תצוגה מקדימה: 11 הקולקציות המעניינות של בוגרי שנקר

הטובים משנקר. צילום: גיא כושי ויריב פיין
הטובים משנקר. צילום: גיא כושי ויריב פיין

רגע לפני שהם יוצאים לאוויר העולם, שוחחנו עם בוגרות ובוגרי המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר. ראיתם אותם אצלנו קודם!

4 ביולי 2019

חוות החיות

דנה צביון, 29

דנה צביון. צילום: שחף סגל
דנה צביון. צילום: שחף סגל

"ההשראה לקולקציה הוא הספר 'חוות החיות' של ג'ורג' אורוול. הרגשתי שהמשל הסאטירי שהוא כתב במלחמת העולם השנייה רלוונטי מאוד לאקלים הפוליטי הבינלאומי כיום. פוליטיקה הפכה לפולחן אישיות, שוויון הוא הנושא הכי מדובר שיש, אבל תמיד יש קבוצה שלא שווה".

קולקציית חוות החיות בעיצובה של דנה צביון. צילום: גיא כושי ויריב פיין
קולקציית חוות החיות בעיצובה של דנה צביון. צילום: גיא כושי ויריב פיין

למרות הנושא שלה הקולקציה מאוד צבעונית, מה עומד מאחורי הבחירה הזו?
"רציתי לעורר שאלות ובמקביל, כמו אורוול, לעשות משהו עליז במרמה. הצבעוניות מאוד מחושבת, חקרתי על כרזות תעמולה של משטרים פשיסטיים וקומוניסטיים, ודווקא הן מאוד נגישות ובעלות צבעוניות מאוד עליזה. איירתי ויצרתי את הפרינטים והתאמתי את הצבעוניות כדי שתהיה גלולה שמתוק לבלוע, כמו פרופגנדה, רק בבגדים".

קולקציית חוות החיות בעיצובה של דנה צביון. צילום: גיא כושי ויריב פיין
קולקציית חוות החיות בעיצובה של דנה צביון. צילום: גיא כושי ויריב פיין

למה בחרת ליצור קולקציה לגברים?
"יש לזה כמה סיבות. אני מאוד אוהבת גזרות ופרופורציות גבריות, גם על נשים. רציתי גם לשדר כוחניות ומגלומניה שבעיניי קשה מאוד להביע על אישה. וגם לא רציתי שנושא המחאה הביקורתית שלי תקוטלג תחת מאבק פמיניסטי – המסר גדול וגלובלי מזה. הרגשתי שנושא כזה, שיש בו מעין ביקורת חברתית, יעבוד טוב יותר על גברים".

קולקציית חוות החיות בעיצובה של דנה צביון. צילום: גיא כושי ויריב פיין
קולקציית חוות החיות בעיצובה של דנה צביון. צילום: גיא כושי ויריב פיין

לכל החיים

אבי עמרם, 24

אבי עמרם. צילום: שחף סגל
אבי עמרם. צילום: שחף סגל

"התעניינתי בשמיכות הצלה של חובשים בצבא ורציתי כמעצב להוציא אותה מההקשר שלה. כשחשבתי על מי או מה מסמל בעיניי את השמיכות האלה, חשבתי על אימא שלי. היא נולדה באי מאוריציוס בהודו וחלמה כל חייה להגיע לפריז. כשהגיעה היה פער בין הפנטזיה שלה לבין איך שפריז נראתה בשנות ה־80 מבחינה אופנתית, עם סצנת הקלאבינג ותרבות הלילה העשירות שלה".

קולקציית לכל החיים בעיצובו של אבי עמרם. צילום: גיא כושי וירין פיין
קולקציית לכל החיים בעיצובו של אבי עמרם. צילום: גיא כושי וירין פיין

מה הסיפור מאחורי הפרינטים שבהם השתמשת?
"כשהייתי קטן התביישתי באימא שלי. גרנו בצרפת, וכל האימהות שבאו לקחת את הילדים מבית הספר התלבשו אותו הדבר חוץ מאימא שלי, שהייתה מגיעה בחצאיות פרחוניות וקרדיגנים אדומים. לפרויקט צילמתי את כל הבגדים שלה שהכי שנאתי והפכתי אותם לפרינט. מצאתי דרך לשנות את שמיכת המילוט דרך הדפסה".

