תגבירו את הווליום: אין סיבה לחגוג את מפלת חוק נאמנות בתרבות

ניצחנו. ניצחנו את צרת התרבות וזה ניצחון מתוק. לא נכחיש גם את השמחה לאיד נוכח המראות הקשים מהכנסת, כשהאישה הבלתי-ראויה הזאת צווחת ומתלהמת כטוקבקיסטית עלובה במסיבת העיתונאים שבה חגגה את כישלונו המר של חוק ה"נאמנות" עליו עמלה שנתיים. כיף.

אז למה אנחנו לא חוגגים? בשבוע שעבר הקדשנו את הגיליון למאבק בחוק בפרט ולמלחמת התרבות בכלל. טובי היוצרים והכותבים התגייסו כדי לומר שהחוק המביך הזה אינו חשוב, אם יעבור ואם לא, כיוון שהוא רק פיקסל קטן בתמונה גדולה ומשמעותית יותר. ובתמונה הזאת המאבק אינו על תקציבי תרבות (הנמוכים ביותר מבין מדינות ה-OECD) ואפילו לא על חופש הביטוי (שמאויים כאן רק באופן חלקי ביותר, אם בכלל). המאבק הוא על הדמוקרטיה עצמה.

טורים אישיים: לוסי אהריש // קוואמי // רון דהן // מייסלון חמוד // רפי ניב

אתמול שמענו שרה בישראל מסבירה שמי שמתנגד לחוק, כולל שותפיה בקואליציה בעבר ובהווה, תומך למעשה בהעברת כסף למחבלים. אם אפשר היה להתבלבל ולחשוב שהיא מתכוונת לכספים שהעביר נתניהו לחמאס, הרי שהיא עצמה הפיצה איור ובו אמן נכלולי מנסה למשוך כסף מהכספומט של המדינה בעודו אוחז בדגל ישראל בוער מאחורי גבו. אותה שרה מפיצה את האיור הזה כבר כמעט שנתיים והמסר שלו ברור: אמנים ואנשי תרבות הם האויב המאיים על קיומנו.

ברגע הנורא הזה הייתה צריכה להישמע זעקה שתטלטל את הארץ או לכל הפחות תוביל לפיטוריה. אבל לפוליטיקאית הקטנה הזו יש גיבוי מלא מראש הממשלה המושך בחוטיה. זה הרי אותו ראש ממשלה שבטרם היבחרו השווה גם את ועדי העובדים ואת עובדי רשות השידור לאנשי חמאס. כי זאת אינה טעות – זאת מדיניות.

הסימון הזה של אויבים מבית שמסוכנים אף יותר מהאויבים שמבחוץ בגלל התחזותם, הוא שעומד בלב המאבק ומגדיר אותו: לא דיון מלומד או ויכוח מנומק על תקציבי התרבות הממשלתיים, אלא עצם הלגיטימיות של רעיונות אופוזיציוניים לממשלה המבטאים התנגדות למשטר.

בדיוק בגלל זה הקריאה שעלתה מעמודי העיתון בשבוע שעבר לא נגעה למאבק בחוק עצמו, אלא להכרח שבהגברת הווליום היצירתי של ההתנגדות במעוזי התרבות והאמנות. ולכן, למרות התבוסה הקשה של הממשלה בקרב, אין מה לחגוג. כי במערכה עצמה הכוחות שמפעילים את שרת התרבות לגמרי מנצחים. הפחד משתק ומנצח. ולכן זו שעתם הגדולה של יוצרים רדיקלים, אמנים נועזים ואנשי תרבות אמיצים. יש עוד הרבה עבודה לעשות עד ששרת התרבות תהיה רק הערת שוליים בהיסטוריה. רק התחלנו.

רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!
להורדה לאייפון | להורדה לאנדרואיד