הרגעים הגדולים של טקס האוסקר

והאוסקר הולך ל…

למונולוג הפתיחה הדלוח למדי של אלן דג'נרס הסתננה גם בדיחה מצחיקה אחת: "הכל יכול לקרות, כל כך הרבה אפשרויות שונות. אפשרות מספר אחת היא ש"12 שנים של עבדות" יזכה בסרט הטוב ביותר. אפשרות מספר שתיים, כולכם גזענים". כצפוי, חברי האקדמיה העניקו את הפרס לסרט ה"ראוי" וה"חשוב" ביותר מבין 8 המתמודדים, לצד שני פרסים נוספים: התסריט המעובד ופרס שחקנית המשנה ללופיטה ניונגו.

את הפרסים הטכניים, בהם פרסי האפקטים, הצילום, העריכה, האפקטים והסאונד, זכה "כוח משיכה", שסיים את הטקס עם 7 פסלונים. החשוב שבהם היה כמובן פרס הבמאי, שכבר בפעם שנייה ברציפות לא מוענק לבמאי הסרט הזוכה. אז יש לנו פרס אחד שזוכה בפרס הכי חשוב, אחד אחר שלוקח את כל הקטגוריות הטכניות, ואחד "מועדון הלקוחות של דאלאס" שהשתלט על פרסי המשחק הגבריים. ורק ל"חלום אמריקאי" לא נשאר.

לופיטה ניונגו כובשת את העולם

שמלה יפייפיה, זכייה מוצדקת לחלוטין על תפקיד קורע לב ב"12 שנים של עבדות" ונאום מרגש הפכו את השחקנית, שהייתה עד לפני כמה חודשים די אנונימית, למלכת הטקס:

הסלפי הכי אפי מאז אובמה

אלן דג'נרס מסתובבת בקהל ומצטלמת עם כולם, ובכולם הכוונה לג'ניפר לורנס, ג'ראד לטו, לופיטה ניונגו (+אח שלה), ג'וליה רוברטס, ברנג'לינה, מריל סטריפ, בראדלי קופר בסיבוב אחד, וצ'יווטל אג'יופר ובראד פיט בסיבוב השני + הידחפות חיננית של בנדיקט קמברבאץ', וגם עם לייזה מינלי (אותה היא כינתה Sir בנאום הפתיחה שלה) ועם צ'נינג טאטום.

ככה זה נראה מהטלפון של דג'נרס:

ומאחור:

זה לא היה הסלפי היחיד בטקס:

וזאת גם לא הייתה הפעם היחידה בטקס שקמברבאץ' נדחף לתמונה:

כוכבים אוכלים פיצה

כשאלן דג'נרס אמרה שהיא רוצה להזמין פיצה לקהל הגווע ברעב לאיטו, חשבנו שזו בדיחה. מסתבר שלא.

מחווה לקוסם מארץ עוץ

הקוסם מארץ עוץ חוגג 75 שנה, ולכבוד כך הוזעקה פינק כדי לשיר את Somewhere Over The Rainbow:

דג'נרס ניצלה את ההזדמנות כדי להתחפש למכשפה הטובה גלינדה:

ההגשה המוזרה של הערב

כוכבת "ורטיגו" קים נובאק חברה למת'יו מקונוהיי כדי להגיש את פרסי האנימציה. לא ברור מה השתבש בדיוק, אבל כולם (כולל הצופים) סיימו את הקטע הזה מאוד נבוכים:

תודה לאל על קטגוריית השיר המקורי

אחרת הטקס הזה היה הרבה יותר משעמם. קארן או (סולנית הYeah Yeah Yeah) מבצעת את "The Moon Song" מתוך הסרט "היא":

הלוואי שכל הטקס היה כייפי כמו הביצוע של פארל וויליאמס ל"Happy", מתוך "גנוב על המיניונים":

U2 עם "Ordinary Love" מתוך "מנדלה: ארוכה הדרך אל החופש":

עדינה מנזל אמנם זייפה קצת בסוף, אבל עדיין הצדיקה לגמרי את הזכייה של "Let It Go" מתוך "לשבור את הקרח" בפרס:

ג'ניפר לורנס שוב נופלת

הנעליים של ספייק לי

גיפים או שזה לא קרה