קולקציית לכל החיים בעיצובו של אבי עמרם. צילום: גיא כושי וירין פיין
קולקציית לכל החיים בעיצובו של אבי עמרם. צילום: גיא כושי וירין פיין

מה אימא שלך חושבת על הקולקציה?
"היא אוהבת את זה, אבל למרות שהיא ההשראה אני לא חושב שהקולקציה מיועדת לה כלקוחה. את הנשים שילבשו את הקולקציה אני מדמיין ככאלה עם הרבה רפרנסים, סקרניות, אוהבות לצאת, יודעות מה הן שוות ומאוד בטוחות בעצמן".

קולקציית לכל החיים בעיצובו של אבי עמרם. צילום: גיא כושי וירין פיין
קולקציית לכל החיים בעיצובו של אבי עמרם. צילום: גיא כושי וירין פיין

האובססיה של סלומה

אלמוג טורנר, 28

אלמוג טורנר. צילום: שחף סגל
אלמוג טורנר. צילום: שחף סגל

"אני מוזיקאית, נגנית כלי הקשה, ומנגנת בעיקר בתזמורות. בתחילת השנה ניגנתי באופרה הישראלית את האופרה 'סלומה' של ריכרד שטראוס, שבה בתו החורגת של הורדוס, מלך היהודים, מתאהבת ביוחנן המטביל. הוא דוחה אותה והיא מבקשת את ראשו על מגש של כסף, וכשהיא מקבלת אותו היא מנשקת אותו בתשוקה ומוצאת להורג על כך. את הקולקציה עיצבתי בהשראת האובססיה שהיא מפתחת ליוחנן. האובססיה משתלטת עליה אבל גם נותנת לה עוצמה ועומק, ואת הכוח לקחת את המושכות לידיים. רציתי להעביר את תחושת העוצמה, הדרמה והנשיות. עשיתי את זה על ידי שימוש בטכניקה שנקראת סמוקינג (smocking), טכניקה של כיווץ ידני".

קולקציית האובססיה של סלומה בעיצובה של אלמוג טורנר. צילום: גיא כושי וירין פיין
קולקציית האובססיה של סלומה בעיצובה של אלמוג טורנר. צילום: גיא כושי וירין פיין
קולקציית האובססיה של סלומה בעיצובה של אלמוג טורנר. צילום: גיא כושי וירין פיין
קולקציית האובססיה של סלומה בעיצובה של אלמוג טורנר. צילום: גיא כושי וירין פיין

מה משך אותך כמעצבת בסיפור של סלומה?
"כשניגשתי לעצב קולקציית גמר רציתי לעשות משהו חד פעמי, גדול ושיתפוס נוכחות במרחב – כי אני חושבת שזה הזמן להתפרע. היה לי חשוב שעל המסלול יהיה לזה נוכחות בימתית. סלומה היא מין אישה חסרת מעצורים, שלא נותנת לאף אחד לדרוך עליה ויש לה האומץ לעשות את כל מה שאחרים פוחדים לעשות. אין לה עכבות. המוזיקה של שטראוס כל כך סוערת ודינמית ומלאת פאתוס ורגש, זה מה שמשך אותי ליצור את השמלות הענקיות והמוגזמות. דרך הקולקציה רציתי לתת תחושת עומס וגודל, כל צללית של בגד מראה שהאובססיה הולכת וגדלה".

קולקציית האובססיה של סלומה בעיצובה של אלמוג טורנר. צילום: גיא כושי וירין פיין
קולקציית האובססיה של סלומה בעיצובה של אלמוג טורנר. צילום: גיא כושי וירין פיין

נקודת מבט/רטרו פרספקטיבה

נועה ברוך, 27

נועה ברוך. צילום: שחף סגל
נועה ברוך. צילום: שחף סגל

"לפני שנתיים קיבלתי מחברת גזרות בת 50 שנה מסבתא שלי שהייתה חייטת. היא תמיד ראתה בי ממשיכת דרכה והורישה לי אותה. רציתי לבחון איפה המחברת הזו פוגשת אותי כמעצבת צעירה, השוויתי אותה לתוכנות הדמיית תלת ממד של היום, הכתב, הריח, הצבע, השרטוט הידני במחברת מול כלים טכניקות של תוכנות".

קולקציית רטרו פרספקטיבה בעיצובה של נועה ברוך. צילום: גיא כושי ויריב פיין
קולקציית רטרו פרספקטיבה בעיצובה של נועה ברוך. צילום: גיא כושי ויריב פיין

איך נראה תהליך העבודה?
"עניין הממד והזוויות מאוד סקרן אותי ביצירת הקולקציה. המחברת היא דו ממדית ותוכנת ההדמיה היא תלת ממדית. עיצבתי גזרות בהשראת המחברת אבל בניתי אותן בתלת ממד, בתוכנה. יצרתי בגדים שמשחקים עם נקודות המבט – כשמביטים בהם פרונטלית הם נראים כאילו הם מנקודת מבט אחרת. הגזרות המחויטות והצבעים הם סמליים לעבודה העיצובים של חייט – פס אדום במרכז הבגד מסמל למשל את מרכז הגוף בשרטוט, גם במחברת וגם בתוכנה. הפרינטים הם איקוניים מעולם החייטות הגברית, אבל הם עברו דרך פילטר של פופ ארט, שיוצר גם הוא אשליות אופטיות באמצעות נקודות ומשבצות".

קולקציית רטרו פרספקטיבה בעיצובה של נועה ברוך. צילום: גיא כושי ויריב פיין
קולקציית רטרו פרספקטיבה בעיצובה של נועה ברוך. צילום: גיא כושי ויריב פיין
קולקציית רטרו פרספקטיבה בעיצובה של נועה ברוך. צילום: גיא כושי ויריב פיין
קולקציית רטרו פרספקטיבה בעיצובה של נועה ברוך. צילום: גיא כושי ויריב פיין

מה סבתא שלך חושבת על הקולקציה בהשפעתה?
"היא עוד לא ראתה את הקולקציה בשלמותה אבל היא לגמרי בתוך התהליך. היא לא מאמינה שהמחברת הזו שעשתה בצעירותה מגיעה לכל כך הרבה אנשים. היא מאוד גאה שהיא למדה חייטות, באותה תקופה במרוקו לא היה נהוג שנשים עובדות ולומדות".

קולקציית רטרו פרספקטיבה בעיצובה של נועה ברוך. צילום: גיא כושי ויריב פיין
קולקציית רטרו פרספקטיבה בעיצובה של נועה ברוך. צילום: גיא כושי ויריב פיין

בתי הכלא של הדמיון

דנה קריב, 27

דנה קריב. צילום: שחף סגל
דנה קריב. צילום: שחף סגל

"את ההשראה לקולקציה לקחתי מתערוכה שהוצגה במוזיאון תל אביב, שהפגישה בין סדרת תחריטים של האמן האיטלקי ג' בטיסטה פיראנזי מהמאה ה־18 למיצב גרם מדרגות מ־2012 של האמנית היפנית צ'יהארו שיוטה. בתי הכלא ההזויים בתחריטים מתכתבים עם העיסוק בין דמיון ומציאות, ובחוויה שלי לעידן הדיגיטלי שבו אנחנו שונים ממה שאנחנו בוחרים להראות ברשתות החברתיות. אנחנו עסוקים בליצור אשליה כל הזמן, דמות וירטואלית שלא תמיד דומה למי שאנחנו באמת, והבגדים משחקים מול הצופה עם מה הוא רואה ולא רואה".

קולקציית בתי הכלא של הדמיון בעיצובה של דנה קריב. צילום: גיא כושי ויריב פיין
קולקציית בתי הכלא של הדמיון בעיצובה של דנה קריב. צילום: גיא כושי ויריב פיין

איך התמות האלה באות לידי ביטוי בבגדים?
"רציתי לתת דימוי חדש לאזיקים של בתי הכלא, אבל ממקום אחר ולא ליטרלי מדי. רציתי להגביל קצת את התנועה. שיראו שלדוגמנית יש קושי להתהלך בתוך הבגד. יש לי דגם שהוא הומאז' לאמנית שיוטה. כלוב לא נוח שלא כל כך מאפשר תנועה, אבל בפנים יש בו משהו רך עשוי מגאזה רפואית בשחור. רמיזה לפצעים ולדברים שלא תמיד רואים מבחוץ. משהו שנראה חזק מבחוץ ומבפנים הוא אחרת. המשחק עם החוטים קשור גם הוא לתערוכה, שבה כל החדר היה מלא בחוטים שחורים. יש ז'קט שעשוי מעור ונייר כסף, שמאפשר לפסל אותו על הגוף, כמו החברה שמחליטה בשבילך. יש גם סריג שנוצר מקשרים במכונה ידנית ושמסתיר את הלובש. לא רואים אותך, אין לך משמעות".

מה התוכניות לעתיד?
"לפתוח חנות קונספטואלית שתשלב יצירה וטיפול. לפני שהייתי אמורה ללמוד אופנה, חשבתי שאלמד פסיכולוגיה. אני רוצה לשלב טיפול באמצעות סריגה, תפירה, רקמה ואופנה, שבשבילי על העיסוק הזה הוא ממש תרפיה".

קולקציית בתי הכלא של הדמיון בעיצובה של דנה קריב. צילום: גיא כושי ויריב פיין
קולקציית בתי הכלא של הדמיון בעיצובה של דנה קריב. צילום: גיא כושי ויריב פיין

10110101 שחקן נכון

דפנה גולוב, 28

דפנה גולוב. צילום: שחף סגל
דפנה גולוב. צילום: שחף סגל

"הקולקציה נבנתה כדי לעודד ילדים לדרוש את השינוי לעולם טוב יותר. בגיל 8 או 10 ילד כבר יודע פחות או יותר מי נגד מי ויכול לדרוש שדברים יהיו מובנים גם לו. הפיקסלים בקולקציה לוקחים השראה ממשחקי וידיאו של שנות ה־80, ואת הדימויים יצרתי דרך חרוזי מעיכה שהיו משחק פופולרי. הצבעוניות לקוחה גם היא מעולם משחקי הווידיאו של האייטיז, והבדים טבעיים וניילוניים, נעים ורך מול קשה ורועש".

קולקציית שחקן נכון בעיצובה של דפנה גולוב. צילום: גיא כושי ויריב פיין
קולקציית שחקן נכון בעיצובה של דפנה גולוב. צילום: גיא כושי ויריב פיין

המחשבה היא על עתיד טוב יותר, אבל הדימויים הם דימויי מלחמה. למה?
"אני חושבת שהאייקונים המאוד קשים כמו הפיצוץ הגרעיני והנשקים, הופכים בקולקציה לקצת יותר ילדיים. 'פורטנייט' הוא המשחק הכי מדובר של התקופה האחרונה והוא בגדול משחק של רוע טהור שבו ילד צריך להרוג כמה שיותר אנשים. כשזו התרבות שנוצרת לילד בגיל כזה הוא לא מבין שמלחמה זה לא טוב או שזיהום אוויר זה לא טוב. יש דרך להגיע לילדים דרך הבגדים".

