טיים אאוט timeout

"חפצים חדים" רחוקה מלהצדיק את ההייפ, אבל יש לה יתרון חשוב

| מאת: נעמה רק

הסדרה שהייתה אמורה להיות הדבר הכי חם בטלוויזיה הקיץ נראית כאילו נכתבה על ידי מחולל טרנדים. ובכל זאת, ב"חפצים חדים" יש ייצוג נשי מסוג שלא רואים במקומות אחרים

"חפצם חדים"

דרמות על פי ספרים בכיכובן של נשים הן הסחורה הכי חמה בטלוויזיה של 2018, בזכות "סיפורה של שפחה" ו"שקרים קטנים גדולים". היא נעשית חמה אף יותר כשמוסיפים לה עלילות פשע ורצח אפלות, ותודה ל"בלש אמיתי", סדרות מתח סקנדינביות, הקאמבק של "טווין פיקס" והיסטריית הטרו קריים.

בפרונט של "חפצים חדים" נמצאת כוכבת הוליוודית עם אפיל איכותי, איימי אדאמס, בתפקיד טלוויזיוני ראשי ראשון. גם מאחורי הקלעים מסתתרים שמות גדולים: רשת השידור HBO נחשבת בפני עצמה לתו תקן לאיכות, היוצרת היא מרטי נוקסון שכתבה ל"באפי" ויצרה את "אנריל" ו"דיאטלנד" והבמאי הוא ז'אן מארק ואלה, במאי קולנוע במקור שביים את העונה הראשונה של "שקרים קטנים גדולים". בקיצור, המיני סדרה הזו סומנה כמלכת הבאזז של קיץ 2018 עוד לפני שמישהו ראה אפילו סצנה אחת ממנה. הסדרה נמשכת שמונה שעות והיא מפענחת את התעלומה שבה לאט וכואב – לחישות ומבטים רבי משמעות מפנים מקום לסצנות תזזיתיות של קאטים מהירים וקפיצות בזמנים, הרבה פגיעה עצמית ואלימות, המון קטעים אווירתיים, סצנות שיטוטים, זיכרונות, חלומות ואיימי אדאמס בוהה באוויר.

"חפצם חדים"

עוד כתבות מעניינות:
"סיפורה של שפחה": קו עלילה חדש רומז על הטירוף שבדרך
"משחקי הכס" עונה 8: כל מה שצריך לדעת
"ילדות טובות": לא כל סדרה חשובה צריכה להיות יצירת מופת

אדאמס היא קאמיל, כתבת פלילים המתאוששת ממשבר שהשאיר אותה פצועה פיזית ונפשית. משום מה העורך שלה חושב שהדבר הכי בריא לאישה במצב כה מעורער הוא לחזור לבית המשפחה שלה. הוא שולח אותה לעיירה הרקובה שבה גדלה, חור בשם ווינד גאפ עם אוכלוסייה של בערך 2,000 איש, כדי לסקר שני מקרי רצח של ילדות. אם זה לא מספיק קריפי, חכו שתראו את האחוזה שבה מתגוררות אמא של קאמיל, אדורה (פטרישה קלארקסון) ואחותה למחצה אמה (אלייזה סקנלן). אחות נוספת מתה בגיל צעיר מסיבה לא ידועה, טרגדיה שקאמיל מתקשה להתאושש ממנה.

הכלכלה המקומית מבוססת על משחטות חזירים והעיירה היא קצת כמו מפעל לילדות ענוגות עם לוק של בובת חרסינה וסודות אפלים. קאמיל הנערה (סופיה ליליס, "It") המופיעה בפלאשבקים נראית מעט מחוספסת יותר מהאחרות – שיערה קצוץ סטייל "תינוקה של רוזמרי" ועיני כל התושבים מופנות אליה כמעין ילדת פלא שמצפים ממנה לגדולות ונצורות. גם אימא שלה וגם העורך שלה מצפים מקאמיל הבוגרת לכל מיני דברים גדולים. כשהיא אומרת לעורך שכתבה על ווינד גאפ לא תביא לה פוליצר, הוא עוקץ אותה שהיא לא תזכה בפוליצר כי היא רק "חצי טובה בכתיבה". כדי להיות טובה יותר, משתמע, חייבים ללכת עוד ועוד פנימה, לאיפה שמפחיד.

