ירידה של 40% בשימוש, 10 מיליון ש"ח בשנה – למה העירייה ממשיכה עם תל אופן?

מאז כניסת הקורקינטים החשמליים לעיר השימוש באופניים הירוקים צנח דרמטית. בסוף 2020 יסתיים החוזה עם מפעילת השירות, אבל העירייה שוקלת להמשיך אותו ולחשמל את האופניים. סגנית ראש העיר: בודקים את המשמעויות של מכרז חדש

תל אופן (צילום: Shutterstock)
תל אופן (צילום: Shutterstock)
20 בנובמבר 2019

באפריל 2011 הכריזה עיריית תל אביב-יפו ברוב טקס על פרויקט חדש וחלוצי: אופניים שיתופיים להשכרה. בזמנו זה באמת נראה כמו חלום, ועשרות עמדות של אופניים ירוקים פוזרו ברחבי העיר לרווחת המשתמשים, בניסיון כן להגביר את התחבורה הירוקה על פני כלי הרכב הפרטיים.

אלא שמהר מאוד החל מיזם תל אופן לאבד גובה. כבר בתחילת השירות משתמשים רבים דיווחו על תקלות בתחנות העגינה ובאופניים עצמם, ועד היום נשמעים קולות ביקורת על תחנות שלא מאפשרות לשחרר אופניים ועל הכבדות והסרבול של האופניים עצמם, על אף מספר שדרוגים שנעשו על ידי FSM, החברה שמפעילה עבור העירייה את השירות.

הצרות הגדולות עבור תל אופן החלו עם כניסת הקורקינטים השיתופיים והאופניים המתחרים של Mobike. תל אופן מציעה כ-2,000 זוגות אופניים בכ-200 תחנות עגינה, בעוד שלוש חברות הקורקינט (בירד, ווינד וליים) מציעות יחד כ-7,500 כלים הפזורים ברחבי העיר ומספר האופניים הזמינים של מובייק עומד על כ-4,000. מספר המנויים בתל אופן נמצא בירידה מתמדת מאז השקת השירות, ובשנה האחרונה הנתח של תל אופן בעוגת הנסיעות קטן משמעותית. אם בחודשים אפריל-יוני 2018, לפני כניסת הקורקינטים, בוצעו כ-259 אלף השכרות של אופני תל אופן, הרי שברבעון העוקב, עם כניסת הקורקינטים, המספר צנח לכ-187 אלף, ירידה של 28%. בחודשים יולי-ספטמבר 2019 המספר צנח כבר ל-110 אלף, ירידה של יותר מ-40% בשנה.

כשמסתכלים על המספרים של הקורקינטים השיתופיים, מבינים למה: נכון לאוגוסט 2019 – שנה מאז כניסתה לתל אביב – בוצעו בבירד לבדה 2 מיליון נסיעות על ידי 250 אלף רוכבים שונים. הנוחות והמהירות של השכרת הקורקינטים, הפיזור שלהם ללא תלות בתחנות עגינה והאפיל החשמלי הופכים אותם לשחקן שתל אופן לא יכולה להתחרות בו.

גם מבחינת המחיר יש לתל אופן תחרות קשה. עלות מינוי שנתי עומדת על 280 ש"ח, אולם מרבית הנוסעים בכלים השיתופיים משתמשים בהם לנסיעות בודדות ומזדמנות. המחיר ליום (המינוי הקצר ביותר בתל אופן) עומד על 17 ש"ח (23 ש"ח בשבת), כאשר על נסיעה של מעל ל-30 דקות נגבה מחיר נוסף. המתחרים בנויים טוב יותר לנסיעות מזדמנות: במובייק תשלמו 3.90 ש"ח ל-30 דקות ועל הקורקינטים תשלמו 5 ש"ח בתוספת חצי שקל לכל דקת נסיעה.

"לא נעשה את זה בכל מחיר"

עיריית רמת גן כבר סיימה את השת"פ שלה עם עיריית תל אביב במיזם, אז למה בתל אביב ממשיכים עם הפרויקט? העירייה חתמה עם FSM על חוזה ל-10 שנים עם אופציה להארכה ב-5 שנים נוספות, כאשר עלות החוזה עבור העירייה עומדת על מיליוני שקלים בשנה – ההערכה היא שב-2019 יסתכמו העלויות בכ-10.2 מיליון ש"ח. החוזה יסתיים בסוף 2020, ובעירייה מוסרים כי "באופן טבעי תידרש העירייה להחליט בחודשים הקרובים האם להאריך את החוזה הקיים, לשנות אותו או להפסיק את הפעילות".

השינוי המדובר עשוי להיות חישמול של צי האופניים, מה שיגרור עלות נוספת מעבר לתקציב הקיים. השאלה אם זה מה שיקרוץ למשתמשים, שיכולים היום להשכיר קורקינטים חשמליים בזול ובקלות – נותרת פתוחה.

סגנית ראש העירייה ומחזיקת תיק התחבורה מיטל להבי מאשרת שהעירייה בוחנת בימים אלה את המשך דרכו של השירות, ומציינת סיבות נוספות לאופציית ההארכה. "צריך לקחת בחשבון גם את יוקר המחיה בעיר – תל אופן מציע מערכת יחסית זולה לכל מי שרוצה להתנייד וזה מעודד דיווש שתורם לבריאות הציבור", היא אומרת. "אנחנו נבחן הכל לאור הביקושים ונראה איך להתאים את המיזם כך שחלקו יהיה חשמלי ושישולבו בו סוגי כלים נוספים – למשל אופניים עם סבל לשליחויות או תלת אופן. אם כל זה יקרה ונראה שזה יגדיל את ציבור המשתמשים אנחנו נשקול להמשיך את המיזם. אנחנו עובדים מול FSM וגם בודקים מה המשמעויות של לצאת למכרז חדש. אם נשאיר את הסקטור הזה רק לכוחות השוק ולא תהיה תחרות מסובסדת אז אולי נקבל בסוף אפשרויות התניידות יקרות. בכל מקרה לא נעשה את זה בכל מחיר, רק אם זה ישרת את יוקר המחיה ואת הגדלת השימוש באופניים".