קולקציית שחקן נכון בעיצובה של דפנה גולוב. צילום: גיא כושי ויריב פיין
קולקציית שחקן נכון בעיצובה של דפנה גולוב. צילום: גיא כושי ויריב פיין

למה בחרת ליצור קולקציה של בגדי ילדים?
"בשנה שעברה לקחתי קורס בגדי ילדים. במהלכו התאהבתי בעבודה עם הילדים ועם היכולת להכניס כמה שיותר דמיון ויותר צבע שיגרמו לכך שהילד עצמו יתלהב ללבוש את הבגדים. עולם הילדים הוא שוק מאוד בעייתי כי ילד שלא נוח לו לא ילבש. לכן המחשבה בקולקציה הנוכחית היא פונקציונלית – יש שכבות שאפשר להוריד אם חם או להוסיף אם קר, הכל פשוט לשימוש וללבישה ומאפשר לילד לבחור בעצמו".

קולקציית שחקן נכון בעיצובה של דפנה גולוב. צילום: גיא כושי ויריב פיין
קולקציית שחקן נכון בעיצובה של דפנה גולוב. צילום: גיא כושי ויריב פיין

כי האדם הוא עץ השדה

מיכל שרה וורקנה, 25

מיכל שרה וורקנה. צילום: שחף סגל
מיכל שרה וורקנה. צילום: שחף סגל

"ההשראה לקולקציה היא יום עבודה של חקלאים ממדינות שונות באפריקה, שמוצגת בסדרת צילומים של הצלמת ג'קי ניקרסון. החיבור בין הטבע לאדם שמוצג שם הוא משהו שלא ראיתי לפני כן – החקלאים מסתובבים עם המון עלים על הראש, קושרים שקים למותניים, משתמשים בקשירות. יש צילום שבו אחד החקלאים סוחב עלי בננה ולא רואים את הגוף שלו, וזה נראה כאילו הוא לובש שמלת עלי בננה. אף פעם לא ראיתי אסתטיקה כזו וזה תפס אותי".

קולקציית האדם הוא עץ השדה בעיצובה של מיכל שרה וורקנה. צילום: גיא כושי ויריב פיין
קולקציית האדם הוא עץ השדה בעיצובה של מיכל שרה וורקנה. צילום: גיא כושי ויריב פיין

איך חומרים חקלאיים עוברים לקולקציית בגדים?
"בחווה הם משתמשים ביוטה סינתטית וברשתות הצללה, והשתמשתי בחומרים האלה בקולקציה. השתמשתי בצבעוניות חדה, רציתי שזה יהיה עשיר ומושך, שיהיה רלוונטי להיום וייצור אפקט וואו. אפריקה בעיניי היא פלטת צבעים עשירים ולא דהויים".

קולקציית האדם הוא עץ השדה בעיצובה של מיכל שרה וורקנה. צילום: גיא כושי ויריב פיין
קולקציית האדם הוא עץ השדה בעיצובה של מיכל שרה וורקנה. צילום: גיא כושי ויריב פיין

سحر الشرق (הקסם של המזרח)

פארס ויזל, 29

פארס ויזל. צילום: שחף סגל
פארס ויזל. צילום: שחף סגל

"בשנה ג' חקרתי לבוש מוסלמי טיפוסי ועל ההשפעה שלו על עולם האופנה. עקבתי אחרי בלוגריות מוסלמיות ערביות וראיתי שהן עושות ונראות אותו הדבר כמו כולן. אין פטרנים או אלמנטים שמראים זהות, וחשבתי שזה חבל. התרבות האסלאמית עשירה באמנות. בקולקציה הזו השתמשתי בחומרים מערב הסעודית ובפריטים שמשתמשים בהם לתפילה. התמקדתי בטקס החאג', העלייה לרגל למכה. קשה להגיע לשם עם דרכון ישראלי, וללכת לשם נחשב להישג. מי שחוזר משם מביא מתנות, שטיחי תפילה, גלביות, כאפיות. בקולקציה השתמשתי במתנות שהמשפחה שלי קיבלה. פריטים של גברים הפכו לפריטי נשים, יצרתי מהם משהו פחות דתי ויותר אופנתי".

