שלח לך: המופע "במדבר דברים" ייקח אתכם למסע מרתק במדבר

יש רגע אחד נוגע שממשיך ללוות אותי גם לאחר היציאה מאולם התיאטרון: קבוצה קטנה של רקדנים, קרובים זה לזו, גופם רכון קדימה וכפות ידיהם קרובות לרצפה, נוגעות לא נוגעות. הצעד המהוסס והבטוח בה בעת נדמה כשייך לעולם בעלי החיים, אלה שלומדים מהר מאוד להתנהל בזירת הטבע. במקרה של יצירת המחול החדשה שיצר תמיר גינץ ללהקתו הבאר שבעית קמע, הטבע הזה הוא המדבר ורקדני הלהקה רוקדים את פניו השונים בכישרון ומפגינים יכולת.

הם פוסעים בדריכות על קרקע המדבר הלוהטת ונעים עם הרוחות העזות שנהמתן משולבת בפס הקול המקורי והמוצלח שיצר לעבודה המוזיקאי אבי בללי מנקמת הטרקטור, ששיתף פעולה עם אוהד נהרין ובת שבע בעבודה "קיר" לפני כמעט רבע מאה. גם המעברים החדים בין התנועה הנינוחה והמתמזגת לבין פרצי אנרגיה והנפות גדולות מהדהדים את הטבע ואת מעברו בין היום הלוהט ללילה הקר. מלווים בקרקורים וצרצורים של בוקר מוקדם, גולשים הרוקדים, עטויים בקפוצ'ונים המזכירים כיסויי ראש של יושבי המדבר, אל תוך צינת הלילה – הבמה מוחשכת, הרוח מנשבת ולרגע נדמה שגם הטמפרטורה באולם צונחת.

תוך שהוא יוצר קומפוזיציות מעניינות, ובזמן הבלטת כמה מחולות דואט וטריו יפים במיוחד, גינץ מצליח להעמיד עבודה שמציעה לקחת את הצופה למסע במחוזות הטבע הרחוקים. גינץ עצמו, שכבר שנים עובד בבאר שבע ולאחרונה גם עבר להתגורר בה, מכיר בוודאי את המדבר ומבקש לחלוק עם הקהל משהו ממנו.

המהלך שעלול להיות יומרני מתברר כמוצלח בזכות המינימליזם שנקט הכוריאוגרף. הכוריאוגרפיה מאפשרת את השתהות המבט על הרקדנים וכן את היכולת לעקוב אחרי המהלכים שלהם. השפה התנועתית משלבת בין טכניקה של בלט קלאסי – שגינץ בקיא בה, בין היתר בזכות העובדה שצמח כרקדן וכיוצר בלהקת בת דור -עם שפה של מחול עכשווי. השילוב הזה הופך את "במדבר דברים" (אני גם מחבבת את השם) ליצירה שההנאה ממנה אינה מוגבלת ליודעי הח"ן בתחום ואפשר לומר שיש בה משהו קומוניקטיבי במובן המאוד מקורי של המונח.

חשוב לציין את השימוש הדרמטי בעיצוב התאורה של שי יהודאי, שבמידה מסוימת גם עורכת את עבודת המחול – כאשר הבמה מוצפת באור אדום לוהט או כשהיא הופכת את החלל לסמיך יותר לעת ערב. גם פס הקול, כאמור, מוסיף רובד לחוויה. הוא כולל לצד קולות הטבע גם קטעי תיפוף ודרבוקות ומוזיקה קלאסית, והכל מתמזג היטב ותומך במחול. יפה החליטו בלילי וגינץ להמשיך להשמיע את המוזיקה גם אחרי ירידת המסך כדי שזו תלווה אותנו בדרך החוצה אל נופה האורבני הדחוס ואל קולותיה של העיר הגדולה והשוקקת.

השורה התחתונה: ריקוד טוב וקומוניקטיבי במדבר