורים ימניים. אנחנו לא חיים בתקופה של אנרכיה באמריקה. זה מה שדונלד טראמפ רוצה שנחשוב, אבל זה לא נכון. אמריקה במצב מאוד מסוכן היום. הבחירות שלפנינו – כולם אומרים את זה, והם צודקים – הן הכי חשובות שהיו לנו יותר ממאה שנה.
"מסיבות שאני לא מצליח להבין טראמפ נבחר לנשיא דרך שיטת האלקטורים המטורפת באמריקה. זה היה הלם בשבילי כי ידעתי שהוא הונאה, בריון ללא כל רגש לחברה שבה הוא חי. הוא אחד האנשים הכי אנוכיים שהיו מעולם. הוא הרס את ארה"ב. הממשל רוסק. אנחנו מתקדמים לעבר משטר אוטוריטרי שמתקרב לפאשיזם. אם טראמפ יצליח להישאר בשלטון אני מאמין שזה יהיה סופה של אמריקה כדמוקרטיה. התוצאות יהיו איומות כאן ובעולם כולו. לכן הבחירות כה חשובות. בעבר לא הייתי מעורב פוליטית אבל הפעם אשתי סירי ואני עזרנו להקים קבוצה בשם 'סופרים נגד טראמפ'. כשהתחלנו היינו שבעה ועכשיו הקבוצה מונה כאלף שמונה מאות אנשים. המטרה שלנו היא לעודד אנשים, בעיקר צעירים, לצאת להצביע".
אוסטר שלח את הצופים לאתר של הקבוצה ומספר על אירוע בהנחייתו שייערך ב-5 בנובמבר, יומיים אחרי הבחירה, "כי אנחנו כמעט בטוחים שעדיין לא נדע מי ניצח. באירוע ישתתפו שלושה סופרים – סלמן רשדי, המשוררת נטשה טרתוויי, והמסאית רבקה סלנט. נדון בשאלות האלה: מה קרה? מה קורה עכשיו? מה צריך לקרות הלאה?"
"בעבר לא הייתי מעורב פוליטית אבל הפעם אשתי ואני עזרנו להקים קבוצה בשם 'סופרים נגד טראמפ'. כשהתחלנו היינו שבעה ועכשיו הקבוצה מונה כ-1,800 אנשים. המטרה שלנו היא לעודד אנשים, בעיקר צעירים, לצאת להצביע"
אוסטר המשיך והביע חשש שטראמפ לא יקבל את התוצאות ובעקבות כך יתפתח כאוס. "אנשים קונים רובים בכל אמריקה. יכולה להתפתח מלחמת אזרחים ברחובות. אם טראמפ יגנוב את הבחירות אני בטוח שעשרות מיליוני אנשים יצאו לרחובות, כי יש יותר מאיתנו מאשר מהם. רוב האנשים לא אוהבים את טראמפ אבל בגלל המניפולציות של שיטת האלקטורים הם אוחזים בכוח. זה רגע מפחיד – התקופה הכי אפלה באמריקה מאז סוף מלחמת האזרחים ב-1865".
ומה המשמעות של האפשרות הזאת לגבי שאר העולם? "העולם לא עובד יותר", אמר אוסטר. "המערכות שבנינו לנהל את חיינו לא ממלאות את הצרכים של רוב האנשים בעולם. הכלכלה העולמית עזרה לכמה אנשים וריסקה אחרים. אנשים מבולבלים ולא מסופקים, וכשהם מבולבלים הם פונים לפתרונות פשוטים ורוצים מנהיגים חזקים. הרעיונות של דמוקרטיה פחות חשובים מלהרגיש בטוחים, והם פונים לאנשים הלא נכונים שהופכים הכל ליותר מסוכן עבור כולם.
"העולם נשלט על ידי העשירים מאוד, ואין סולידריות פוליטית בין המדוכאים. לכן במקום להפוך לקבוצה מאוחדת ולשנות את העולם, הם נשמעים לסמכות שהם חושבים שתגן עליהם. לכן יש לנו מנהיגים איומים בסין, ברזיל, ארה"ב, פולין, הונגריה, הפיליפינים. אלה גברים מרושעים שגורמים נזק נוראי לעמים שלהם". הוא לא הזכיר את ישראל ברשימה הזאת אבל מתוך ההקשר בין השאלות לתשובות ברור שאנחנו שם.
לסיום סיפר אוסטר סעל ספרו החדש שיצא בקרוב. "אני עובר עכשיו על ההגהות של ספר על הסופר סטיבן קריין שחי בסוף המאה ה-19 ומת בגיל 28 משחפת. הוא כתב המון והתפרסם בעיקר בשל 'התג האדום של האומץ' שפרסם בגיל 23. זה הרומן המהותי היחידי שנכתב על מלחמת האזרחים. קריין הוא המודרניסט האמריקאי הראשון. היו לו חיים מרתקים מלאים הרפתקאות ואירועים מוזרים. אחרי שסיימתי את '4321' חזרתי לקרוא את קריין והבנתי כמה גדול ומדהים הוא כסופר. חשבתי לכתוב עליו ספר קטן ונחמד כדי להביע את הערכתי. זה התפתח ל-800 עמודים כי יש הרבה מה להגיד. אני מספר את סיפור חייו וגם מתבונן ביצירותיו. אף פעם לא עשיתי דבר כזה ושאלתי את עצמי למה אני עושה את זה. הבנתי שסטיבן קריין הוא פרגוסון החמישי. למרות שהיה בן של כומר מתודיסטי, הוא נולד בניוארק ניו ג'רזי כמוני וכמו הפרגוסונים".
השיחה המלאה בדף הפייסבוק של דוקאביב: