תסמכו עליו

תחילת הרומן של דיוויד וולסטנקרופט – העונה לכינוי טראס'מי – עם הפקת מוזיקה, הוא סיפור מעורר קנאה לכל אותם  צעירים שעושים ימים כלילות על מנת לפענח את סודותיה של האלקטרוניקה. לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטה במנצ'סטר לקח וולסטנקרופט קורס בהקלטת סאונד במטרה לחדש את הקשר עם המוזיקה שהיתה אהבת נעוריו כדי.ג'יי צעיר. לאחר שישה חודשים אינטנסיביים של לימודים הוא מצא עצמו יוצר בחדר השינה את הטראק הראשון שלו תוך עשרים דקות. "הפקה באה אצלי ממקום של להבין את חוויית נגינת התקליטים", הוא מסביר. "לפני הלימודים התאהבתי בליין מסיבות במנצ'סטר בשם 'Eyes Dow' שממש פתח אותי למוזיקה ולאופן שבו די.ג'יי יכול גם לחנך וגם לבדר קהל. צללתי לליין הזה ולמדתי את כל התקליטים שנוגנו בו עד שהרגשתי מוכן לתת לעצמי נסיון".

כשנה לאחר שיצא התקליט הראשון שלו, מצא עצמו וולסטנקרופט, שיתקלט מחר במסיבה של לייטר בדלי מנגן בכל סוף שבוע בנקודה אחרת על הגלובוס. ולמרות שכבר חמש שנים הוא מתפקד כדי.ג'יי עסוק למדי, נדמה ש-2013 הזניקה את הפופולריות שלו והפכה אותו למניה בטוחה. "אני מניח שגל הפופולריות בא גם מהתנהלות שיווקית נכונה: 2013 היתה שנה טובה ללייבל שלי, Prime Numbers, עם סאונדים חדשים שדחפו לכיוון הטכנו והפכו אותי לאטרקטיבי לקהלים חדשים".

את הלייבל הקים וולסטנקרופט כשהבין שהמוזיקה הופכת להיות תחום העסוק המרכזי שלו. הלחץ שנכפה עליו ליצור ולהספיק למקסס לאמנים אחרים, הוא זה שגרם לו לקחת את המושכות לידיים. "Prime Numbers הוא מקום בו אני יכול להוציא מוזיקה שלי ושל חברים, כשאני מרגיש שהסאונד שלהם מתכתב עם זה של הלייבל", הוא מספר. "רציתי לקחת שליטה מלאה על היצירה, עד רמת העטיפה שמלווה את המוזיקה. הסיפוק שאני מרגיש מתגובות טובות לריליס של מישהו אחר שיוצא בלייבל, הוא אותו הסיפוק שאני חש כשאני משחרר מוזיקה שלי שזוכה לפרגון".

בראיון שנתת לפני כמה שנים אמרת שאתה מחשיב את עצמך יותר כדי.ג'יי מאשר מפיק. האם אתה חש שהאיזון השתנה אחרי כל  המוזיקה שהוצאת?

"כן, הוא השתנה במאה אחוז. בחמשת השנים האחרונות התאהבתי יותר ויותר בצד של ההפקה. אני באמת לא חושב שאתה יכול להיות טוב באחד מבלי להיות טוב בשני. אני יודע שאחרי שהתעמקתי בהפקה אני גם די.ג'יי יותר טוב".

את השינוי אפשר לשמוע גם בהבדל בין האלבומים המלאים שהוציא: בעוד ששני אלבומיו הראשונים, "Working "Night$ ו"In The Red" מורכבים מהאוס Fאנקי ודיסקואי, אלבומו האחרון, שיצא בשנה החולפת בלייבל שלו, כבר נמצא לחלוטין בטריטוריות הדיפ האוס והטכנו. "תמיד אהבתי טכנו. אני מניח שפשוט הרגשתי צורך ואולי מספיק בנוח כדי לנגן את הצד הזה של המוזיקה האלקטרונית. כשהתחלתי לנגן במקומות גדולים יותר, רציתי לעשות מוזיקה שאוכל לשלב בסט שלי יותר מאשר מוזיקה שמתאימה להאזנה ביתית".

הפודקאסטים שהוצאת השנה ב-XLR8R וFact- התפתחו בצורה מעניינת של לספר סיפור. האם העריכה המוזיקלית שלך כשאתה מתקלט במועדון דומה לתפיסה הזו?

"כשאני מכין מיקס, אני תמיד מנסה לעשות את המיטב כדי לספר סיפור מההתחלה ועד הסוף. סט טראס'מי טיפוסי הוא חמש שעות לפחות, ונע בין האוס לטכנו וכל מה שבאמצע. יש אנשים שיקראו לזה ורסטילי, אבל אני רק מחפש להראות כמה שיותר ז'אנרים שאני אוהב תוך כדי שאני שומר על כל הידיים למעלה".

טראסמי, לייטר@דלי, שישי, 22:30

תקליטים שלא יוצאים לטראסמי מהתיק