זה זמן מורן

אחרי שתחנות הרדיו הפגינו אדישות והמורים ב'רימון' העליבו אותה, מורן אוליאל מוציאה אלבום ראשון של אלקטרו-פופ ושומרת על אופטימיות מופלאה. ראיון אישי

מורן אוליאל. צילום: יח"צ
מורן אוליאל. צילום: יח"צ
31 בדצמבר 2013

דרכה של מורן אוליאל בתעשיית המוזיקה הישראלית היא דרך חתחתים. בגיל 30, אחרי שנאלצה להתגבר על קשיים רבים, החל מאדישותן של תחנות הרדיו הגדולות וכלה בעלבונות ממוריה ב'רימון', היא מוכנה לצאת החוצה עם האלבום הראשון שלה וטוענת: "אני עוברת חוויה מדהימה, היום אני נמצאת במקום טוב."

מה בעצם דחף אותך להתחיל לעבוד על האלבום?
"זה היה לאחר שעברתי מספר אודישנים לתוכנית הריאלטי 'The Voice 2'. הייתי באודישן שהרגיש טוב, אבל לא התקבלתי. חזרתי הביתה וחשבתי שאני רוצה שהיקום ייתן לי הרגשה שאני בכיוון הנכון. חבר מוזיקאי אמר לי שאני לא יכולה לשים את כל הקלפים שלי על תכנית ריאלטי, ואני צריכה לקחת את החומרים, להיכנס לאולפן – ולהתחיל להקליט."

איך זה התקדם משם?
"לקח לי זמן למצוא מפיקים בשוק, ובסופו של דבר הגעתי לגיא מר מ'הדג נחש'. היה בינינו חיבור מוזיקלי שהפך עם הזמן לחברות. אני כותבת את השירים וגיא מלחין אותם. אנחנו עושים את העיבודים ביחד, אבל ההפקה המוזיקלית היא לגמרי שלו."

מה סגנון המוזיקה שאתם יוצרים?
"פופ, אבל ההפקה אלקטרונית, אז מעין אלקטרו-פופ. לי גם חשוב לכתוב את השירים ולא לקחת את הטקסטים מאנשים אחרים, כדי שזה ישקף את החיים שלי."

את חושבת שהעבודה עם גיא שינתה במשהו את המוזיקה שלך? אחרי הכל ל'הדג נחש' יש סגנון מוזיקה מיוחד משלהם.
"מהרגע הראשון לא היה אפילו צורך לדבר על סגנון מוזיקלי. התאהבתי בכל שגיא עשה, ולכן החיבור בינינו היה מידי. אני כותבת על זוגיות ועל החיים האישים שלי, וזה שונה מ'הדג נחש' שכותבים יותר על פוליטיקה, כסף ובחורות. זה תהליך, אבל מצאנו את עמק השווה, ואני קצת מתקרבת לסגנון שלו. למשל, בסינגל 'מה שזה עושה לי', הבתים הם בסגנון של דיבור. אתה נפתח פתאום לעולמות אחרים, אני חושבת שזה יפה."

בתוך הווית המוזיקה הישראלית, בה יש הרבה דברים שמאד דומים אחד לשני, את חושבת שיש גוון מיוחד למוזיקה שלך?
"אני חושבת שמה שאני עושה הוא ייחודי. אין הרבה זמרות פופ ואין הרבה זמרות שעושות הפקה אלקטרונית. 90% מהאמנים שמצליחים בארץ שרים בסגנון ים-תיכוני, וזו רוב המוזיקה שמושמעת ברדיו."

אם כבר מדברים על רדיו, מה היכולת שלך בתור מוזיקאית לא מוכרת להגיע לכמות מאזינים רבה?
"בתחילת הדרך החלטתי להיות עצמאית ולעשות יח"צ לעצמי, אבל לא היה לי מושג במה מדובר. כשהוצאתי ביוני את 'מה שזה עושה לי', פרסמתי אותו ב'לינקטון' ואמרתי לעצמי שיש כמעט 1000 אנשים ברשימת התפוצה, אז אנשים ישמעו את המוזיקה. זה לא עובד ככה. רוב התחנות המוכרות נוקטות בקו של לא להשמיע אמנים חדשים. אנשים אמרו לי שהמוזיקה טובה אבל הם ממעטים להשמיע אמנים חדשים. זה קשה נפשית לעכל שלא מוכנים להשמיע אותך כי אף אחד לא מכיר את השם שלך, במיוחד אחרי שהשקעתי את חסכונות חיי באלבום הזה."

ובכל זאת, יש תחושה של אופק חיובי?
"זו שאלה קשה. אני אופטימית אבל אני לא יודעת איך לשבור את המעגל הזה. גיא אומר שעדיף להיות מרוכזת בעשייה ופחות בהצלחה, ואולי זה יגיע עם הזמן. לפני כחודש יצא לרדיו סינגל ראשון שלי שנקרא 'שיטחי' שהוא בעצם השיר הכי אישי באלבום, על אבא שלי, איתו אני לא נמצאת בקשר. אתה כותב את הטקסט בין ארבע קירות, ופתאום זה משומע ברדיו, זו הרגשה שאי אפשר לתאר. אני רוצה שאנשים ישמעו את המוזיקה – אתה כותב את החתיכות של החיים שלך, אז לפחות שתהיה לי הגאווה שאנשים ישמעו ויתחברו אליה."

גיא מר מספר על מורן:
"אני עובד עם מורן באולפן 'קאבום'. היא אחת מאמניות הדגל, ואנו עובדים איתה על פרויקט באווירה חו"לית. אנחנו מאד מאמינים בה, והיא מקבלת אחלה תגובות. היא בחורה רצינית ועקשנית שלא מוותרת בקלות, וזו תכונה מאד חשובה בתעשיית המוזיקה."

קישורים: