תיאטרון נוצר
תיאטרון נוצר בבת ים נותן לנו הסטודנטים אפשרות לצאת לבילוי אחר, חתרני יותר וזול יותר, בדיוק מה שאנחנו מחפשים
כל מה שרציתי היה ללכת לתאטרון נוצר בבית ים לחוויה שכולה תאטרון פריפריאלי, חתרני, בועט, יוצא דופן, אינטימי, אותנטי והכי חשוב – עם חניה חינם, אבל כשהגעתי לבניין גיליתי שתכניות לחוד ומציאות לחוד. מסתבר שאחד השחקנים מבין חמשת שחקני ההצגה "הר", הצגה אקטואלית אודות החיפוש הישראלי אחר מנהיג, מאושפז בבית חולים ולכן ההצגה התבטלה. מיותר לציין שלא הודיעו לי. פאשלה. "בקאמרי זה לא היה קורה", חשבתי לעצמי, שם לכל שחקן, תאורן, מוזיקאי ותפאורן, יש סוללה של מחליפים, מצד שני, זה הייחודיות שלו, שכן תאטרון נוצר הוא לא תאטרון רגיל כמו הקאמרי או הבימה. שם זה לא עובד ככה, בתיאטרון נוצר יש להקה קבועה של שחקנים שעובדת יחד שנים רבות, מה שלטענתם מוביל לדינמיקה שלא ניתן למצוא בתיאטראות אחרים.
"ההבדל המהותי בין התיאטרון שלנו לתיאטרון רפרטוארי זה שאנחנו להקת תיאטרון", מסבירה דלית מילשטיין, המנהלת האומנותית של תיאטרון נוצר, "להקת תיאטרון זה דבר שנחשב מאוד סקסי בעולם, זה מקום לצמוח בו, להיות ראשוני, פורץ דרך, זו קבוצה קבועה של אנשים שעובדים יחד ולא מתחלפים", ממשיכה מילשטיין ומסבירה לי מה זה בדיוק להקת תיאטרון. "עוד הבדל זה שבתיאטראות רפרטואריים יש עשרות הצגות בשנה, אצלנו יש בודדים ועובדים מאוד קשה על כל הצגה". מילשטיין מגלה לי בסוד שאת ההצגה "הר" התחילו לכתוב ב־2006 ורק עכשיו היא התחילה לרוץ.
הופתעתי וניסיתי להיזכר איפה הייתי בשנת 2006 והגעתי למסקנה שבתיכון. ניסיתי לחשוב כמה דברים הספקתי לעשות מאז 2006 אבל שטף הדיבור של מילשטיין קטע לי את חוט המחשבה. "מי שמחפש תיאטרון פורץ דרך – זה ממש בשבילו", היא מספרת ומתחילה להתעצבן, "אנחנו רוצים לפנות אל קהל הסטודנטים. תיאטרון זה לא משהו שעושה את זה לצעירים וחבל."
תאטרון נוצר הוא באמת משהו קצת יוצא דופן מהתאטראות הרגילים שאנחנו מכירים. מדובר בתיאטרון קהילתי ששם דגש על פעילות חברתית והנגשת הצגותיו בקהילה. כמו כן, המחירים שלו מותאמים גם לאוכלוסיות חלשות בכדי לפתח את תרבות התיאטראות בארץ ומחיר זול זה מעולה לסטודנטים. מעבר לזה, מדובר בתאטרון איכותי שנוגע בנושאים חברתיים ואקטואליים. ההצגות שרצות בו לא ממש חלק מהמיינסטרים התל אביבי שאפשר למצוא בקאמרי או בהבימה, אבל תיאטרון נוצר לא חש בתחרות. התכנים שלו ייחודים ואחרים – חתרניים, חצופים, מדממים ובעיקר לקוחים מההווי הישראלי, מה שמעלה דילמות קיומיות וחשובות. בחודשים הקרובים ירוצו שתי הצגות – "הר" ו"רכוש נטוש". "הר" כאמור, מדבר על סוגיית המנהיגות בישראל ובו לוקחים חלק חמישה שחקנים גברים. "רכוש נטוש", שבו שלוש שחקניות, מדבר על אם חד הורית ושתי בנותיה ועל איך הבית המטאפורי שלהן מתפורר רגע לפני שהבית הפיזי שלהן מיועד להריסה. בקיץ יעלו הצגות חדשות אשר יוצגו באוויר הפתוח, יש למה לחכות.
