תל אביב הצביעה שייק שאק: עמדנו בתור הכי ארוך ביום הבחירות

נסכם 70 דקות של חוויית שייק שאק בישראל: יא אללה. רשת ההמבורגרים-שייקים האמריקאית המדוברת חנכה היום, יום שבתון הבחירות, את הסניף הראשון שלה כאן אצלנו באגן המזרחי של הים התיכון. הסניף הראשון הנפתח מול דיזינגוף סנטר, יש מקומות ישיבה רבים במרפסת מקורה (כמו בחו"ל!), שלטים נוצצים (כמו בחו"ל!) והבטחה אחת: שייק שאק (כמו ב– הבנתם).

>> נזכרנו ביום ההוא שהלכנו לעמוד בתור בפתיחה של סבן אילבן

המקום הודיע שייפתח לקהל ב-12:00, אחרי כמה ימים שבהם התגרה בעוברים ושבים עם כניסה למוזמנים בלבד. אנחנו הגענו ב-11:30 לתור די מכובד שהתנשא למרחק 50 איש לפחות. צוות רב ומיומן (כולל צוות שיק שאק מקצועי שהגיע מארצות הברית) קולט את הבאים ומכוון את התור במקצועיות אין קץ, מסביר ומאיר פנים לממתינים. העובדים מחלקים תפריטים בתור ומסבירים בסבלנות על המנות השונות. תחושה משונה. קוראים לזה "אמריקה".

חולדאי? ברביבאי? המבורגר? התור בפתיחת שייק שאק (צילום: יעל שטוקמן)

התחושה התפוגגה כשלפתע התלקח ריב סוער בין שתי נשים בתור, סביב סוגיית מי הייתה קודם בתור, וההיא האשימה את זו שהיא דחפה את הילד שלה בדרך אל ההמבורגר הנכסף. "אני???", ענתה לה הזו בהשתוממות ובעלבון, "אני בחיים לא אדחוף ילדים, בטח לא בשביל המבורגר". אבל בשביל המבורגר ושייק? דילמה, לא נכחיש.

בינתיים השעה 11:40 ובתור עומדים בסבלנות כבר 80 איש לפחות. ממוצע הגילאים מפתיע. הנחתי מראש שרוב המסתערים יהיו בגיל העשרה, אך יש לא מעט מבוגרים שטוענים כי זו הייתה ההתמכרות שלהם בארה"ב ואחרים שסתם סקרנים ושלא היה להם משהו טוב יותר לעשות ביום הבחירות, כמו נגיד פאקינג להצביע. התור כבר כל כך ארוך שיש תור לתור, כלומר, עשרה אנשים אחרי כבר מציבים מחסום וניצב דורמן קשוח עם משקפי שמש שלא מותיר לאנשים נוספים להגיע לעמוד בתור. "לפחות עד שיתרווח", הוא מבטיח להם.

התור הענק מזמין כמובן מהעוברים והשבים תגובות קלאסיות ועתירות קלאס נוסח "מה, מחלקים פה משהו בחינם?" או "לא אכלתם המבורגר בחיים? כולה המבורגר", וכמובן גם "אין לכם משהו טוב יותר לעשות?", אם כי אף אחד לא ניצל את המצב לתעמולת בחירות. וחבל. נסכם: סתם קנאים. למה, לכם יש משהו טוב יותר לעשות מלחכות להמבורגר שאק-סטאק עם מילשייק שוקולד-וניל? לא נראה לנו.

סדר מופתי, אמריקה! שייק שאק, מבט על התור מבפנים (צילום: יעל שטוקמן)

השעה 11:55 ובתור כבר מתחילים לגלות סימני מצוקה, קריאות "נוווווו" נשמעו מכל עבר ומתחילים מסביב לחשושים מודאגים שבשייק שאק עלולים לאחר ולא לפתוח בול ב12:00. אני דווקא סומכת על האמריקאים, אמרתי לזו שלפניי בתור. והיא אמרה לי: "תכלס, אין מצב זה מצליח פה. זוכרת מה עשינו לסטארבאקס?". אם אני זוכרת, עניתי לה. אני עוד אכולת געגועים לדנקן דונאטס!

הפלא ופלא, בשעה 11:59 על השעון מתחילה הספירה לאחור. בשעה 12:00 בדיוק נפתחים השערים לקול תרועת המון התור. אמרתי לכם אמריקה. בפנים, בעמדת ההזמנות, סדר מופתי. יש המון אנשי צוות שניכר כי הצליחו לאזן ולהרגיע את הכאוס שהיה עלול להשתולל במקום.

עיניייייי זלגו דמעות של אושרררר. המנה הנכספת, שייק שאק (צילום: יעל שטוקמן)

חלפו עשר דקות בדיוק מהרגע שבו הזמנתי עד שקיבלתי את ההזמנה. עברו 60 דקות בדיוק מהרגע שנעמדתי בתור עד הרגע שנעצתי ביס אימתני בהמבורגר של שייק-שאק. ותקשיבו, היה שווה כל דקה. טעים, מושלם כמו שזכרתי, ובעיקר באמת לא "כולה עוד המבורגר" כמו שהלעיזו הקנאים מחוץ לתור. אז לא, אנשים מחוץ לתור, זה ממש לא "כולה המבורגר". זה המבורגר מושלם. כמו בחו"ל. אמריקה.  
>> שייק שאק דיזנגוף, מול דיזנגוף סנטר