תושבי ת"א בחרו למנוע (גם) דוכני תפילין מחוץ לבתי ספר. תתמודדו
שוב פעם עושים עלינו ספין, והפעם זה לא יעבור: לא, תושבי העיר לא שונאים יהדות ולא מתנגדים בשום צורה למצוות התפילין. אנחנו בסך הכל רוצים שלא יסתובבו רוכלי דת (כן, גם סיינטולוגים) בצמוד לבתי הספר של הילדים שלנו. ואם לעמית סגל יש בעיה עם זה הוא מוזמן לבכות בקלפי
אולי צריך להגיד את הדברים הפשוטים לפני הכל, כי הספין שעכשיו מסובבים על תל אביב רצוף בשקרים בוטים, רפש הישר מהמכונה ושאריות טביעות אצבעותיו של עמית סגל. אז בואו לפני הכל נעשה סדר: דתיים יקרים, תרגיעו את הציציות שלכם, אף אחד לא הולך לאסור עליכם להניח תפילין בתל אביב. אף אחד גם לא יפריע לכם להניח תפילין בתל אביב. אתם יודעים, זה הקטע של עיר ליברלית – כל אחד עושה מה שבזין שלו. אוי, נפגעתם שכתבתי זין? אז כנראה לא הבנתם את הקטע של תל אביב.
>> עיריית תל אביב-יפו מבטלת את הסעות התלמידים. וזאת רק ההתחלה
אחרי שהזזנו את השטות הזו מהדרך, בואו נדבר דוגרי – ה"חשיפה" של עמית סגל על ההסכם הקואליציוני בין חולדאי לרשימת מרץ-חוזה חדש היא קשקוש. לא רק כי לצטט הסכם שפורסם באופן פומבי זו לא חשיפה, אלא כי אין כאן חדשות. אתם יודעים, המילה הזו שהשורש שלה היא "חדש". גם מנוסח הסו-קולד-ידיעה של סגל אפשר להבין שאין חדש תחת השמש – במסגרת ההסכמים, העירייה מתחייבת להחמיר את האכיפה על דוכני הנחת התפילים מחוץ לבית הספר. כלומר, לאכוף את החוק הקיים, ולמצות את הדין – מה שלא נעשה עד כה, ולא ממש ברור למה. אז מה חדש פה? שחוק יאכף?
הסעיף הכמעט לקוני הזה הצית את הרפש היומי על תל אביב, כמייצגת של אורח החיים הליברלי והציבור החילוני. בתוך שעה קלה, כל סלברטאית שמתה לתיוג מפינס העלתה סטורי חסר פרופורציות שתוקף את ראש העיר הנבחר (היי, רק לפני 3 שבועות) שהגיעו עד להאשמתו ב-7.10, וזה עוד מבלי לדבר על הרחש בטוויטר והקיא בטוקבקים. זה לא במקרה, כמובן, כי סגל מסגר את האירוע כמתקפה על הדת. ראשית, הוא עושה זאת בעזרת שימוש נכלולי במילותיו – בהסכם המקורי לא מוזכרים דוכני תפילין כלל, והנוסח המקורי הוא "אכיפה האוסרת על הקמת דוכנים במרחב הציבורי בקרבת מוסדות חינוך".
שנית, הפרסום של סגל מאחד בין מספר סעיפים שנוגעים בנושאי מחלוקת דתיים – סעיף המצהיר שהעירייה לא תאפשר כפייה, הדרה או הפרדה, וסעיף שמתחייב לשמור על פרויקט נעים בסופ"ש, שמציע תחבורה ציבורית במהלך השבת. הפרשן של 12 לא טורח לציין את הסעיף שמופיע מיד אחרי – "העירייה תמשיך לראות בפלורליזם כערך מערכי היסוד של העיר, ותפעל למתן חופש פעולה וסיוע ותמיכות לכל הדתות והזרמים הפועלים בעיר". מה לעשות, חופש דת לא בדיוק מעורר זעם אצל עוקביו, והוא רוצה לכוון את ההמון הזועם נגד חולדאי. אבל פה הטעות שלו, כי זה לא על חולדאי. זה עלינו, תושבי תל אביב.
רון חולדאי אמנם נבחר לראשות העיר ברוב גדול, אבל ספק אם רוב תושבי העיר באמת מסכימים איתו על הכל. ולא הוא האישיו. כי אם יש משהו שהבחירות המקומיות האחרונות הבהירו, ובמספרים, זה שהציבור התל אביב מעוניין להישאר ליברלי. הישגים מרשימים לרשימותיהם של חולדאי (7 מושבים), ברביבאי וברנד (6 מושבים) ומרצ-חוזה חדש (5 מושבים), שמציגים תמונה ברורה אל מול הבקושי-מושב-אחד של איחוד הליכוד-עוצמה יהודית. זו הצהרה חד משמעית שאין ברורה ממנה. ושלא יקשקשו לכם שזה לא היה אישיו בבחירות – רק בחודש ינואר האחרון חבר מועצת העיר ראובן לדיאנסקי הותקף בגימנסיה הרצליה על ידי פעילי ימין בגין הנושא הזה בדיוק. ידענו על מה אנחנו מצביעים, וזה בדיוק מה שבחרנו.
הספין המובהק הזה ימשיך להתלהט, והתשובה אליו חייבת להיות אחת: להזכיר את האמת שוב ושוב, גם מול החיוך הזחוח של עמית סגל. והאמת היא שלא מעניין אותנו מה רוצה לעשות אדם מבוגר סביב בית הספר, הוא פשוט לא יכול להסתובב שם ולהציע הצעות לילדים. זה צריך להיות שטח נייטרלי, כזה שבו אנחנו יכולים להניח את הילדים והנוער – הם שם כדי ללמוד, כן? – מבלי שנחשוש מאיזה מבוגר רנדומלי שיאכל להם את הראש. זה תקף לדוכני דת (כן, גם סיינטולוגיה, יהודים למען ישו וחברי הארי קרישנה) ולדוכני מכירות (חס וחלילה סוכן של רולאפס יפתח שם דוכן) ולדוכני פוליטיקאים ולדוכני פאקינג לימונדה. לא רוצים שאף אחד יסתובב ליד בית ספר. זה באמת כזה קשה להבין? או שאנחנו צריכים לפתוח דוכן ליד בית הספר של ילדיו של עמית סגל כדי להסביר להם את זה?
רק אחרי שתסבירו שוב ושוב את האמת הזו, תוכלו אולי לזכור בזמן אמת – עושים עליכם ספין, שוב ושוב. אף אחד לא שינה דבר, המציאות אותה מציאות, אבל עמית סגל החליט לגזור חתיכה קטנה מההסכם, ולשלוח המון עם לפידים בוערים לעברו של חולדאי. תזכרו שמול ההמון הזועם הזה, עומד ציבור חילוני חזק שלא נותן לשקרים ("אוסרים על הנחת תפילין") לבלבל אותנו. זה לא הקטע שלנו, אנחנו בכלל פלורליסטים. הנחנו בבית.