תבוא נקי: מותג הקוניאק פייר פראן מגיע לישראל
בית הקוניאק המוערך פייר פראן, שעושה בימים אלה עלייה לישראל, לא מפחד מהתדמית הקלאסית־שמרנית של נוזל האלים. תשאלו את אבירם כץ, שבירר אם אפשר לשתות אותו בצ'ייסר וגורש מהאולם
מכירים את הבדיחה על האיש שבא לקרקס ושואל אם הם מחפשים עובדים? "כן, אבל בתור מה אתה יכול לעבוד אצלנו?", שואל מנהל הקרקס. "בתור גמד", עונה האיש. "אבל אתה 1.70 מ'…". "כן", עונה האיש, "הגמד הכי גבוה בעולם!".
הנה חדשות טובות לחורף: בית הקוניאק המוערך פייר פראן (Pierre Ferrand) עושה עלייה לישראל. פייר פראן הוא בית קוניאק גדול ומוערך, אבל לא גדול כמו הגדולים באמת.
מדובר באחד הבתים המסקרנים, המוצלחים והמסורתיים בקוניאק – זה לא קוניאק לשתות בצ'ייסר או לערבב עם טוניק (תאמינו לי, שאלתי את הנציג במסיבת העיתונאים וכמעט גורשתי מהחדר), אלא קוניאק שלא מפחד מהתדמית הקלאסית, כמו שקוניאק תמיד היה: משקה ששותים נקי.
מצד שני, מדובר במותג שרחוק שנות אור מפלצנות: השגריר שבא לבקר בארץ בכלל ממליץ על כוסות הטוליפ הצרות יותר אם רוצים ליהנות מהמשקה כמו שצריך, ומציע לוותר על כוסות הסניפטר הרחבות. מהרעיון להגיש קוניאק מעל כוס עם מים רותחים – שריד משנות ה־80 שעדיין רואים פה ושם – הוא בכלל מזדעזע. "החום מנדף את האלכוהול ואז זה כל מה שמרגישים באף", הוא אומר. זה לא משהו שכל טועם מקצועי לא יודע, אבל לא יצא לי לפגוש הרבה בתי קוניאק שמצהירים זאת בגאון – הרי הסניפטר והכוס המחוממת הם חלק מהדאווין שמשרת את תעשיית הקוניאק.
הענבים של בית פראן מגיעים רק מאזור גראן שמפן (Grande Champagne), האזור הנחשב של קוניאק, והשליטה שלהם על כל התהליך מלאה: גידול הענבים, מועד הבציר, ייצור היין, הזיקוק וכמובן היישון. ואם זה נשמע כמו עניין של מה בכך, הרי שמדובר במחזה נדיר למדי בקוניאק. גם בתהליך היישון יש לחבר'ה שם טריק נחמד – שני מרתפי יישון – האחד מרתף יבש (שבתהליך היישון בו המים הם הראשונים להתנדף) והשני מרתף לח (ובו דווקא האלכוהול מתנדף ראשון).
הבית מייצר מגוון רחב של קוניאקים, ליקרים, וגם ג׳ין (Citadelle) ורום (Plantation), שבינתיים לא מיובאים לארץ. אל תחפשו כאן את ציון ה־vs, vsop ו־xo הרגילים, כיוון שכאן לא מציינים את דרגת היישון על הבקבוקים אלא מסתפקים בשמות לכל משקה.
ארבעה בקבוקים ששווה להכיר
Pierre Ferrand Ambre
המקבילה לרמת ה־vs, אם מתעקשים. ממוצע היישון כאן עומד על עשר שנים, אך מדובר בקוניאק רענן מאוד, פרחוני, נקי מאוד. העץ כלל לא מורגש כאן, ואין את המתיקות המסוימת שלעתים פוגשים בקוניאקים צעירים. מדובר במשקה מצוין שמתחשק לשתות בלי סוף. להוריד אותו בצ׳ייסרים זה לעשות לו עוול, אבל גם אין צורך לקחת אותו ברצינות רבה מדי. מבחינתי, צריך לשתות אותו נקי בלואו בול או אולי עם קוביית קרח (רק אל תגלו לשגריר), ואם יש לי מספיק ממנו אני מוכן לא לזוז מהבית עד שייגמר החורף.
220 ש"ח
Pierre Ferrand Reserve
כאן ממוצע היישון עומד על 20 שנה, נתון שמביא עמו יותר פרי, קינמון ומתיקות. משקה מאוזן וחנפן.
330 ש"ח
Pierre Ferrand Selection des Anges
שמו של המשקה הזה בתרגום חופשי הוא ״חלקם של המלאכים״, והכוונה היא לחלק של הקוניאק שמתאדה בתהליך היישון. כשאנחנו מדברים על יישון של 30 שנה המלאכים מקבלים וואחד אספקה, ובשביל קוניאק כזה שווה להיות מלאך. חרף היישון הארוך, אין כאן מתיקות או תחושה מכבידה מדי.
600 ש"ח
Pierre Ferrand Abel
כאן אנחנו כבר מדברים על קוניאק נדיר ומיוחד, ממש לא משהו ששותים כל יום. עם ממוצע יישון של 45 שנה מתקבל נוזל עשיר ומרוכז. פירות יבשים, קליפת תפוז, טבק ועור – שלל ריחות וטעמים שקופצים מהכוס. ועדיין, כמו כל מה שטעמנו, הכל יושב באיזון נהדר, מבלי שנוכחות החבית תשתלט על העסק. משקה מהודר, המחיר בהתאם, אבל זהו באמת נוזל האלים.
2,200 ש"ח
