תנו לי רק קצפת

מדינת ישראל לא באמת רוצה אותנו פה. כלומר, היא רוצה – יש יתרון דמוגרפי שצריך לשמר, צבא שצריך לשרת ומסים שצריך לשלם. מישהו צריך לעשות את זה, וכרגע אלה אנחנו. אבל למדינה לא אכפת אם טוב לנו פה. המקסימום שהיא תספק הוא היכולת להחזיק את הראש מעל המים – ארץ מקלט ליהודים שנרדפים בראשם, שבכל מקום שאינו ישראל האדמה בוערת תחת רגליהם (אם נקבל כעובדה את הדיווחים על התגברות האנטישמיות באירופה). כאן, לעומת זאת, האדמה פשוט בולעת.

השלמתי עם העובדה שלפחות בשנים הקרובות אחיה בישראל. לא צפויה תפנית מפתיעה שתשלח אותי אל מעבר לים ואני בסדר עם זה. במקומות אחרים אני מרגיש נוח. אבל פה, מה לעשות, אני מרגיש בבית – השפה, ההיסטוריה האישית, המשפחה, החברים (בינתיים) והקריירה שלי מתקיימים במרחב הזה. חוץ מזה, חורף אמיתי זה סיוט. מבאס אבל ככה זה – לרוב אני די שמח בחלקי.

אף שאני לא צורך מוצרי חלב, דווקא "מחאת המילקי" סדקה אותי. לא השוואת הקבלות מהסופר, שהיא כבר עניין מוכר ומתסכל לכל מי שביקר באירופה, אלא התגובות. בסוף זו לא המציאות שמדכדכת אותך אלא האופן שבו אנשים מסוימים, בתפקידים בכירים, מגיבים אליה או פשוט בוחרים להתעלם ממנה.

מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, דורון כהן, התרעם בתגובה ל"גלובס" על מפעילי עמוד הפייסבוק "עולים לברלין" שבו הוצף הנושא: "הם רוצים להוציא את דיבת הארץ רעה. חשבתי שאי אפשר לרדת יותר נמוך מזה. הם שיקרו במודע […] וגם כותבים שלא מדובר בחנות דיסקאונט. זה הכי נמוך שאפשר, והם גם שקרנים". אני לא מכיר את כהן, אבל אפשר לנחש, לאור ההתבטאות ובהתחשב בתפקידו הקודם, שהוא לא מהישראלים שמטריחים את עצמם בהשוואת מחירים בסופר, מודאגים מיוקר המחייה או מדברים על כסף כעל משהו שאין (אלא אם התפקיד מחייב, ואז מדברים על כסף שאין לתת למי שכבר אין לו).

כשנשאל כהן על מהות הטענות, הוא אמר: "דף פייסבוק שמעודד ישראלים להגר לברלין נראה לי הכי נמוך בעולם". זוהי תגובתו של בכיר לשעבר במשרד האוצר, שמתעסק בכסף שלכם. אם כהן היה נושא בתפקיד מנכ"ל משרד העלייה והקליטה, לתגובה שלו היה ערך – אבל בפועל הוא הצטרף למקהלה הצפויה בתפקיד עוזרת שמטאטאת את האשפה מתחת לשטיח לפני שבעלת הבית מגיעה. הוא רק שכח שאנחנו בעלת הבית.

הפתרון הקל, וההגיוני מבחינת השלטון, הוא להסיט את הדיון – תראו! נפולת של נמושות – במקום להתעסק בעיקר, שהוא הפערים. לא קיבלנו חינוך חינם, לא קיבלנו דיור מוזל ותחבורה ציבורית יעילה (כן, כמו באירופה) עוד אין פה. מבחינת כהן ושכמותו, אולי עדיף שכולנו נגור באוהלים, נעבור לתפריט טבעוני ונסתפק בדיאטת שייקים מסובסדים – זה ישאיר אותנו בארץ ויסתום לנו את הפה עד המלחמה הבאה, שתחזיר אותנו להתקוטטות פנימית ומחשבה על הגירה. קצפת, בכל מקרה, לא תהיה לנו.