קולקציית הקסם של המזרח בעיצובו של פארס ויזל. צילום: גיא כושי ויריב פיין
קולקציית הקסם של המזרח בעיצובו של פארס ויזל. צילום: גיא כושי ויריב פיין

איך המשפחה שלך קיבלה את השימוש באלמנטים דתיים כדי ליצור אופנה?
"בשנתיים הראשונות בשנקר לא סיפרתי למשפחה שלי שאני לומד אופנה אלא אמרתי שאני הולך ללמוד הנדסת מחשבים. אופנה לא נחשבת למקצוע רציני במשפחה שלי. רק אחרי שזכיתי בתחרות איור אופנה של דיור סיפרתי להם. בקולקציה הזו, כל מה שיצרתי ממנו הם דברים ומזכרות של המשפחה שלי. לכולם אמרתי את אותו השקר – 'אני צריך גלביה בשביל מחקר לבית הספר'. ובאמת אחרי התצוגה אני הולך לפרק את כל הקולקציה ולהחזיר את כל הפריטים שהשתמשתי בהם".

קולקציית הקסם של המזרח בעיצובו של פארס ויזל. צילום: גיא כושי ויריב פיין
קולקציית הקסם של המזרח בעיצובו של פארס ויזל. צילום: גיא כושי ויריב פיין

multilocal

קרן צ'רנוב, 24

קרן צ'רנוב. צילום: שחף סגל
קרן צ'רנוב. צילום: שחף סגל

"הקולקציה מגיעה מהסתכלות על ההורים שלי. הם עלו מברית המועצות בשנות ה־90 ותמיד הרגשתי שהם לא מאה אחוז ישראלים ולא מאה אחוז רוסים. הם הפכו לאיזה מיקס תרבויות ומקומות. אני רואה את זה יותר ויותר מסביבי, אנשים שמתחברים לכל מיני מקומות ולא מגדירים את עצמם לפי תרבות אחת".

קולקציית multilocal בעיצובה של קרן צ'רנוב. צילום: גיא כושי ויריב פיין
קולקציית multilocal בעיצובה של קרן צ'רנוב. צילום: גיא כושי ויריב פיין

אילו אלמנטים לקחת משני העולמות האלה?
"הסתכלתי בתמונות של עולים ובתמונות של אנשי קיבוץ. מצד אחד בגדי הקיבוץ עם הבדים הקלים, הקיציים יותר, שמגדירים את הישראליות, ומצד שני החליפות המחויטות ובדי הצמר החורפיים יותר של העולים. בבגדים רציתי ליצור שילוב, ואני חושבת שהבגדים יכולים להשתלב גם פה וגם פה".

את מרגישה את המיקס הזה גם על עצמך, כדור שני?
"אני מרגישה את זה על עצמי לגמרי. באופי שלי ובדרך שבה אני מתנהלת בה. להורים שלי היה חשוב שאני אדע רוסית, ובבית אנחנו חוגגים את החגים הישראליים וגם נוביגוד".

קולקציית multilocal בעיצובה של קרן צ'רנוב. צילום: גיא כושי ויריב פיין
קולקציית multilocal בעיצובה של קרן צ'רנוב. צילום: גיא כושי ויריב פיין

הקולקציה שלך היא אולי הלבישה ביותר שראינו. לא חששת שהשקט של הבגדים יגרום להם להיעלם על המסלול של שנקר?
"הבגדים שלי מאוד לבישים פשוט כי זו אני. אני חושבת שגם בדברים השקטים ובפרטים הקטנים יש משהו שאפשר לצעוק איתו. אני לא אדם מאוד פרוע. ואני חושבת שחשוב לי שזה יהיה משהו שאפשר ללבוש. בחרתי לעצב לגברים כי זה הדבר שאני הכי אוהבת. אני אוהבת איך הדברים נראים עליהם. ואני רוצה שמישהו יחשוק בקולקציה. גבר אמיתי, לא פאשניסטה, אלא מישהו שבא לו להתלבש".

