הדרך לשיפור השפה הזרה מתחילה בשיחה עם קשיש

אם המאה התשע עשרה התאפיינה בבהלה לזהב, והמאה העשרים התבססה על בהלת הטריטוריה, הרי שהמאה העשרים ואחד תיזכר לעד כעת הבהלה לדרכון הזר. (סתם, האמת שזו תקופת הבהלה למידע, אבל תזרמו שניה, זה פתיח חמוד לאייטם). אזרחות אירופאית/אמריקאית הפכה מצרך נחשק יותר מדירה עם קו ראות לים ותל-אביבים שנושאים עיניהם לארצות קרות נצפים מקוששים קרובים עם קשר דם מוטל בספק. זו כנראה הסיבה שכאשר הקים ד״ר יאיר בן-דוד, מרצה לפסיכולוגיה של המוסר, את המיזם ההתנדבותי ׳שפה משותפת׳, נתקל בהיענות מרשימה מצד סטודנטים צעירים שקפצו על ההזדמנות להתאמן בדיבור בשפה זרה.

״לא תמיד יש על מה לדבר. משתתפת אחת אמרה שזה הרגיש לה כמו דייט כושל״

מהות הפרויקט, שהוקם לפני מעל שנתיים וחצי ועכשיו בדרכו להתרחב לאיזורים נוספים, הוא קישור בין צעירים שמעוניינים לשפר כישורי שפה, לבין קשישים דוברי שפות זרות שזקוקים לאנשי שיחה. ״רצינו לייצר מסגרת בה סטודנטים נפגשים עם קשישים לא כדי להתנדב ולתת״ מספר בן-דוד, ״אלא גם כדי לקבל משהו. הקשישים תורמים גם, וזה נותן להם תחושת משמעות. המטרה היא לא ללמד, אלא בעיקר לשמר שפה.״ כרגע פועלת שפה משותפת בתל-אביב וסביבותיה, בכפר-סבא ובירושלים, אולם כוונתו של בן-דוד ושל שותפיו נועה נורליאן ודור סמית׳ היא להתרחב גם לאיזורים גיאוגרפיים נוספים בארץ. עוד מתוכנן לייצר בקרוב דף המלצות לזוגות המפטפטים, שיכיל נושאים לשיחה ואף המלצות לסרטים, שכן, על פי עדותו של בן-דוד ״לא תמיד יש על מה לדבר. משתתפת אחת אמרה שזה הרגיש לה כמו דייט כושל.״ במקרים כאלה ייערך ציוות מחדש, אולם זיווגים רבים דווקא מצליחים.

בן-דוד מספר על כאלה שנהנים מההתפתחות הלימודית, ואחרים שדווקא מתאהבים בפרטנר. הוא עצמו צופה יחד עם אשה בת תשעים בתוכניות ריאליטי ומקשקש עמה באנגלית. ״אין שום פורמט או תוכן שחייבים להעביר בפגישה. הזוג מחויב להיפגש אחת לשבוע למשך 45 דקות וזה הכל. אנחנו מייעצים בהתחלה, בודקים שהכל הולך כמו שצריך והשאר זה עליהם.״ למעט שני מקרי מוות טבעיים ובלתי נמנעים, המיזם מתנהל בצורה חלקה ואף זוכה לעזרה מבחוץ. בן-דוד הצליח לייצר שיתופי פעולה עם גופים שאחראים על קשרים בין דוריים, האגף לניצולי שואה בעיריית ירושלים, בתי אבות רבים, האגף למעורבות חברתית באוניברסיטת תל-אביב, עיריות תל-אביב וירושלים והסוכנות היהודית. הוא אף קיבל מימון מהקרן החדשה סביב קישור בין דוברי ערבית ומקרן הורביץ שתורמת למיזמים שקשורים לגיל השלישי ואחראית למשכורת היחידה בפרויקט, אותה מקבלת נורליאן, שאחראית על מחלקת השידוך. בצד המנהל״י הם מקבלים סיוע מעמותת מל״י (המרכז לאזרחים יוזמים), שמתמחה בהתנהלות מול קרנות. אולם מדבר אחד מאוכזב בן-דוד. ״חשבתי שיהיו שפות יותר אקזוטיות כמו יידיש וכאלה, אבל לצערי יש ביקוש בעיקר לשפות המקובלות – אנגלית, צרפתית, ספרדית, גרמנית.״ שמישהו יספר לו שאי אפשר להגר ליידישלנד ולהשיג מילקי בזול.
שפה משותפת, טלפון: 0506443605. אתר, פייסבוק