"גדלתי עם אמא מהפמיניסטיות הראשונות"
אסי לוי (48), שחקנית, זוכת שני פרסי אופיר, פרס התיאטרון הישראלי ופרס האקדמיה לטלוויזיה- נחשפת. פרויקט מיוחד
"לפני שש שנים איבדתי את אימא שלי, שנתיים אחרי שאיבדתי את אבא. יש רגע מאוד מטלטל ביתמות שקשה להגדיר אותו במילים. הייתה לי אימא מאוד נוכחת בחיים, מאוד עוטפת ודומיננטית. כל השנים היה בי משהו של ילדה נצחית, בת זקונים עם גב ותחושה של אימא שמאוד דואגת. הפרידה ממנה לוקחת זמן, זה תהליך מהרגע שזה קורה ועד שמעכלים את זה, והגעגוע הוא אינסופי, הוא לא עובר אבל הוא משנה צורה כל הזמן. זה יצר איזו הבנה עמוקה מאוד במפגש שלי עם אימהות, עם הבנות שלי, עם הבגרות שלי שלא הייתה קודם.
[tmwdfpad]"גדלתי עם אימא שהייתה אשת עבודה, הייתה הרבה זמן בנסיעות, ואחד הדברים שלקחתי ממנה הוא החשיבות של האיכות ולא של הזמן. את החזון, את הביטחון, את הדוגמה שהיא הייתה כלפיי – זה מה שאני מנסה לעשות מרגע לרגע עם הבנות שלי. לא לחנך אותן, אלא לתת דוגמה. לנצל כל רגע איתן, להפוך את הרגעים לבעלי משמעות. לא שאין רגעים סתמיים, אבל זה עומד לנגד עיניי.
לחשיפות נוספות:
לירז צ'רכי
דורית רביניאן
יובל שרף
חנה מיננקו
אפרת גוש
תאלין אבו חנא
סנדי בר
אורנה בנאי
"יש הורים שמקריבים ולא יוצאים לעבוד, אימהות שמתחבטות בשאלה אם להיות אשת קריירה. אני חושבת שהילדים מרגישים מתי ההורה שלהם מאושר, וזה הדבר הכי חשוב שאפשר לתת לילד. המתנה הכי גדולה זה לראות הורה מאושר, לא משנה אם הוא נעדר הרבה או אם הוא נוכח. אני גדלתי עם אימא שהייתה מאושרת בעשייה שלה. בכל הסביבה שלי אימהות היו בבית, מגדלות את הילדים, ואני גדלתי עם אימא מהפמיניסטיות הראשונות, וזה גרם לי כזו תחושה של סיפוק וגאווה. אמנם איבדתי את אימא שלי בגיל צעיר, כשהייתי בת 40, אבל זה נתן לי את הביטחון באימהות שלי, גם לעשות וגם להגשים את עצמי".