נקמת הטלוויזיה בטראמפ: כך הפך הדרום ליותר אפל, גזעני ומושחת

אם פעם ניו יורק כיכבה כלוקיישן המועדף והכמעט דיפולטי בסדרות אמריקאיות, הרי שהשנה האחרונה הייתה שייכת לדרום. הדרום העמוק, האפל, המושחת, זה שביערותיו נתלו גופות של עבדים שחורים, שביצותיו מבעבעות ומבעיתות. אותו דרום שחוגג את הקונפדרציה כאילו מלחמת האזרחים מעולם לא התרחשה, ולכן לגיבורים שגרים בו אין ולא יהיה סיכוי להינצל. סדרות הטלוויזיה האמריקאיות החלו לשרטט אותו באינטנסיביות גדלה כגיהנום אפוף בורות ורוע שהדמויות הכלואות בו לא מצליחות לברוח ממנו. ההקשר הרחב ברור: איפיון דרום ארה"ב ותושביו – הבסיס הרחב של תומכי טראמפ – כגזענים, בורים, מפחידים ומושחתים, הוא דרכן של רשתות הטלוויזיה לצאת נגד הנשיא.

וזה עובד להן. "אוזרק" ו"חפצים חדים" הן שתיים מהסדרות המצליחות של השנה. "חפצים חדים" (HBO), שנכתבה על ידי מורטי נוקסון ("באפי קוטלת הערפדים") על פי ספר של ג'יליאן פלין, היוותה כר פורה לאינסוף ניתוחים אסתטיים ונתפשת על ידי המבקרים כיצירה משמעותית וחשובה. כמוה גם "אוזרק" (נטפליקס) בכיכובם של לורה ליני וג'ייסון בייטמן, שחזרו השנה לעונה נוספת של פשעי מס מתוחכמים שמסתבכים.

מתוך "חפצים חדים"

פרויקט סיכום שנה חגיגי: הסרטים הכי טובים של 2018 // 7 סרטים מעולים שפספסתם // הדברים הכי מסקרנים שקרו במוזיקה השנה // הסדרות הכי טובות של 2018 // 7 סדרות מעולות שכדאי להכיר // התופעות שצריכות להסתיים יחד עם 2018

"חפצים חדים" מתרחשת בווינד גאפ, עיר בדיונית הממוקמת בחלק הדרומי ביותר של מדינת מיזורי. העיר הקטנה היא סוג של קלישאה – כולם מכירים את כולם, כולל הסודות המלוכלכים, אבל האמת נשארת לא מדוברת. המפיק ג'אן מארק ואלה סיפר בראיון למגזין Vulture שהוא רצה לשוות לעיר הרגשה של "עיר רפאים". זהו חלק מהמסורת המפוארת של האסתטיקה הגותית-אמריקאית שהספר והסדרה מעוטרים בה, אך הסדרה עושה בה גם שימוש פוליטי-חברתי שמשמעותו: בדרום דבר לא השתנה; הגזענות עדיין מושרשת עמוק בכל בית ישן עשוי עץ מרקיב, ויש רגעים בהם נראה שהעבדות מעולם לא נגמרה שם – שחורים עדיין עובדים כ"עבדי בית" מודרניים, שמשרתים את בעלי המפעלים העשירים.

אימת הדרום רודפת את דמותה של קאמיל פארקר (איימי אדמס). אמה של קאמיל (פטרישיה קלארקסון) מייצגת את ערכי המקום: היא המארחת המושלמת ששומרת על הכנסת האורחים הדרומית המפורסמת ועל ארשת מנומסת, אך שולטת בבתה הקטנה ביד קשה. הסדרה נאמנה לעקרון הרומן הגותי הדרומי, בו (זהירות, ספוילר) דמויות "רגילות" לכאורה הן למעשה פסיכוטיות, ביזאריות, ומסוכנות, ובהתאם קאמיל הולכת ומתגלה כהתגלמות הרשע, וכך גם המקום איתו היא מזוהה.