נשיות רעילה

ז'אן מארק ואלה הוא מקרה חריג בטלוויזיה, שבה מעמד הבמאי/ת אינו מקביל לזה שבקולנוע. בטלוויזיה במאים לרוב מתחלפים מדי פרק ונחשבים אומנים, לא אמנים. ואלה, שביים סרטים בהם "מועדון הלקוחות של דאלאס" ו"הולכת רחוק", הוא במאי שהוא חלק משמעותי מיצירת הסדרה, מביים את כל הפרקים ומביא את הסגנון הייחודי שלו למסך הקטן. גם ב"חפצים" הוא משתמש בכל הטריקים שהוא הכי אוהב – קפיצות חדות בין זיכרונות לזמן אמת, עריכה דומיננטית שמחזקת את ההזדהות עם הדמות, דמויות שמאזינות למוזיקה ורגעים שקטים של הדמויות עם עצמן במקום פרשנות יתרה של כל דבר קטן שעובר להן בראש. כמקובל בסרטים שלו, כוחה הגדול של הסדרה הוא הבימוי המוצלח של שחקנים מצוינים, מה שמציל את הסדרה מלהפוך לקאמפית או למותחן טוויסטים גנרי.

גם את הסגנון המזוהה עם מחברת הספר המקורי, גיליאן פלין, מזהים כאן בקלות. פלין, שהשתתפה בכתיבת הפרקים, כתבה רק שלושה ספרים עד היום – כולם מותחנים אפלים המתרחשים סביב מקרי רצח ואלימות במדינת מיזורי. את הלהיט "נעלמת" היא עיבדה לתסריט שהפך לסרט מדובר בבימויו של דיוויד פינצ'ר, שהצלחתו הובילה להפקת "מקומות אפלים", עיבוד קולנועי מוצלח הרבה פחות לספרה השני. גם ספר הביכורים שלה "חפצים חדים" היה בדרך להפוך לסרט של הבמאית אנדראה ארנולד ("אמריקן האני"), אבל בסוף הפך למיני סדרה שנראית כאילו המציא אלגוריתם מחולל טרנדים.

"חפצם חדים"

פלין מסתקרנת במיוחד מקונספט שכמעט לא מדברים עליו ובהשאלה אפשר לכנות אותו נשיות רעילה. בביקורת של "הוליווד ריפורטר" על הסדרה הגדירו זאת היטב: "פלין בונה סיפור סביב נשים שעוותו ללא היכר על ידי הלחץ החברתי לקונפורמיסטיות ועל ידי תשוקה או התעלמות מצד גברים. בווינד גאפ הנזק הזה עובר מדור לדור". אצל פלין, כדי להשיג את החלום האמריקאי את חייבת להיות אישה קשוחה עם מוסר מפוקפק, אפילו חסרת רחמים ומסוכנת. קאמיל, לעומת זאת, נעה בין ניתוק רגשי מוחלט להצפה רגשית מטלטלת שהיא לא מצליחה להכיל. היא לא עיתונאית או בלשית טובה במיוחד ומחוץ לעבודה היא מתקשרת אפילו פחות טוב. ובכל זאת, אנחנו מעדיפים אותה על הנערות בבגדים הצבעוניים שעושות דבר אחד בבית ואחר בחוץ, או על האם המתעללת רגשית שאכפת לה רק מעצמה.

השאלה היא לא אם החברה מעמיסה על הנשים האלה, או בכלל, יותר מדי. השאלה היא אם העומס יהפוך אותן לפסל מהלך שרומס כל מה שעומד בדרכו, או ישבור את רוחן וגופן. השברים, אם להאמין לפלין, יכולים להתאחות, אבל לאישה הרעילה אין סיכוי לתיקון.

← "חפצים חדים", yes Oh, HOT HBO וסלקום TV, שני (9.7) 4:00 ו־22:00

מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"

רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!
להורדה לאייפון | להורדה לאנדרואיד

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV1 on: c422d06bb