קולקציית multilocal בעיצובה של קרן צ'רנוב. צילום: גיא כושי ויריב פיין
קולקציית multilocal בעיצובה של קרן צ'רנוב. צילום: גיא כושי ויריב פיין

התפכחות

גלי ניר, 29

גלי ניר. צילום: שחף סגל
גלי ניר. צילום: שחף סגל

"הקולקציה שלי היא קולקציית נשים לבישה שהתחלתי בהשראת סבא שלי, שהוא טייס ניצול שואה. בחרתי להקפיא בקולקציה רגעים של אקטים צבאיים ולהוציא מהם את העוקץ, את הפן המלחמתי. בסיטואציות כמו צנחנים שקופצים ממטוס בחרתי להסתכל על נופים, הרים, שמים. לבחור לראות משהו אופטימי ויפה בתוך מקום קשה. את תהליך העיצוב ליווה הספר 'ג'ונתן ליווינגסטון השחף'. בספר גם השחף הבין את משמעות הטיסה – לא לשם הישרדות או מציאת מזון אלא לשם ההשתפרות. להיות טוב יותר ולהרגיש את האוויר והרוח ולחוות את הרגע".

קולקציית התפכחות בעיצובה של גלי ניר. צילום: גיא כושי ויריב פיין
קולקציית התפכחות בעיצובה של גלי ניר. צילום: גיא כושי ויריב פיין

איך נראה תהליך הפיכת ההשראות לבגדים?
"התחלתי מלהסתכל על גזרות צבאיות, בעיקר על מצנחים, על איך הם עובדים ואיך הבד שלהם מתנהג. ניקיתי את מרבית האלמנטים הצבאיים והשארתי את הרוח, התעופה והצניחה תוך שימוש בפרינטים של נופים – שקיעות, זריחות, הרים ושמים".

קולקציית התפכחות בעיצובה של גלי ניר. צילום: גיא כושי ויריב פיין
קולקציית התפכחות בעיצובה של גלי ניר. צילום: גיא כושי ויריב פיין

כרומוזום X

תומר אביבי, 27

תומר אביבי. צילום: שחף סגל
תומר אביבי. צילום: שחף סגל

"ביצירת הקולקציה הושפעתי מטשטוש מגדר וזהות, משהו שמלווה אותי המון ביומיום. יש משהו בדור שלנו שמחפש את הטשטוש הזה, שמחפש להגדיר את עצמו מחדש ולא להישאר בתבנית. רציתי ליצור קולקציה שמאפשרת להסתתר מהזהות המקורית של הלובש אותה, לטשטש את הגבריות או הנשיות וליצור קומבינציה של שתיהן יחד".

קולקציית כרומוזום X ביצובו של תומר אביבי. צילום: גיא כושי ויריב פיין
קולקציית כרומוזום X ביצובו של תומר אביבי. צילום: גיא כושי ויריב פיין

איך הטשטוש הזה מתבטא בקולקציה?
"כל דגם בקולקציה מגיע עם בגד גוף, עליו יריעות סיליקון אדומות המדמות בשר. על יריעות הסיליקון רקמתי ביד רקמה שמדמה כלי דם כדי להבהיר שבסופו של דבר ולמרות ההבדלים, אנחנו אותו יצור חי. הבגדים הם שילוב של בגדים מחויטים שמזוהים מאוד עם העולם הגברי לעומת הצללית הנשית עם המותן הצרה והירכיים הרחבות. השילוב הזה יוצר צללית אנדרוגינית שיכולה להתאים לכל אדם – גבוה, נמוך, שמן או רזה, גבר או אישה".

קולקציית כרומוזום X ביצובו של תומר אביבי. צילום: גיא כושי ויריב פיין
קולקציית כרומוזום X ביצובו של תומר אביבי. צילום: גיא כושי ויריב פיין