מתוך "אוזרק"

היערות הצפופים ב"חפצים חדים" מסתירים מקומות סודיים אליהם חוזרת קאמיל שנים לאחר ילדותה רוויית הטראומות. בקתות עץ קטנות מסתירות פרוורסיות מפחידות, והיער משמש כמפלט עבור מכשפות מיסטיות לבושות שמלות לבנות. אין מקום בטוח בווינד גאפ, ודווקא המקום שאמור להיות בטוח מכולם, הבית, מתגלה כמסוכן ביותר. בסופו של דבר, הדרום לא יכול להשתנות כי אין אפשרות לבנות מחדש על אדמה מורעלת.

האדמה היא מרכז הכל ב"אוזרק", מלאה בגופות ובמוות. על בני משפחת בירד לבנות קזינו, ואם לא יצליחו במשימה הם עלולים לעמוד בפני עונש מוות מהקרטל. העיר אינה בטוחה, בניגוד לשיקגו ממנה הגיעה המשפחה בעונה הראשונה. בעונה השנייה (זהירות, ספוילרים) המקום משחית את אם המשפחה באופן עמוק ובלתי הפיך: וונדי מתחילה לאהוב את הפשעים שהיא מבצעת ולהתגאות בהצלחתה כמאסטרמיינד של אסטרטגיה, היא משתמשת בידע שלה על בניית מהלכים פוליטיים כדי ליצור מעגלי כוח חדשים, ומה שמניע אותה הוא כבר לא יצר הישרדות או דאגה למשפחתה – אלא תאווה לכוח. גם הילדים, ג'ונה ושרלוט, עוברים שינויים דומים ולומדים להלבין כסף עוד לפני שסיימו בגרויות.

אין תקווה ולא תהיה גאולה

לא חסרות דוגמאות נוספות. "בית הקלפים" אמנם התרחשה בוושינגטון, אך פרנק אנדרווד מגיע במקור מדרום קרוליינה וקלייר גדלה בצפונה. העונה האחרונה הראתה כמה רגעים מהילדות של קלייר במדינה המזוהה עם סקסיזם, המבארים את הבחירה באופן שבו עיצבה את נשיאותה; "המתים המהלכים" השתלטה על וירג'יניה ואטלנטה, שהטבע הפרוע בהן הוא תפאורה הולמת לזוועות שיש לבצע כדי לשרוד; עוד לפניהן, "בלש אמיתי" (שתחזור לעונה שלישית בשנה הבאה) הראתה את הצדדים המפחידים של לואיזיאנה.

עבור הדמויות ב"Claws", המתרחשת במרכז פלורידה, עבירה על החוק היא לא בחירה אלא הכרח – לא רק כדי לשלם חשבונות, אלא פשוט כי לא קיימות אופציות אחרות. החלום של דזנה לפתוח סלון יופי הגון לא יתממש לעולם והיא נאלצת לטפס בעולם הפשע כדי לשרוד. על אף שכל הדמויות רוצות לחיות חיים רגילים, חייהן נקשרו בפושעים שמזהים פוטנציאל אדיר בחוסר האונים של תושבי העיר הקטנטנה.

"בית הקלפים". קבינט שכולו נשים

בסדרה "גרינליף", שהתחילה את דרכה ברשת OWN של אופרה ווינפרי ונקנתה על ידי נטפליקס, דווקא המטיפים בכנסייה הם אלו שמפירים את החוק באופן היסודי והעמוק ביותר. משפחת גרינליף שולטת ביד רמה בכנסייה הגדולה ביותר בממפיס, טנסי. הגרינליפים נראים כמו ייצוג מושלם של שגשוג, אך ההיסטוריה שלהם רוויה באלימות מינית, בגידות ורצח. למרות שמדובר באופרת סבון, "גרינליף" מהווה עוד חוליה בשרשרת שמעצבת את הדרום האמריקאי כחסר תקווה וגאולה, מקום שאפילו האמונה באל לא יכולה להתקיים בו באמת.

המשותף לכל הסדרות האלה הוא שהן לא מנסות להציג אלטרנטיבה או פתרון למצב שהן מתארות. אף אחת מהן לא נותנת תקווה לסוף טוב, ובכך הן מיישרות קו עם הלך הרוח ברחובות ארצות הברית של דונלד טראמפ.

מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"

רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!
להורדה לאייפון | להורדה לאנדרואיד