שווה לנסות
מה עוד מייחד את תאטרון נוצר בבית ים ולמה שווה לצאת מהבועה התל אביבית בשבילו? בראש בראשונה עיצוב המקום שאסור לפספס. אז אמנם ההצגה בוטלה והתאטרון היה סגור, אבל נאוה, מנהלת הבמה שזיהתה את האכזבה שלי, הכניסה אותי לסיור VIP מאחורי הקלעים. התאטרון יושב במבנה צבאי לשעבר שהוסב לאולמות תאטרון מיוחדים בהם יושב הקהל ובעצם מהווה חלק מהתפאורה. ממש ככה, כחלק מתרבות תאטראות הפרינג' – אין הפרדה בין הקהל לשחקנים. העיצוב איננו במה ושורות של כיסאות אלא חלל אחד גדול שבו מפוזרים כיסאות הקהל. למעשה, כל אדם בקהל נמצא במערכת יחסים עם השחקנים ולוקח חלק כמעט פעיל בהצגה. הקרבה בין השחקנים לקהל כול כך אינטימית, עד שתוכלו לשמוע את נשימותיהם של השחקנים ואולי אף להירטב מאיזו טיפת זיעה שתתעופף באוויר.
"מאוד חשובה לנו חווית האירוח", טוענת מילשטיין, "תאטרון זו חוויה קבוצתית, אם אתה בחור בן 25 ורוב האנשים באולם בני 60 או 70 אתה מרגיש שזו לא חוויה צעירה. מעבר לזה, אם אתה רואה הצגה מצחיקה בתיאטרון ואף אחד לא צוחק קשה לך לצחוק. זה לא משהו שיקרה בקולנוע", אומרת מילשטיין ומוסיפה: "אנחנו מאוד מנסים שתהיה חווית אירוח אחרת. מגיעים חצי שעה לפני ויש בר קטן. כן, אין לנו קפה, יש בר. אז פותחים שולחן ושותים פונצ', מאוד כיף אצלנו. החוויה מתחילה חצי שעה לפני ההצגה, באים עשרה אנשים ולא מאה ומדברים ביניהם וחווים את זה ביחד. אם אנשים יסתכלו על זה כבילוי אז החוויה מההצגה תהיה אחרת לגמרי."
מסיבוב בתיאטרון הסגור אני יכולה להגיד ששווה לכם להדרים. התיאטרון עושה חשק. לצערנו, תרבות ההצגות אינה מפותחת די במדינת ישראל והיום ללכת להצגה באמת נחשב כבילוי זקן ומשמים. מילשטיין מודה שגם בתיאטרון נוצר מרבית הקהל הוא מבוגרים או סטודנטים לתיאטרון, אבל כמו שהבנתם – יש רצון ממשי להרחיב את קהל היעד. ומי אמר שבילוי של סטודנטים תל אביבים מסתכם בבירה ברוטשילד או סרט בדיזינגוף סנטר? צריך לצאת מהבועה.
כשהגעתי לסיור הקטן שלי בתאטרון הסגור, התפאורה הייתה מוכנה לקראת שתי ההצגות שרצות בימים אלו. בחלק של "הר" ישנה תפאורה מושקעת מושאלת מעולם התוכן הצבאי – קיטבגים, נשקים, בדים צבאיים ונוף מדברי. הרגשתי כאילו התגנבתי בדלת סתרים שיש בכוחה לקחת אותי בזמן, היישר אל שנת 1947. אם החדר מעוצב כול כך יפה באור, אני מתה לדעת איך זה נראה עם תאורה מקצועית, קהל, נגנים ושחקנים. החדר של "רכוש נטוש" היה מאובזר ברהיטים שהייתי לוקחת הביתה – כורסה ישנה וסרוויס כלים מקסים. היה כול כך יפה שיותר מזה שהצטערתי שלא הודיעו לי שאין הצגה ונסעתי סתם, יותר הצטערתי שאין הצגה – כי באמת רציתי לצפות בה.
אז אם אתם מחפשים בילוי קצת אחר, חוויתי, לא שגרתי, כזה שייקח אתכם למחוזות החשיבה וייתן לכם ערך מוסף – תפרגנו לעצמם בנסיעה לבת ים לאחד מההצגות של תאטרון נוצר. אמנם לא צפיתי באחת, אבל יש לי תחושה שלא תתחרטו. והי! יש שם חנייה חינם.